ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
כסלו תש"פ
שאלה
האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות א"י שיוצאו לחו"ל?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
515 - גיור לחומרא האם פוסל לכהונה
516 - הפרשת תרומות ומעשרות מפירות ארץ ישראל שיוצאו לחו"ל
517 - התנ"ך הירושלמי הזעיר
טען עוד
יש בזה מחלוקת: יש פוסקים הסבורים שפירות ארץ ישראל שיוצאו לחו"ל פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, ויש הסבורים שהם חייבים. להלכה, ההנחיה שלנו היא להפריש בלי ברכה, אולם למקילים יש על מי לסמוך. 1
^ 1.המשנה במסכת חלה (פ"ב מ"א) אומרת:
פרות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים בחלה. יצאו מכאן לשם: רבי אליעזר מחיב, ורבי עקיבא פוטר.
הרמב"ם (בפירוש המשניות שם) גרס: "בחלה ובמעשרות", ולפי זה יוצא, שישנה מחלוקת תנאים האם פירות א"י שהוצאו לחו"ל חייבים במעשרות.
מחלוקת זו בין ר' אליעזר לר' עקיבא הובאה גם בספרי (במדבר טו, יח), וגם שם יש מחלוקת גירסאות אם המחלוקת היא רק בחלה או גם במעשר, כאשר בכת"י המצויים בידינו (ברלין, אוקספורד, רומי ולונדון) הגירסא היא רק לגבי חלה, ואילו בדפוס ונציה שהוא הדפוס הראשון, הובאה המחלוקת גם לגבי מעשר.
הרמב"ם (הל' תרומות פ"א הכ"ב) הכריע להלכה כשיטת ר' עקיבא:
פירות א"י שיצאו חוצה לארץ פטורין מן החלה ומן התרומות ומן המעשרות, שנאמר: "אשר אני מביא אתכם שמה שמה", אתם חייבין, בח"ל פטורין.
הראב"ד (שם) כתב, שמכל מקום הפירות חייבים בתרומות ומעשרות מדרבנן.
השו"ע (יו"ד סי' שלא סעיף יב) פסק כרמב"ם, שהפירות פטורים מתרומות ומעשרות.
האחרונים נחלקו, האם הפטור מתרומות ומעשרות נאמר גם כאשר המירוח (=השלב המחייב במעשרות) נעשה בא"י, או רק כאשר הפירות יצאו לחו"ל עוד לפני המירוח. הרדב"ז (על הרמב"ם שם), המל"מ (שם) ואחרונים נוספים, כתבו שפשוט שהפטור מתרומות ומעשרות הוא כאשר הפירות רק גדלו בא"י, אבל אם גם התמרחו בא"י וכבר התחייבו במעשרות, אין אפשרות שהם יחזרו וייפטרו מחיוב ההפרשה, ולכן חייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות, אפילו אם הוצאו אח"כ לחו"ל. וכן כתב בשו"ת המבי"ט (ח"ב סי' קצו):
פירות ארץ ישראל שיצאו חוצה לארץ פטורין וכו', דכתיב: "שמה" – שמה אתם חייבים, בחוצה לארץ פטורין. נראה דהיינו כשיצאו קודם מירוח, דאם נתמרחו על ידי ישראל בארץ ישראל, הווי טבל, ולא פקע טבל איסוריה וחיוביה דמיתה בהוצאתו חוצה לארץ .
גם מדברי הראב"ד עצמו בהשגתו הנ"ל, עולה שברגע שהיה מירוח של הפירות בא"י, שוב יש חיוב הפרשה מן התורה אפילו אם הפירות יצאו לחו"ל לאחר מכן.
לעומת זאת, הב"ח (יו"ד סי' שלא) לא קיבל חידוש זה, וכתב: "שאין לחלק בין נקבעו למעשר בארץ ישראל, בין לא נקבעו, לעולם פטורין, מדרשה דקרא , שנאמר: 'אני מביא אתכם שמה' – שמה אתם חייבין, בחוץ לארץ פטורין". וכן דעת אחרונים נוספים.
להלכה, כיוון שיש בזה דעות שונות, נראה שיש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה.
שו"ת יביע אומר (חלק י יורה דעה סי' מו, הובא גם בחזון עובדיה על תרומות ומעשרות) כתב שלא צריך להפריש תרומות ומעשרות באופן כזה, מכמה טעמים:
א. ייתכן שהפירות הם מתוך חלקים בא"י שכלל אינם חייבים במעשרות (כי לא כבשום עולי בבל).
ב. הראב"ד אמנם סבר שבכל מקרה יש חובה להפריש מדרבנן, אבל כאמור לעיל, השו"ע לא קיבל את דבריו אלא פסק כרמב"ם.
ג. הרמב"ם והשו"ע התנסחו באופן גורף, וכתבו שפירות שיצאו לחו"ל פטורים מתרומות ומעשרות, ואף על פי שחלק מהאחרונים כתבו שאם הפירות התמרחו בא"י, אז שוב חיוב תרומות ומעשרות אינו פוקע מהם, אך דבריהם מחודשים מבחינת פשטות לשון הרמב"ם והשו"ע, ובנוסף, אחרונים אחרים חלקו על כך, והסבירו את הרמב"ם כפשוטו. בנוסף, מצאנו מציאויות שונות שבהן פירות התחייבו בתרומות ומעשרות ולאחר מכן נפטרו, ולכן דברי האחרונים שפשוט שלאחר שהפירות כבר התחייבו בתרומות ומעשרות, שוב אין ההוצאה לחו"ל פוטרתם, אינם מוכרחים. עוד ייתכן שזוהי גזירת הכתוב המיוחדת שהובאה בספרי, שלמרות שהפירות התחייבו במעשרות, אעפ"כ פטורים מלעשר אם אוכלים אותם בחו"ל.
ד. יש סוברים, שאם המירוח של הפירות בא"י היה מלכתחילה על מנת להוציאם לחו"ל, גם האחרונים שחייבו במירוח בארץ יודו לפטור (וכן כתב הגראי"ה קוק בשו"ת משפט כהן סי' מו). אמנם החזון איש (זרעים דמאי סי' טו ס"ק ד) חלק על סברא זו, וכתב שמדובר ב'תורה חדשה', אך היביע אומר כן צירף את זה כשיקול להקל.
ה. הירושלמי (מעשרות פ"ה ה"א, ע"פ תוספתא מעשרות פ"ג ה"ט) אומר שמי שעוקר שתילים שלו כדי לנוטעם בחו"ל ולהפקיעם מידי מעשר, חייב במעשרות. מכאן מוכיח החזון איש (שם) שהוא הדין למקרה שלנו, שכיוון שכבר התחייב במעשרות בא"י, שוב אינו יכול להוציא את הפירות לחו"ל ולהפקיעם מחיוב מעשר. היביע אומר דוחה את ראייתו, שכן דברי הירושלמי שייכים רק כשיש עילה לקנוס אותו על שמפקיע עצמו מן המעשר. נראה שכוונתו שקנסו רק כאשר מעביר לחו"ל את השתילים עצמם ולא רק את הפירות.
ו. הרמב"ם בתשובה קכט (או קלב) כתב, שחיוב המעשרות הוא דווקא במקום צמיחת הפירות, וכך הוכיח הרב צבי פסח פרנק (הר צבי חידושים עמ' קלג) גם מספר החינוך (מצווה עב), שכתב על מצוות מלאתך ודמעך לא תאחר, שהמצווה נוהגת דווקא בא"י, ומשמע שבחו"ל פטורים אפילו אם הגיעו לשם פירות א"י.
ז. יש עוד דיוקים מן הרמב"ם לכך שהקל, שכן המשנה (דמאי פ"ב מ"א) אומרת: "ואלו דברים מתעשרים דמאי בכל מקום", אבל הרמב"ם, כשפסק את המשנה הזו (הל' מעשר פי"ג ה"ד), כתב שמתעשרים בכל א"י וסוריא, ומשמע שבחו"ל תמיד פטורים מלעשר אותם.
לעומת שיטת היביע אומר, שו"ת אגרות משה כתב שדעת כל האחרונים שאם הפירות יצאו לאחר מירוח, חייבים בתרומות ומעשרות. מרן הגר"ש ישראלי דן בזה (חוות בנימין סי' ג אות ב) וכתב למעשה (שם אות ג), שיש לחוש לשיטת הראב"ד ולהפריש תרומות ומעשרות גם ממה שיצא לחו"ל קודם גמר מלאכה. לכן כתבנו למעשה, שיש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה, אם כי המקל יש לו על מי לסמוך.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך יוצרים את השבת ?

בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

מתי נכון לומר סליחות ?

איך מוסרים את הנפש בימינו?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

למה ללמוד גמרא?

אנחנו קודש למענך

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















