ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לעומת זאת, מחדש לנו אור שבעת הימים, הבעל שם הקדוש זי"ע, שאם נמתין לעת שיהודי יהיה נקי מכל הרע והזוהמה, הוא יכול לאבד להפסיד הרבה מהחיים שלו. לכן צריך לפרש את הפסוק הנ"ל באופן שונה על דרך עבודת ה':
'סור מרע' - עזוב את הרע ואל תתעסק איתו, אלא תחילה עליך להיות 'עשה טוב'- תגביר את הטוב, תפתח את הדברים הטובים, תתחזק יותר במצוות ובמעשים טובים שאתה כן יכול לעשות, וממילא הרע יעלם מעצמו.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול) מביא בשם הרב הקודש רבי אהרון מזיטאמיר זי"ע שכתב בספרו 'תולדות אהרון' ש'אלול' אותיות 'לא' 'לו'.
רוצה לומר, השלב הראשוני בתחילת עבודת ה' היא קודם כל 'לא' - לומר 'לא' ליצר הרע, לתאוות, ולומר 'לא' לכל דבר שהפך רצונו של הבורא. וכשאדם זוכה להיות 'סור מרע', אז הוא יכול להתקדם לשלב השני שהוא 'עשה טוב', להיות 'לו' - להיות שייך ומקושר לה' יתברך.
יש מנהג טוב ויפה לקרוא במשך כל חודש אלול עד סוף שמחת תורה (מובא בסידור ר' שבתאי מרשקוב - תלמיד הבעל שם טוב הקדוש) את מזמור כז' בתהלים 'לדוד ה' אורי וישעי'. שדרשו על כך חז"ל (מדרש תהלים שוחר טוב) 'אורי בראש השנה, וישעי ביום הכיפורים".
וכשנתבונן במזמור זה, נראה שדוד המלך כותב בו (פסוק יג) "לולא האמנתי לראות בטוב ה'". 'לולא' - 'לו' 'לא', שהוא סדר הפוך מ'אלול'.
וכך מסביר ה'תולדות אהרון', שבאמת דרגת הצדיקים היא סדר העבודה של 'אלול'. אבל דוד המלך המלך מחמת ענוותנותו החזיק את עצמו במידת הבינוניים, ועוד, שהוא גם מורה דרך תשובה לרבים, ולכן החזיק את עצמו בסדר עבודת 'לולא'. בחזרה בתשובה עליך להיות בתחילת הדרך בבחינת 'לו' - עשה טוב בכל מה שתוכל להיות קשור ודבוק בה' יתברך, להיות שייך 'לו' לאבא בשמים. ואז ממילא אתה תזכה גם לבחינת 'לא' - סור מרע ולהגיד לא ליצר הרע, כי הרע יעלם מעצמו.
על פי דרכו של הבעל שם טוב, זו דרך התשובה המתאימה לדורנו, מפני שאין לנו את הכוח כל הזמן להתנגח, להתעסק עם הרע, זה לא טוב ולא בריא לנפש הסיבוך הזה, כי הוא רק יפיל ויוריד אותך למטה יותר ויותר.
מלמד הבעל שם טוב את היהודי: שים בצד את הרע, תמתין עם ההתעסקות בו. רק תעשה קודם את כל שבכוחך לפתח, לשכלל, להעצים את הטוב, להעמיק ולהיות מקושר למקור הטוב, וכך תזכה להיות נקי מכל התכונות והמידות השליליות ולהיות בעל תשובה גמור, כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














