בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • נוסח תפילת יום כיפור
קטגוריה משנית
  • שבת ומועדים
  • נוסח תפילות ראש השנה
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה 63 דק' צפיה
מאמר החכמה לרמח"ל 1
ביאור תפילות הימים הנוראים
עניין מה שבקדושת השם מוסיפים: "ובכן יתקדש שמך" וכו'. דע, כי הנה בכלל העולם יש הטוב והרע, ובמין האנושי - ישראל ואומות העולם, והנה תיקון העולם הוא, שיהיה הטוב שולט והרע נכפה, ובמין האנושי ישראל שולטין ואומות העולם משתעבדים תחתם.

והנה בהיות הדבר כן, הנה טוב לכל, כי הנה הקדושה מאירה בישראל ומתחזקת בם, ובהיות אומות העולם משתעבדים תחתם, נתקנים על ידם, ונמשך להם המשך מן הקדושה ההיא.

אך אם אומות העולם מתפרצים מתחת ידי ישראל ושולטים, וישראל נכנעים, הנה ישראל מפסידים, שהם בשפלות, והקדושה אינה מתחזקת בעולם, לפי שמקום המיוחד לה, שהוא ישראל, איננו בתקונו וחזקו, וגם מפסידים האומות עצמם שאין נמשך להם מהקדושה שום הארה כלל, אלא אדרבה מיטמאים והולכים ומתרחקים מן הטוב.

ואמנם שני המצבים האלה שזכרנו, הנה הוא הגלות מלכותו יתברך בעולמו או התעלמה. כי אם היא מתגלית, הנה הטוב שולט, ומגיע הדבר לישראל שהם ישלטו, וההפך בהפך.

ואולם ביום ראש השנה האדון ברוך הוא, עומד כביכול בבחינת מלך על עולמו, ועל כן הנה השעה ראויה להתפלל לפניו שיגלה מלכותו לגמרי בעולם, ויתוקן העולם על ידי זה. ועל עיקר הזה נבנה כל הנוסח הנוסף הזה.

והנה בתחילה נאמר "יתקדש שמך" וכו', והיינו שתודע מלכותו בעולם ותתגלה, בהתחזקה על ישראל, וזהו"על ישראל עמך" ;
ואמנם מזה ימשכו תקוני העולם: הראשון, שתכנס יראתו יתברך בלב כל ברואיו וישתעבדו לו, והדבר כפול בעליונים ובתחתונים, דהיינו האומות למטה ושריהם למעלה, שיכירו כולם האמת וישתעבדו לקדושת מלכותו ית'; וזהו "ויראוך כל המעשים" - אותם שלמטה בעולם השפל, "וישתחוו לפניך כל הברואים" - אותם שלמעלה.

ושצריך שתדע, שהנה האדון ברוך הוא הוא אחד, ואין הארתו מתחזקת אלא בענין שמתאחד.
והנה ישראל, אף על פי שבאישיהם הם רבים, נקראים גוי אחד, והם ראויים שתתחזק בם הארתו ית'.
אמנם האומות הם רבים ונפרדים לגמרי ואינם נתקנים ביחוד, ונמצאים רחוקים מהתיקון לגמרי, ואין להם תיקון אלא שישתעבדו לישראל. ואז מה שמצד עצמם הם בריבוי כמ"ש, הנה- מצד ישראל ישובו להתקשר, ויחזרו גם הם לבחינת אחדות, ואז יהיו ראויים גם הם לקבל קצת הארה מאור היחוד. וזהו "ויעשו כולם אגודה אחת" , דהיינו כמו הענפים והבדים הרבים שחוזרים לאחד בהתקשרם באגודה. ומה שעתה מתגבר בהם לב האבן, ונמשכים כולם אחר הטומאה, ונוטים מקדושתו יתברך, הנה אז יתוקנו בלב מתוקן, ולא יכונו גם הם אלא לעשות רצונו ית', וזהו"לעשות רצונך בלבב שלם" .
והנה היודעים סתרי ההנהגה באמת, יודעים - שאף על פי שלפי הנראה העולם נעזב למקרים ובחירת בני אדם לגמרי, הנה השליטה לפניו לעשות מה שיחפוץ, ובזאת השליטה יתקן עולמו על כל פנים, וזהו "שידענו ה'
א-לקינו שהשלטון לפניך" וכו'.

והנה צריך שתדע, שאף על פי שישראל מצד עצמם כבר הם נבחרים ומקודשים ומעוטרים בעטרות ית', הנה עד שהעולם כולו בכל חלקיו אינו נתקן, גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם, אמנם - בשכבר יגלה מלכותו ית' בעולמו וישלוט הטוב ויכפה הרע כראוי, אז יירשו ישראל מעלתם בשלמות, וזהו"ובכן תן כבוד לעמך" .
וארבעה מיני טובה נזכרים כאן, כנגד ארבע אותיות השם ית' שבהן מתעטרים ישראל, והיינו: כבוד, ותהלה, תקוה טובה, ופתחון פה .
והנה לשתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ, כי הם העם הנבחר והיא הארץ הנבחרת, ובישראל ימלוך מלך מבית דוד, שהוא המלך הנבחר, ובו נקשרים כל ישראל ליקשר בקדושה; ואם אחד מן התנאים האלה חסר, אין הקדושה מתחזקת כראוי;
ואמנם על פי הסדר הזה אנו מתפללים, והיינו אחר שהתפללו על עיטור כללי של ישראל אנו מתפללים על הארץ, וזהו "שמחה לארצך" וכו', ואחר כך על מלכות בית דוד, והיינו "צמיחת קרן לדוד" וכו'.

ואולם מדרגות רבות יש בישראל, כלן טובות, מקבילות להארות העליונות, פירוש - יש צדיקים , יש חסידים , יש ישרים , וכבר מנו בספר התיקונים עשר מדרגות על דרך זה, ואמנם המבוקש הוא שכולם יהיו בשמחה , ברוב הארה והשפעה, וכנגד זה מדרגות הרשעה יכנעו ויתבטלו, וזהו "ובכן צדיקים" וכו'"ועולתה תקפץ פיה" , והעיקר בהעביר עמלק מן העולם, כי הייתה השבועה שאין ה' והכסא שלם עד שימחה, וזהו "כי תעביר ממשלת זדון" וכו'.

והנה המצב הטוב שישאר בו העולם, הוא: שיהיו הברואים בכל ההכנה המצטרכת, ומלכותו ית' תהיה מתגלית עליהם תמיד, והם מקבלים מזה טובה אחר טובה עד אין תכלית, כי הנה הוא ית"ש בלתי בעל תכלית וטובו בלתי בעל תכלית, ובהיותו שורה עליהם ומתקשר בם יצאו מקבלי טוב בלא תכלית, וזהו "ותמלוך אתה ד'" וכו', והוא מה שאמר הכתוב "לדור ודור" כי מלכותו ית' תהיה לנצח נצחים, והזוכים לה נהנים בה לנצח נצחים. והנה בסוף זה חוזר הענין להיות מעניין החתימה סמוך לחתימה, והיינו "קדוש אתה" וכו'.

ענין ספר החיים
הנה האדם נידון תחילה על פי מעשיו לימנות בצדיקים או ברשעים, וזה נקרא ממש ספר חיים וספר מתים, דהיינו הנקבע בין הצדיקים הוא הנכתב בספר החיים, והנקבע בין הרשעים הוא הנכתב בספר המתים, והתלוי והעומד הוא הבינוני שאין דינו נגמר עד יום הכפורים, ועל זה מתפללים ואומרים "זכרנו לחיים" וכו'. ואמנם עוד יש הגזרות על המקרים שבעולם הזה, כי אפשר לצדיק שיתיסר מפני היותו צדיק, ואפשר שמפני צדקו יצליח, ולרשע כמו כן, אפשר שיצליח מפני היותו רשע, ואפשר שמפני רשעו יאבד או יתיסר, ונמצאו גזרות אלה נמשכות אחר הדין הראשון שזכרנו. ואולם על כל הגזרות האלה מתפללים "וכתוב לחיים טובים" וכו' וכן "בספר חיים ברכה ושלום" וכו'.



מלכיות זכרונות ושופרות
הנה כבר ביארנו, שביום זה הקב"ה עומד בבחינת מלך בעולמו, ואמנם בזה צריכים אנו להתחזק, כי זה כל טובנו וכל תקפנו. עוד, הנה היום יום משפט ודין, וצריך להתעורר לפניו ית' שיעלה זכרוננו לפניו לטוב.
ועוד עניין גדול יש ביום הזה, והוא ענין השופר שנצטווינו בו, וזה, כי סגולת השופר בתקיעתו למטה וכח שורשו למעלה היא לחזק הטוב ולכפות הרע. ותראה שמאחר חטאו של אדם הראשון הנה נתערב הטוב ברע ונכבש תחתיו; ובזמן מתן התורה הנה יצא הטוב מתוך הרע ונתגבר ושלט, ואמנם לא הגיע עדיין להיות הוא כובש את הרע תחתיו, אבל הגיע לצאת ממאסרו ולהתחזק בעצמו, ונשאר הרע נפרד ממנו עומד בפני עצמו; אך לעתיד לבא הנה ישתלם התיקון הזה, והטוב יכבוש את הרע לגמרי, ויהיה הטוב שולט לבדו. ואמנם החיזוק הראשון שנעשה לטוב, נעשה על ידי השופר דמתן תורה, והוא ענין "קול השופר" וכו', והשלמת התיקון לעתיד לבוא שהטוב ינצח ניצחון גמור, גם הוא יהיה על ידי השופר, והוא ענין"יתקע בשופר גדול" , ולפי שתקון זה יהיה גמור מה שלא היה כמותו נקרא"שופר גדול" . ואולם נצטווינו לתקוע בשופר בראש השנה, לחזק התיקון העשוי כבר במתן תורה, ולהזמין העתיד להעשות- לעתיד לבוא. וכן כנגד זה נסדר הסדר בתפילה, לעורר אותו כראוי.
נמצאו כללי העניינים הראויים להתעורר ביום זה שלושה, והם: מלכיות, זכרונות ושופרות, והתקון - עשרה פסוקים לכל אחד מהסדרים, כנגד עשרה מאמרות, והם הם סוד העשר ספירות.




^ 1.'ובכן'-כעין 'ובכן אבוא אל המלך'= אז, כאשר יתרחש הדבר עליו אנו מדברים-סידור אהלי יעקב.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il