להיות ישראל מכף רגל ועד ראש | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי אור למוצ"ש ה' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
אורות ישראל
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

10 דק' קריאה • 41 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פסקה ח': "צורתם של ישראל צריכה להתברר, אם האנושיות הכללית של תוכן האדם עומדת היא בה בצביונה כמו שהיא אצל כל העמים, ועליה נבנתה הצורה הישראלית המיחדתה, או שמעקב עד ראש הכל הוא מיוחד. לבירור זה צריכים להשתמש במקורות שונים, תורניים, שכליים, הסתוריים, רזיים, הופעיים, שיריים, ולפעמים ג"כ פוליטיים ואקונומיים". עד כאן למדנו פעם שעברה.
וכאן בא הרב ואומר משהו מאוד מחודש, מאוד עמוק, משהו שנותן משמעות לכך שהיה צריך את גלות מצרים ויציאת מצרים. אם שואלים אותנו מה הסיבה לגלות מצרים, יש הרבה עמדות למה היה צריך את גלות מצרים, והסעיף הזה זה מהלך נוסף, איך שהרב מסביר לאיזה צורך היה צריך את גלות מצרים. לבוא ולהגיד שגלות מצרים נבעה מחטא, זה קשה. יש כאלו שאומרים ככה, האברבנאל אומר שזה נבע מחטא מכירת יוסף, המהר"ל מביא את דברי חז"ל שזה היה בגלל שורשים של חטא של אברהם אבינו. אבל הרב אומר כאן משהו אחר.
התלבטנו האם יש באדם את הקומה הטבעית של הנפש הטבעית שהיא קשורה לחול, למציאות של העולם הזה בלי שהאדם בא ונוגע בו, וההתלבטות של מרן הרב זה איך באמת להתבונן, האם כשמדובר על זה שיש הבדל בין הקומה הישראלית לבין הקומה של שאר אומות העולם, האם ההבדל הוא גם ברמת של הנפש הטבעית, או שההבדל הוא רק ברמת הנשמה, בשורש הא-לוקי, העליון של האדם מישראל לעומת הגוי, ושם אנחנו אומרים שוודאי השורש של יהודי הרבה יותר עליון וגבוה מגוי, ולכן אדם מישראל, כיוון שיש לו נשמה שונה מגוי, זה בוודאי ישפיע גם על הרוח שלו, בוודאי הרוח היא פונקציה של מפגש בין הנפש הטבעית והנשמה, בין מה שהקב"ה יצר אותנו עפר מן האדמה שזה ביטוי לצד הטבעי שבנו, לבין מה שיש לנו נשמה מן העליונים: "ויפח באפיו נשמת חיים", ברור שהתרכובת והמפגש בין נפש טבעית לנשמה של יהודי, שונה מאשר התרכובת והמפגש בין נפש טבעית לנשמה של גוי. אבל ברמה הקומה של הנפש זה בנוי שאין הבדל.
על זה בא הרב מחדש ואומר, כשהקב"ה ברא את האדם הראשון, עד שאנחנו מגיעים לאברהם אבינו, הייתה תכנית אחת, ובזמן האבות הייתה מחשבה שצריך לשנות את התכנית.
אלפיים שנות תוהו, מה מאפיין אותן? הן מתאפיינות בכך שהתכנית הראשונה הייתה שהצד של הטבע, של הנפש הטבעית של כל האנושות ושל כל ישראל, זה יהיה אותו טבע. למה זו הייתה התכנית הראשונית? כי יש בזה יתרונות, כמו שאמרנו. היתרון העיקרי בזה שישראל יוכלו לתפקד יותר כלב באיברים, אם יש לישראל תפקיד לשמש כלב באיברים, אז כמה שהנפש היא אותה נפש, האומה יותר בקלות תוכל לקיים את הייעוד הזה, את התפקיד הזה שלה. וזו הייתה התכנית הראשונית של הקב"ה, שהוא רצה שכל העולם יתרומם, והדרך הכי טובה לרומם את כל העולם הייתה שישראל יהיו דומים לאומות העולם, וכשישראל יְתַקְנוּ, הם יתקנו גם את הגויים, כי זו אותה מדרגת חיים, זה אותו אופי של חיים, זה אותו חול.
בא הקב"ה ומשנה את הדברים. עצם זה שיש שינוי, צריך להבין שיש פה אמירה מאוד מאוד חשיבה, שהבחירה האנושית יכולה להשפיע. אחרי שהקב"ה שם את האדם בעולם הטבע, בעולם הטבעי, מה שהאדם בוחר יכול לשנות לא רק אותו, הוא יכול לשנות את העולם כולו. לא רק שהאדם משתנה, האדם כיוון שהקב"ה נתן תחת ידו את כל המציאות כולה, יש לאדם שלטון, הקב"ה השליט את האדם על כל הנבראים, והאדם קורא שמות לכל הנבראים, שהמשמעות היא שהאדם בעצם שולט על כל הנבראים, והשליטה גורמת לכך שהוא משפיע על כל המציאות, לא רק שהוא שולט על הנבראים. האדם יכול לקבוע ולשנות מה מדרגת שאר הנבראים. אם האדם ישלוט בצורה שהיא מרוממת את כל הסביבה שלו, אז כל הסביבה מקבלת תנועה מעולה יותר, והכל הולך ונהיה טהור יותר, מיוחד יותר, קדוש יותר.

series?.Name || 'Series image'

אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן (195)

הרב ש. יוסף וייצן

131 - יהודי הוא גוי משוכלל ?!

132 - להיות ישראל מכף רגל ועד ראש

133 - היחס בין היהדות לשאר הדתות

טען עוד

ואם האדם משתמש בכל הסביבה שלו לדברים מגונים, גסים, פחותים, זה לא רק שהאדם נופל, אלא שיחד עם האדם נופלת כל המציאות, כל ההווייה כולה, ואז החומר נהיה גס יותר, ואז המגע עם החומר הוא מגע כזה שאתה לא יכול להיפגש עם החומר בצורה הטהורה שלו.
אומר הרב, לפני שהאדם בחר, התכנית הייתה שהאדם לא יקלקל, האדם יהיה שייך בדרך-ארץ, לא יבחר בדרך של קלקול, ואז הטבע הזה הוא טבע שיוכל להתאים גם לאומה הישראלית, ויוכל להיות טבע שמותאם לנשמה הישראלית העליונה, הנשמה הא-לוקית הישראלית העליונה יכולה להתחבר רק עם טבע שהוא ברמה מסויימת. כל עוד שהאדם לא קלקל את הטבע של העולם, אז התכנית הייתה שהנשמה הישראלית תתחבר לטבע של העולם, לחול הרגיל של העולם. ברגע שבני האדם קלקלו, היה קלקול אחד בחטא אדם הראשון, כבר היה קלקול שהבריאה הפכה ממצב ניטרלי, למצב שיש בבריאה תערובת של טוב ורע. העולם הפסיק להיות טבע של גן-עדן, שאתה יכול להיפגש רק עם דברים נקיים וחיים, ברגע שהאדם אכל מעץ הדעת, המשמעות של זה שבטבע נהייתה תערובת של טוב ורע. ואחרי כן היו עוד נפילות ועוד נפילות, עד שהטבע נהפך להיות כ"כ גס, ע"י הבחירות של האדם.
כתבתי כמה תשובות באינטרנט על נטיות הפוכות, איך להתייחס לאדם שיש לו נטיות הפוכות. הויכוח הגדול הוא האם זה הטבע שלו, הוא נמשך למין הפוך, או שהוא בוחר בזה והוא יכול לברוח מזה, ותמיד נשארת בידו הבחירה החופשית. בדר"כ היה נראה שהאדם מאמין בקב"ה, הוא מאמין בבחירה חופשית, וכתוב בתורה שהאדם לא צריך להימשך למשכב זכור, שלא תהיה לו נטייה כזאת, אז האדם יכול לבחור. מעצם זה שהתורה מצווה אותך לא ללכת למקום הזה, זה אומר שזה בתחום הבחירה החופשית של האדם. הכיוון ההפוך אומר: תסתכל, זה הטבע שלו, הוא נמשך לדבר הזה, אתה לא יכול להתעלם מהמציאות הזאת.
גם כאנשים מאמינים שמסתכלים בתורה ורואים שכתוב בתורה שהאדם יכול לבחור אם להימשך לזכר או לא להימשך לזכר, יכולה להיות מציאות כזאת שאדם לא נמשך לאשה, ונמשך לזכר, שזה באמת הטבע שלו, יכול להיות כזה דבר. ממה זה נובע? לא שככה הקב"ה יצר אותנו, הקב"ה יצר עולם מתוקן, בעולם המתוקן היה מצב כזה שהאדם היה יכול לקחת את עצמו ליצר המקולקל הזה של משכב זכור, והאדם היה יכול להימנע מזה וללכת למצב המתוקן של משיכה בין איש לאשה. האדם בבחירות שלו יכול להרוס את הטבע. וכשהאדם הורס את הטבע, הוא יכול לייצר טבע עקום, טבע שהוא מאוד רחוק מהמצב הראשוני שהיה אמור להיות. אז יכול להיות שיהיה לאדם מצב שיש לו טבע שהוא נמשך למשכב זכור, וזה לא הוא, זו תוצאה של הרבה דורות שחושבים מחשבות, עושים מעשים, בוחרים בצורה לא טובה, ואז המציאות מתקלקלת, אני חושב שגם אדם מאמין יכול להגיד ככה.
מה זה אומר? אם אדם מאמין שהתפקיד שלנו בחיים זה לתקן, אז מה התפקיד של אדם שנניח יש לו נטייה למשכב זכור? לתקן. אני לא יודע כמה הוא יצליח לתקן, יכול להיות שיש בני-אדם כאלו שבאמת אולי הם לא יצליחו להתחתן, אני לא נכנס לפרטים, מה אנחנו מדריכים, יכול להיות שאפשר לחיות חיים של איש ואשה בלי משיכה, אני לא נכנס לדברים האלו. אבל נניח שגם אין דרך כזאת, ונגזר על הבן-אדם לא לחיות עם אשה. האדם יכול להגיד שהוא נאמן למה שהוא נמשך. אם הוא נאמן למה שהוא נמשך, הוא ממשיך את הקלקול, הוא מייצר עוד מרחק מהטבע המתוקן שהקב"ה רוצה, והתפקיד שלך, אפילו במסירות נפש, שאתה את הקטע שלך תתקן. קודם כל, אתה צריך למעט את המשיכה הזאת כמה שאתה יכול, לפחות לא להוציא אותה אל הפועל, זה התפקיד שלך, זה התיקון שלך, וזה ישפיע בסוף, שאם כל האנושות כולה תגיד לעצמה שהיא עושה מאמץ לתקן את הטבע הזה שהוא טבע מקולקל, שאע"פ שהוא תוצאה של דורות קודמים, התפקיד שלנו הוא לתקן את זה, מתוך הבנה שהבחירות האנושיות משפיעות על איזה טבע נולד, נוצר, אז יש לנו אחריות כל אחד ואחד לנסות לתקן את הטבעים האלו.
הרב אומר כזה דבר: אחרי שהיו דורות על גבי דורות של קלקולים, הקב"ה רואה שהאדם הצליח לגרום לזה שכשאתה נוגע בטבע של העולם, זה יהפוך אותך לאדם גס, וזה לא יכול להיות מותאם לנשמה הישראלית, הנשמה הישראלית שתיפגש עם טבע כזה גס, זה לא ילך. לכן הקב"ה אמר, אני משנה תכנית, ואמר שהוא מייצר סוג חול, סוג טבע, שהוא יהיה טבע מסוג אחר. זה יהיה טבע שיהיו לו ויטמינים ואנטיביוטיקה כנגד הטבע הגס. בשביל זה היה צריך להפריד את האומה הישראלית מהטבע האנושי, ושהטבע הישראלי יהיה טבע אחר. וזו המשמעות של גלות מצרים. איך גלות מצרים עושה את הדבר הזה? הרב מסביר על זה בסעיפים האחרים.
צריך להבין שהאומה הישראלית נולדה במצרים. מה כ"כ קריטי בהבנה הזאת? כי הטבע שיש לעם ישראל במצרים הוא טבע ניסי, הוא מחובר לעולם יותר גבוה, הוא מחובר להופעת הניסים, הוא מחובר לעולם גבוה יותר, זה משנה את הצד הטבעי שלנו, את הנפש הטבעית שלנו. זה מה שמסביר כאן הרב, כיוון שהאנושות כ"כ בחרה ברע והטבע הלך ונהיה גס יותר והדרדר יותר ונהיה עם חסימות יותר גבוהות, ועם מציאות שאי אפשר שהטבע יהיה צינור, איזה שהוא כלי להיות מחובר לנשמה העליונה הישראלית, אין ברירה וצריך באיזו שהיא מידה להרחיק את הטבע של הנפש הישראלית מהטבע האנושי, וזה מאפשר לישראל להיות ישראל.
אומר הרב, היום אחרי שאנחנו עם שיצא ממצרים, כל המציאות שלנו מהרגליים עד הראש, היא כל כולה ישראלית, היא כל כולה עם שם ישראל.
"נראה הדבר שמקודם נערך הדבר שצורת האדם תשתלם בכללותה, ובתור תוספת ויתרון יגלה על האומה המיוחדת רוחה המפואר בהדרת קודש. אבל נתקלקלו הענינים ורוח האדם שקע כ"כ בכלל, עד שלא היה החול יכול להעשות בסיס לקודש אלא א"כ יקלקל אותו....".
אני חושב ששיא הקלקול של הטבע היה במצרים, זה מה שחז"ל אומרים, שעם ישראל גדל במצרים, כי מצרים הם בסופו של דבר שהוציא אל הפועל את שיא הקלקול הטבעי, הם הרסו את כל המציאות הטבעית, עד כדי מצב כזה שהאומה הישראלית שהיא לא יכולה להיות שייכת לכזה קלקול, היא בורחת ממצרים, יוצאת ממצרים. המפגש עם המקום הכי שפל וגס מחייב את ההתעלות, את הנס, את היציאה מהטבע. הגסות במצרים הייתה כ"כ נוראית, עד כדי כך שרק הקב"ה יכל להוציא אותנו. כתוב: "אני ולא מלאך אני ולא שרף, אני ולא שליח"- אפשר לפרש את זה בשני אופנים, או שאם מלאך היה יורד לשם הוא היה מתקלקל, או שכדי לייצר מדרגה עליונה של נפש, השרפים והמלאכים לא יכולים לעשות את זה, כי המדרגה של ישראל יותר גבוהה מהמלאכים, לכן צריך את הקב"ה בעצמו לבנות בנו נפש ישראלית.
"והוכרחה גלות מצרים לבא בתור כור הברזל, שצירפה את צד האדם שבישראל, עד שנעשה לבריה חדשה, וצורתו החולית נתטשטשה לגמרי. והוחל גוי פעם אחת ע"י הגרעין האנושי לצורה שמראש ועד עקב כולה ישראלית, יעקב וישראל".
אין בעם ישראל מציאות של אדם שאומר: אני סתם אנושי, אני סתם חול. אדם מישראל הוא תמיד ישראלי. אומר הרב שזה קשור לשני השמות שלנו, יעקב וישראל. איך שאני מבין, ישראל זה על שם הצד העליון שבנו, והשם יעקב זה על שם הצד הטבעי שבנו, מעקב, היעקב, עד הראש, ישראל. ישורון, הייתי יכול לדרוש דרשה שזה הצד של התיקון, היושר שיש באומה הישראלית שהוא טמון באנושות, אבל הרב אומר לא ככה, גם השם ישורון הוא ישראלי בסופו של דבר.
כשאני בא לנחם משפחות של אנשים שמוסרים את הנפש, אחד הדברים שאני מעודד אותם הוא לגבי המציאות האנושית. מאוד מאוד חשוב, כל פעם כשאתה בא להגדיר מציאות, חשובה נקודת ההתחלה, נקודת ההתחלה של הבן-אדם היא מאוד משמעותית, ונקודת הסוף. יש את כל החיים באמצע, אבל איך אדם מתחיל את החיים, ואיך הוא מסיים את החיים, שהסוף הזה הוא גם התחלה, זה קריטי. "לעת מצוא", דעה אחת שזו לידה, דעה אחרת שזו מיתה. כשהאדם לומד, קריטית נקודת ההתחלה של הלימוד, וקריטית נקודת הסוף. לכן יש מאמץ מיוחד שכל יהודי כשהוא מסיים את החיים שלו, יסיים בצורה טובה, לכן יש לנו מאמץ להוציא מהפה דברי אמונה, כדי שתסיים את חייך כמה שיותר כישראל. אדם שמסר את הנפש, סיים את החיים שלו כל כולו כישראל, מהעקב עד הראש, לא רק בפה ובראש. זה לפי דברי הרב כאן, שמהעקב עד הראש, אנחנו מחפשים שהאדם יהיה ישראל. המעלה העצומה של אדם שמוסר את הנפש היא כיוון שהוא מסיים את החיים כישראל, ולכן הוא מהראש עד העקב הוא כישראל.
כשאני מדבר עם ילדים שעומדים לקראת בר-מצווה, אני אומר להם כך: מה האתגר של ילדים שנהיים בר-מצווה? בסוף כל יום אדם צריך לעשות חשבון, כמה זמן מהיום אתה יכול להגיד שחיית לא רק כסתם אדם, אלא כישראל. כמה רגעים במשך היום היו לך רגעים ישראליים? ברור שלא רק עולם המצוות שלנו יהיה ישראלי, גם עולם הרשות יהיה ישראלי, האכילה צריכה להיות ישראלית, השינה צריכה להיות ישראלית, התכלית היא להפוך כל תנועת חיים שיש בנו, שהיא לא תהיה סתמית, אלא ישראלית, זה האתגר של עבודת ה' שיש מהסעיף הזה.
יש בכוזרי שאלה מאוד גדולה: מצד אחד הכוזרי הולך על המהלך של הגרעין והקליפה, הגרעין של החלוּת הא-לוקית התחיל מאדם הראשון, ולעומת זאת, אחרי כן הכוזרי כשהוא מדבר על יציאת מצרים, הוא מדבר על זה שזו בריאה יש מאין. זה נראה שזה לא המשך הרצף. זו שאלה בכוזרי איך ליישב את הסתירה שבו. האם הפירוש הוא שהיה טמון ישראל באדם הראשון, אלא שזה היה טמון בצורה גרעינית, ובמשך הדורות הגרעין הזה היה יכול לקבל עוד לבוש, עד שזה הגיע לעם ישראל, וזה יכל לקבל לבוש של עם. ככה נראה לי שיוצא מהכוזרי. אבל בדברי מרן הרב זה לא ככה, מדברי מרן הרב משמע שהיה שינוי תכנית, בהתחלה היה טמון משהו אחד, ואחרי כן היה צריך לייצר משהו חדש, שזה התוכן של האבות ויציאת מצרים.
במקומות אחרים הרב שואל למה יש אבות ויש יציאת מצרים, ועונה שהאבות זו הצורה איך לחבר את עם ישראל בצדדים הטבעיים שלנו לגויים, אבות האומה משמרים את הצד של ישראל לפני שהם קיבלו את התורה, לפני שהם היו במצרים. זה לכאורה זה לא כמו מה שהרב אומר כאן. אם אנחנו רוצים לשלב בין האמירות של מרן הרב, צריך לומר שגם האבות זה לשלב את הצד הטבעי הישראלי, זה בסופו של דבר לא הטבע האנושי, אלא הצד הטבעי-הישראלי, צריך לכנוס את כל המאמרים של הרב בעניין הזה, האם בכל המקומות הרב הולך עם המהלך הזה. בסעיף הזה הרב מחדש משהו מהותי, תזכרו את הסעיף הזה.
הסעיף הבא, התעסקתי עם הסעיף הזה, והדיינו כמה רבנים על הנושא של הסעיף הזה. האם אפשר למצוא נקודות חיוביות וטובות בדתות שיצאו מהדת הישראלית? יש את התורה שלנו, ויש את הנצרות ויש את האסלאם. האם משום שהנצרות והאסלאם יצאו מהיהדות, על כרחן הן נושאות בתוכן ניצוצות של קודש? האם אתה יכול להגיד שיש איזה שהוא מכנה משותף ומגע בין הדתות שצמחו מהיהדות ליהדות? או שזה משהו חיצוני, וכשאתה מסתכל יותר לעומק, גם הדתות שצמחו מהיהדות, אין להן אף מגע עם היהדות. בסעיף ו' הרב דיבר על הנצרות והאסלאם, שם הרב די אמר את דעתו, שההבחנה העיקרית היא לא בין הע"ז לבין הדתות המונותאיסטיות, אלא ההבחנה היא בין אמונת ישראל לשאר הדתות, וגם כאן הרב הולך עם המהלך הזה.
מהרמב"ם נראה לא ככה, הרמב"ם כן מאוד קריטי לו העניין של שלושה-עשר עיקרים. יש חמישה עיקרים שקשורים לקב"ה, אמונת הייחוד, שאין כוחות אחרים שאפשר להתפלל אליהם. ארבעה עיקרים בנוגע לנבואה, לתורה. וארבעה עיקרים בנוגע להשגחה, שכר ועונש. הרמב"ם נראה ממנו שקריטי ממנו היחס לעיקרים הראשונים, ולכן הרמב"ם בא ואמר, הנצרות היא אאוט, כי היא לא עונה כל של חמשת העיקרים הראשונים, והאסלאם הוא בפנים. היה לנו דיון האם אפשר ללמוד את האסלאם, או שגם האסלאם הוא אאוט.
זה הדיון, איך להתייחס לדתות שצמחו מתוך היהדות, ונראה שהן דומות ליהדות, זה הסעיף שאנחנו הולכים ללמוד בפעם הבאה. נעמוד כאן.

אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן

הרב ש. יוסף וייצן

רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

44 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
משיח בין יוסף ומשיח בן דוד – המשך
אורות ישראל פרק ו' פסקה ו'
כ"ח טבת תשפ"ה
44 דק'
דרכי הגאולה
ביאור שיטת "נטורי קרתא"
מצפים לישועה - שיעור 3
כ"ו אייר תשס"ט
40 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
השפעת עם ישראל על התהליכים בעולם
אורות ישראל - פרק א' פסקה א'2
א' שבט תשפ"ב
32 דק'
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן
אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ז' טבת תשע"ב

אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן

41 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
רוח הקודש כמצרך בסיסי
פרק ט פסקה ז'
הרב ש. יוסף וייצן | ו' אדר תשפ"ו
38 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
אור פנימי ואור מקיף באומה הישראלית
פרק ט פסקאות ב-ג
הרב ש. יוסף וייצן | ז' שבט תשפ"ו
36 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
אחדות ישראל
פרק ח' סגולת ישראל פסקה ז'
הרב ש. יוסף וייצן | ח' טבת תשפ"ו
45 דק'
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
שני רבדים למצוות
פרק ח' סגולת ישראל , פסקה ב'
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ה חשוון תשפ"ו

אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יעקב שפירא
הרב מרדכי הוכמן
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב מרדכי גרינברג
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il