ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"כחות החיים החמריים והרוחנים כולם, בערך הגבלתם המצומצמה בחיי האישיות הפרטית, בכל ערך הגודל אשר נוכל לשוות עליהם, בהיותם עומדים על מילואיהם, כמה קטנים וזעירים הם מול האור הכללי של הוד חיי הקודש, המופיעים מפאר הוד העולמים, משפעת החיים הכלליים, הנובעים מנשמת אלהים חיים בכל מערכי הכחות, שחיי כל צבאות עליון מהם שופעים והולכים. ובהפגש האור הגדול הזה, המלא עז חיי נועם קודש בכל פאר גדלו, ע"י שפעת אור קדושת המצוה, עם כחות החיים הפרטיים כולם, הרי הם מתגדלים ע"י מגע הגודל וההוד העליון ההולך ונפרש עליהם, ומתעוררים הם כל חילות הנשמה ומתאדרים ע"י ההופעת העליונה הזאת, המעוררתם לחיים חדשים, מלאי קודש עליון הרבה מאד יותר מתכונת מדרגתם הפרטית. כנשר יעיר קנו. ומתגדלים הם בהתרוממם, אף כי לא יוכלו להגיע לאותו הגודל והרום הקדוש, המופע מאור חיי כל עולמים, והזוהר הנצחי נוגע בהם ואינו נוגע, רצוא ושוב הוא להם כמראה הבזק, על כל מערכות כחות החיים כולם לכל פלגותיהם, בתכונותיהם החמריות והרוחניות, לכל סעיפי רגשיהם ומדעיהם, ההוד העליון מרחף עליהם, כאם המרחפת על בניה, על גוזליו ירחף. וברחיפה זו הרי הם בטוחים מכל פגע, וחנוכם והתגדלם הולכים וצועדים ממדרגה למדרגה, ההוד העליון, הבא מהופעת כבוד החיים הכוללים כל עולמי עד, ממקור החיים האלהיים, מרומם הוא ומעלה את כל הכחות האישיים, שומר אותם מכל תקלה של ירידה, מכל שקיעה של חמריות, שהרי למראה ההוד הנערץ, השופע מזוהר אור אלהי עולם, הרי הכל שואף להתקדש ולהתעלות, ואור חיי עדנים ונעימה קדושה הולך ומתגבר, - ומתוך העליה התדירית, הבאה מההמשכה הרוחנית אל על, הנמשכת ממהלך האורה בזרמי איתנותה, מוצלים הם כל כחות החיים משקיעה וטמעון חמרי, העלול להיות לאבן נגף לכל כת אצילי, הנקשר בסבך כחות חמריים, ומאור הטלית, וגודל תוקף זוהר הקודש הקשור עמו, הכל מוצל, והסגולה השומרת בטוחה היא. כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף."
ותהא חשובה מצות ציצית לפני הקב"ה
"במקום שבהכנה הרוחנית להארת המצוה בקטנותה, ביסוד הטלית הקטן, הבענו את האומר ביחש אל האור האלהי הבא ומתקרב אלינו, המאיר נוכח פנינו בהדר ענותנותו, ודברנו בלשון נוכח, "שתהא חשובה מצות ציצית לפניך ", הננו עולים פה בהכשר הטלית הגדול. המזהיר את אורו אלינו מהקפת המון עולמים בהכללתם הגדולה, ובתכונת הגדלות הננו נושאים את דענו, לסתרי אל מסתתר בשפריר חביון התעלומה, אלוה נורא הוד, ואנו אומרים מתוך כך בלשון נסתר: שתהא חשובה מצות ציצית, לפני הקדוש ברוך הוא, כאילו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלויים בה, אמן סלה."

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד יהי רצון, ולא אכשל, וישמחו בי, ולא אומר, ולא יכשלו, מודה אני, שאני משכים
עולת ראיה –
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













