ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
טריאסט, איטליה Trieste, Italy
אייר, ה'תשנ"ה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
555 - איסור "החזרת פניו ריקם" בעני גוי
556 - בדיני מקווה
557 - גיור אישה החיה כגויה עם כהן ומתעתדת להמשיך לחיות עימו לאחר הגיור
טען עוד
בדיני מקוה
שאלה
במקווה שבעיר פירנצה, שהיתה בחזקת כשרות שנים רבות, נתעוררו חששות שונים.
מבנה המקווה הוא כזה:
בור מי גשמים פשוטה (מחזיק כ-500 ליטר מים בערך) מחובר לבור הטבילה ע"י חור סגור בדרך כלל ע"י פקק גומי, וממלאים בור הטבילה ישר מברז של מים, של העיריה, וכשנתמלאת פותחים וסוגרים הפקק, והמים נכשרים ע"י השקה לבור מי גשמים.
מוציאים המים שבבור הטבילה ע"י פקק מבורג שנמצא בקרקעית המקווה (ע"י שנפתח כלי המיועד לכך). הפקק עצמו (התקע) עשוי מחומר פלסטיק, והמברג שבתחתית המקווה (השקע) עשוי ממתכת.
א. האם יש להקפיד שפקק ההשקה ישאר פתוח בשעת הטבילה (הנשים מתלוננות שמי הבור לא נקיים), כי הדבר גורם ללכלוך במקווה.
ב. האם יש להקפיד שהמים מהעיריה יהיה מטמפרטורה פחות מכדי שהיד סולדת?
ג. האם ההברגה התחתית נחשבת ל"הווייתו ע"י דבר המקבל טומאה"?
ד. האם ראוי שהמים מהברז יעבר המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה, לפני נפילת המים באשבורן.
ה. מתברר שהפקק שבקרקעית המקווה אינו סגור הרמטית ובשל כך המקווה מפסידה כשני מילמטרים מגובהה ביום. האם זה נחשב לזחילה?
תשובה
א. לכתחילה טוב להחמיר שנקב-ההשקה ישאר פתוח גם בשעת הטבילה 1 , אך אם נשים תמנענה מלטבול מכיון שמי-הבור אינם נקיים, ניתן לסתום את נקב-ההשקה אחרי שהמים שב"מקוה" הושקו לבור מי-הגשמים 2 .
ב. יש להקפיד שבזמן ההשקה לבור מי-הגשמים, יהיו המים בטמפרטורה פחותה מ"יד סולדת בו" 3 .
ג. ההברגה ממתכת המחזיקה את הפקק שפוקק את המקוה, ראוי שתהיה מסוג ההברגות המיועדות להיקבע בקרקע 4 , או שיִקנו את ההברגה כדי לקבעה בקרקע 5 , ואז לא נחשב ל"הוייתו ע"י דבר המקבל טומאה".
בדיעבד ניתן להכשיר המקוה אף אם ההברגה אינה מסוג המיועד להיקבע בקרקע, וגם לא קנו אותה כדי לקבעה בקרקע 6 .
ד. ראוי שהמים יעברו המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה באורך ג' טפחים 7 וברוחב טפח אחד 8 . מקום ההמשכה צריך להיות ראוי לבלוע מים, דהיינו לא רצפת-אבנים וכיו"ב 9 , ונהגו לעשות תעלה מבטון רזה (מתערובת מלט וחול ביחס 12:1) שדינו כקרקע הראויה לבלוע 10 .
ה. מקוה שמימיו נוטפים מעט מעט או נבלעים בקרקע מעט מעט - כשר, לפי שאין זחילתן ניכרת 11 , ואף למחמירים 12 , הפסד של 2 מ"מ גובה ליום - סביר להניח שאינו מזחילה, אלא מאידוי המים עקב חום החדר או חום המים 13 .
אך יש להעיר אודות מה שכתב הרב שבור מי-הגשמים מחזיק כ500- ליטר. הנה שיעור המקוה צריך להיות אמה על אמה ברום ג' אמות, דהיינו שיעור ג' אמות מעוקבות, ובשיעור 500 ליטר יש לפי זה ג' אמות מעוקבות לפי 55 ס"מ לאמה בלבד. והנה ע"פ דעת ה"חזון איש" נקבע לחומרא ששיעור מקוה יהיה לא פחות מ750- ליטר 14 , ובזה יש ג' אמות מעוקבות גם לשיטה שאמה = 62.4 ס"מ, וכיום בארץ נוהגים לקבוע את שיעורו של מקוה במטר מעוקב (1000 ליטר), מכיון שהמים מתמעטים ע"י סיבות שונות 15 . על כן יש לבדוק את האפשרות למלא את אוצר מי-הגשמים ביותר מ500- ליטר, אם אמנם הוא יכול להכיל יותר. אם אינו יכול להכיל יותר, יש להניח שבבנייתו סמכו להקל, על-פי השיטות שאמה היא אינה יותר מ55- ס"מ.
^ 1. ש"ך יורה דעה (סי' רא ס"ק קיב).
^ 2. שו"ע יורה דעה (סי' רא סעיף נב).
^ 3. ספר "לחם ושמלה" לר' שלמה גנצפריד (סי' רא, שמלה אות צג), ע"פ שיטת רש"י במס' חולין (קה ע"ב ד"ה סולדת) שמים שהיד סולדת בהם נשתנו מתורת מים, ואף בדיעבד חייבים להשיקם שנית לבור מי-הגשמים אחרי שיצטננו לפחות מ"יד סולדת בו", וכן פסק בס' "טהרת מים" עמ' קיט ועמ' רמ).
ועל-כן, כדי לפתור בעיה זו תוך כדי מניעת הסיכון שישכחו להשיק מי-ה"מקוה" לאוצר מי-הגשמים, אפשר לנקוט אחת מהאפשרויות דלהלן:
(א) להכין ה"מקוה" סמוך לטבילת הנשים במים פושרים ומיד לעשות את ה"השקה"; (ב) להתקין ב"מקוה" רדיאטורים שישמרו על חום פושר, בלא צורך למלא את המקוה ברותחים ולחכות עד שהמים יתקררו מעט. (ג) למלא ברותחים, אך לוודא שהרב/הבלנית יסירו את הפקק לפני בוא הנשים לטבילה (אפשר להציב שלט מול פתח המקוה "להסיר הפקק", שיזכיר לרב/לבלנית להסיר את הפקק מיד עם בואם למקוה, לפני בוא הנשים לטבילה). אפשרות זו היא בעדיפות האחרונה, מכיוון שיש בה סיכון של שכחה, דבר שיגרום לטבילה במים שאובים בלבד.
^ 4. "דגול מרבבה" לשו"ע (יורה דעה סי' רא סעיף מח). "פתחי תשובה" (שם ס"ק לג).
^ 5. "נודע ביהודה" (מהד' תנינא, יורה דעה סי' קלז) על-פי "משנה למלך" (הל' כלים פ"ב הל' א), וכן פסק בס' "טהרת מים" (עמ' לו).
^ 6. דבפשטות דברי השו"ע (יורה דעה סי' רא, סעיף מח) מכשיר בכל מחובר לקרקע, ועוד דלחתם סופר יו"ד סימן רי"ח מיקרי "הוייתו בטהרה" כשאינו כלי-תשמיש בפני עצמו, וכן פסק ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' רא סוף ס"ק לה).
^ 7. שו"ע (יורה דעה סי' רא, סעיף מה).
^ 8. "פרשת מרדכי" (סי' יח, הובא בס' "טהרת מים" עמ' קג).
^ 9. רמ"א (יורה דעה סי' רא, סע' מו).
^ 10."ספר מקואות" לאדריכל יוסף שנברגר (עמ' 66) על-פי "דרכי תשובה" (יורה דעה רא, ס"ק רו, רמד); "חזון איש" (הל' מקואות, יורה דעה סי' קכג ס"ק א) ו"חשב האפוד" (סי' קנ). ואף שלפי דעת המחבר (יו"ד סי' רא סע' מד) אין מכשירים מקוה שהומשך כולו, ורק כשהומשך רובו כשר, ניתן להמשיך את מיעוטה, מכל מקום, מכיוון שלשיטת רי"ף (פ"ב דשבועות הי"ב) על-פי ר"ן, רמב"ן ורשב"א מכשירין אף בהומשך כולו, ולרעק"א (לשו"ע יו"ד סי' רא, סע' מד) אף לראב"ד, כשר בהומשך כולו ע"י אדם בלא כלים, ע"כ ראוי שהמים מן הברז יעברו המשכה על דבר שאינו מקבל טומאה לפני נפילתם למקום הטבילה.
במידת הצורך נוכל לייעץ לרב, כיצד לעשות זאת בצורה אסטתית גם מבחינה טכנית ע"פ הנסיון שנרכש בארץ.
^ 11.שו"ע (יו"ד סי' רא, סע' נא).
^ 12.ביאור הגר"א (שם ס"ק צו), "חזון איש" מקוואות (יו"ד סי' קמ ס"ק ג).
^ 13."דרכי תשובה" (ס"ק רפב) בשם שו"ת "בעי חיי" התיר אף בשיעור גד ול מזה, ועיין בס' "טהרת מים" (עמ' לה).
^ 14.ספר "שיעורין של תורה" ע"פ ה"חזון איש".
^ 15."ספר מקואות" לאדריכל יוסף שנברגר (עמ' 61).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












