ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
פעם אחת הוא היה כל כך חלש עד שאפילו בתפילת שמונה עשרה לא יכול היה לעמוד על רגליו, והתפלל בישיבה. באותה תקופה הייתה צרה מסויימת לעם ישראל, ובסוף התפילה אמרו כולם – 'שיר המעלות', כדי להתפלל ולזעוק אל ה' לישועה.
להפתעתם של הנוכחים, התנער הרב לקום ולעמוד על רגליו. מיד פנו אליו בשאלה: הרב, הרי אפילו בשעת תפילת שמונה עשרה, שחייבים לעמוד, הרב ישב, ומדוע דווקא בעת אמירת 'שיר המעלות' הרב מבקש לעמוד?
ענה להם הרב: תפילת שמונה עשרה היא חלק מתקנת התפילה מדרבנן (רמב"ם תפילה א, א), אבל בתפילת 'שיר המעלות' אנו מקיימים מצווה מהתורה להתפלל בעת צרה, (כדברי הרמב"ם תעניות פ"א - "מצות עשה מן התורה לזעוק... על כל צרה שתבא על הצבור...)", ולכן חשוב לי לעמוד בזמן קיום מצוות עשה מהתורה.
כמה הדברים יסודיים לימים אלו של מלחמה, שעלינו להעתיר לה' בתפילה לישועת ה' ולנצחון במלחמה.
ומעניין לעניין באותו עניין. בימים אלה, עוברים אנו מהימים הנוראים של ראש השנה ויום הכיפורים, ימי תפילה וזעקה, לימי השמחה של סוכות ושמחת תורה. התחושה המקובלת בחג הסוכות היא, שאנו משאירים את זמן הזעקה מאחור, ופונים לחג הסוכות, הקרוי במיוחד 'זמן שמחתנו', והדגש המרכזי בו הוא השמחה כ'שמחת בית השואבה' ועוד.
דרכו של עולם שאלו שתי תכונות מנוגדות בנפש, לא הרי תחושת היראה של הימים הנוראים כתחושת השמחה של סוכות ושמחת תורה. סוכות קרוי גם 'חג האסיף', הזמן בו אוספים הביתה את כל היבול והשפע שה' העניק לנו בשנה החולפת, והרגש הנלווה לכך הוא רגש של שמחה והודיה לה'.
והנה, למרבה ההפתעה, בסיומו של חג הסוכות חל 'הושענא רבה', המשיב אותנו שוב למספר שעות לאווירת הימים הנוראים. התרגום המילולי ללשון ימינו למילה 'הושענא/ הושיעו' זוהי המילה 'הצילו'!
וכאן שואל כל אדם המחובר בתחושותיו למהלך הנפשי של חגי התורה – הלא 'הצילו' היא זעקתו הנואשת של המצוי בסכנת מוות, וכיצד דווקא בסוף חג השמחה, הבאה מתוך תחושת שלמות והודיה לה', אנו שבים וצועקים: הצילו? ולא סתם אנו צועקים 'הושענא' אלא 'הושענא רבה', 'רבה' מלשון – גדול, יום הזעקה הגדולה והתחינה השמיימה, הכיצד?
אלא שהתשובה היא, שזה החידוש המיוחד של חג הסוכות. דרכו של עולם, שאדם זועק לה' מתוך צרה וחיסרון, אך כשיש לו הרבה, והוא חש בטוב ובשמחה, הוא שוכח חלילה את ה'. בא חג הסוכות ומלמד אותנו – גם בשעה שיש לנו הרבה טוב, עלינו לזכור את ה'. מחד – עלינו להודות לו על כל הטוב שגמלנו, ומאידך – לזכור שהכל תלוי בידי ה', ובכל רגע ורגע עלינו לזעוק אליו ולבקש ממנו שישפיע מטובו עלינו, בדיוק כמו מי שאין לו כלום. לזכור, שגם מי שעכשיו ברום המדרגה, ואוסף כל טוב הביתה, עדיין הוא נתון בידי ה', ועליו לזעוק אליו: הצילו!
בשמחת תורה הקרוב ניזכר בשמחת תורה בשנה שעברה, כשלצערנו חשבנו שהכוח בידינו, ולא עלינו שכחנו שהכל מה', חשנו ברוב טובה, וה' גלגל שנצעק: הצילו.
ויהי רצון, שנתקן זאת, נזכור שכל הכוח בא מה' – נודה לו על הטוב שגמלנו, נזעק אליו שיושיענו, ובזכות זאת נזכה ל'הושענא רבה' – התשועה הגדולה והשלימה בבניין המקדש וגאולה שלמה בקרוב! חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















