ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. בראשית כט' - ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא. רש"י - אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות, ואם אדם כשר הוא, גם אני בן רבקה אחותו הכשרה.
ג. בראשית ל' - ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות.. ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן.. ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים. בראשית לא' - ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו א-להים להרע עמדי. אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים. ויצל א-להים את מקנה אביכם ויתן לי.. ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים. ויאמר אלי מלאך הא-להים בחלום יעקב ואמר הנני. ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך.
ד. מציאות קטן עה' - שעיקר מלחמת הרע עם הטוב, שראשית לזה היה בתוקף התעצמות יעקב ועשו, הוא שעשו נתרחק מהשגחת השי"ת והלך בדרכי לבו, וגמר אומר שאין בעולם רק הטבע הקבוע ולא יהיה בו שינוי על ידי מעשה בני אדם, שהשינוי הוא רק על ידי נס והשגחת השי"ת הפרטית. והאבר המתיחש ביותר להנהגת הטבע הוא הרגל, יען כי הבריח התיכון בתוך הטבע הוא התנועה כנודע, והתנועה יסודה בגילוי יותר באבר מאברי הגוף, הוא ברגל. ויעקב אבינו ע"ה, שנתדבק בקדושת השי"ת ועבודתו, ודאי השפיל כוחות הטבע, וכמו שכתב הרמב"ן (בראשית יז, א. שמות ו, ב. יג, טז), שכל הנהגת ישראל אינה בטבע. ומטעם זה נקרא בשם 'איש תם יושב אהלים'. והכונה ב'איש תם', יען כי עיקר הטבע פועל בגוף האדם, אבל הנשמה והשכל אינם נגדרים תחת חוקי הטבע, ועל ידי כן מגיע השכל לנבואה ברצון ה' יתברך. ומי שמנהיג הנהגת גופו על פי הטבע לבדו, לא על פי השכל שהוא למעלה מהטבע, אינו נקרא תם, שהרי הוא מחולק לחצאין, הלך נפשו ונשמתו בהכרח היא למעלה מהטבע, וגופו מתנהל על פי טבע. אבל כשמשלים גם הנהגת גופו בעבודת ה' למעלה מהטבע, אז נקרא 'איש תם'. וזהו שכתוב 'יושב אהלים', כי אוהל נקרא דירת עראי. והנה בטבע הכל קבוע, חוקות שמים וארץ לא ימוטו, על כן העולם דירת קבע. אבל בהנהגת התורה שהעולם כפוף לה, משתנים הדברים שבטבע לתועלת שומרי תורה, כ'שמש בגבעון' וכו' וכהנה רבות. על כן נקרא אצל איש כזה כל העולם הזה רק בשם אוהל עראי. על כן התנגד יעקב - [כדי] לעצור הכח הרע הזה שלא יתפשט הנגע בלא גבול - שישתכח ח"ו שם שמים, ויטעו הכל שאין השגחה פרטית זולת הטבע. והורה זה תיכף בצאתו, 'וידו אחזת בעקב', למנוע רגל החומר.. והנה זה היה כח עשו וברכתו, שתצליח לו הטבע כבחירתו. ויותר זכה לזה מצד קיומו מצות כיבוד אב, שאם היה עושה מצד רצון ה' היה זוכה לדבר יותר נשגב, אבל הוא לא עשה כן, רק מצד טבעו. על כן היה שכרו מדה כנגד מדה בהטבע, שיצליח לו כל זמן שהטבע שולט בעולם. ונבין בזה מה שדוקא יוסף הוא שטנו של עשו.. וצריך לזה טעם.. ונקדים לזה ביאור על מה שכתבו תוספות בשבת.. (נה, א ד"ה ושמואל).. ברית אבות לא תמה.. שברית אבות הוא על שלא יעזוב השי"ת את ישראל, ויצילם מכל צר על פי דרך הטבע. והברית הזה עומד לדורות, שבכל יום ורגע נעשים לנו ניסים מסותרים בטבע, ואין בעל הנס מכיר בניסו ומתנה זו יש לנו לעד. וגם כשאין אנו זוכים לנס, מכל מקום על פי דרכי הטבע שומר אותנו השי"ת בהשגחה פרטית בזכות ברית אבות. והנה כל שונאי ישראל יש אפשרות להכניעם גם בדרכי הטבע, על ידי השגחה פרטית מאת השי"ת. אמנם עשו הרשע [לו נפל] חבל שבהנהגה הטבעית יצליח, ועל כן תוקף הצלחתו תלוי בחורבן ירושלים שבעוה"ר אז שערי הניסים ננעלים, ולנצח אותו אי אפשר כי אם על פי דרך הנס.. והנה מה היה ענין יוסף שירד למצרים ונתגרה בו הדוב ולא נשתנה, הוא מפני שהיה חכם גדול ולא היה הטבע פועלת בו להטותו.. על כן ירד בין המצרים ונתנסה, כדי שיהיה פורש ועובד את ד' גם אחרי שזכה למדרגה רמה למעלה מן הטבע, מכל מקום יעבוד את ד' על פי טבע.. וזהו שכתוב ביוסף 'בכור שורו הדר לו', שכבר כתבנו במקום אחר שהשור רומז להנהגה הטבעית.. ונודע כבר במ"א שקרן רמז השכל.. וכיון שהוא זכה לעבודת השכל וקרני ראם קרניו.. וכיון שיוסף עבד בטבע באופן המעולה, לכך זכה שעשו שכל כוחו הוא הטבע, נמסר בידו מאד עד [שהיה] כקש לפני אש. אבל על כל פנים כיון שכוחו של עשו הוא טבע וזכות מצות הטבע, על כן כבד לכבשו כי אם בדרך הנס.
והנה דוד ע"ה זכה שינהג גם בנס וגם בטבע, והיינו שתהיה הטבע ברוכה בנס. ומי שהוא במעלת מלך, לפי השקפת ההמון ראוי להשפע על ידי טבע, ומעלת צדיק ובעל תורה לשפע הנס, אבל דוד ע"ה היה כלול משתיהם.. על כן אמרו חז"ל.. דוד שנמשח בקרן המורה על השכל ונעשה ראוי לנס, ומכל מקום כפה שכלו גם כן לעבוד בטבע, נמשכה מלכותו.
ה. בראשית כז' - וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. ויתן לך הא-להים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש. רש"י - וירח וגו' - והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן. כריח שדה אשר ברכו ה' - שנתן בו ריח טוב, וזה שדה תפוחים. ויתן לך - יתן ויחזור ויתן. מהו הא-להים בדין, אם ראוי לך יתן לך, ואם לאו לא יתן לך, אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך, בין צדיק בין רשע יתן לך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
