ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ג)
מילאנו, איטליה Milan, Italy
סיון תשנ"ג
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
549 - חוטי מתכת המקבעים שבר בלסת, האם הם חוצצים לענין טבילה
550 - כתיבת שם משפחתו של גר בכתובה
551 - דיני מוקף ופרוז ששינו את מקומם בפורים משולש
טען עוד
כתיבת שם משפחתו של גר בכתובה
שאלה
האם מותר לכתוב בכתובת גר שם משפחתו, בין אם אביו מישראל בין אין אביו מישראל, בעיקר כשיש בעיר גרים אחרים ששמם הפרטי בישראל כשמו (למשל: מרדכי חסאן בן אברהם אבינו)?
תשובה
מאחר שבכתובת הגר כותבים את שמו היהודי ואת עובדת היותו גר 1 (כגון "יעקב בן אברהם אבינו" או "יעקב בן אברהם הגר"), אפשר להוסיף את שם משפחתו, אף-על-פי שהיה זה שם משפחתו גם קודם גיורו 2 . ואדרבא, מקובל בכל הכתובות לציין את שם משפחת החתן והכלה 3 .
^ 1. עיין שו"ת רדב"ז (ח"א סי' קפ) שיש לכתוב בכתובת גיורת שהיא גיורת, כדי שלא יכשל בה כהן. וכן כתוב ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קנט) שיכתבו בכתובתה "גיורתא דא". וכמובן שהוא הדין לגבי כתובת גר (עיין "אוצר הפוסקים" כרך יח, הל' כתובות - נוסח הכתובה, עמ' 97, סע' קז).
^ 2. בתוספתא גיטין פ"ו הל"ו - "גר ששינה שמו לשם הגויים, כשר. וכן אתה אומר בגיורת". ופירשו הרשב"א, הריטב"א ור"ת (תוד"ה והוא) בגיטין לד ע"ב, שבשעת כתיבת הגט כתב את השם שהיה לו בגיותו, ולא כתב את שמו היהודי הנוכחי, ואף-על-פי-כן בדיעבד כשר. וכן כתב בטור (אה"ע סי' קכט, ונפסק בשו"ע אה"ע סי' קכט סעיף ו) - "גר שכתב שם גיותו (בגט) - כשר, אפילו אם נשתקע ממנו" (כלומר אף-על-פי שכבר אין קורין אותו בשם גיותו, אלא רק בשמו היהודי, מכל מקום בדיעבד כשר), הרי למרות שלכתחילה יש לכתוב את שמו היהודי, בדיעבד, אם כתבו את שמו הקודם - כשר. וכל שכן בנדון דידן, שנכתב שמו הפרטי היהודי והוזכר שהוא גר, דמותר לכתחילה להוסיף את שם המשפחה שהוא ממשיך להשתמש בו.
^ 3. עיין בשו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' קעח) שכתב, דאף-על-פי שבגיטין אין נוהגין לכתוב שמות משפחה, מכל מקום, בשאר השטרות ובכתובות רשאין לכותבן, ואף מעלה ועדיפות יש בזה, שעל-ידי זה יבדילו בין אנשים ששמותיהם הפרטיים שווים (והציע לכתוב: "חיים בן יעקב למשפחת גולדמן", ואם כתבו בכתובה "חיים בן יעקב גולדמן", אף על פי שאינו מדויק כל כך מן הלשון שזה שם משפחה, מכל מקום כשר, ואין צריך לכתוב כתובה אחרת, דניכר מן השם שהוא שם משפחה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
