ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
שאלה זו נשאלה על ידי חז"ל והובאה גם בפירוש רש"י הראשון על התורה. זהו סימן מובהק לחשיבותו של הלוח העברי, שמופיע כאן לראשונה במקורותינו. בדברינו לשבת פרשת בא תשס"ה הסברנו מדוע הלוח העברי כל כך חשוב.
נוסיף עוד כמה היבטים עקרוניים.
קביעת חודש ניסן כחודש הראשון כוללת בתוכה כמה הכרזות:
א. התורה רואה חשיבות מרובה בקביעת לוח המתחשב גם במושג 'שנה', המבוססת על מספר הימים בהם מסיים כדור הארץ להקיף את השמש, וגם במושג 'חודש' המבוסס על מספר הימים בהם מסיימת הלבנה את סיבובה סביב כדור הארץ ומתרחש מולד חדש. השמש היא קבועה, הירח לעומתה מבחינתנו מתחדש ומשתנה. במקור היה צריך כל חודש להעיד על ההתחדשות ובימינו אנו מחשבים ממוצעים. החקלאות המספקת את מחייתנו מבוססת על ההתקדמות בלוח השנה השמשי הקבוע, אבל ההתחדשות האנושית, שהיא תוצאה של הריון ולידה מבוססים על המחזוריות החודשית. זה רמוז גם בביטוי מולד, המבטא חודש חדש והופעה של צאצא חדש. הלוח העברי משדר לנו כי מסורת וקביעות חשובים, אבל גם יצירתיות וחידוש חשובים לא פחות. אחד מהם בלבד לא מספיק, רק שילוב של מסורת, קביעות ויצירתיות מניב את התוצאה הרצויה = חיים יהודיים מלאים ומאוזנים.
ב. גם החגים אותם אנו חוגגים משדרים איזון ושילוב, ולא "שלטון" מוחלט של גורם אחד. הרגלים בבסיסם מבטאים ומציינים מועדים חקלאיים קבועים. חג המצות (בלשוננו חג הפסח) הוא קודם כל חג האביב, כמאמר הכתוב "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב". קציר השעורה והחיטה קשורים לאביב. רק אחר כך, על בסיס זה, מקבל החג משמעות רוחנית של ציון הגאולה ממצרים, שיש לה משמעות רוחנית עצומה בחיינו: "כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם..." (שמות כג, טו). גם חג השבועות הוא "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" (שמות לד, כב), זמן התחלת הבאת הביכורים משבעת המינים, ועל בסיס זה הוא מקבל משמעות של "זמן מתן תורתינו". כך גם חג הסוכות שהוא קודם "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (שם), ואז הוא מקבל משמעות רוחנית, ענני הכבוד "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ד' אֱלֹקיכֶם" (ויקרא כג, מג). המסר הוא כי התורה היא 'תורת חיים' שניתנה לאנשים עם שתי רגליים על הקרקע, שעובדים את אדמתם ולא סומכים על הנס או על הצדקה. ראשם צריך לשאוף לשמים, לזכות לענני הכבוד והשכנת שכינה, ולהקדים את הרוח לגשם. השילוב בין בנין הארץ והשאיפות הרוחניות הוא דרך החיים המועדפת לכלל.
ג. הלוח העברי איננו רק גורם מאחד מבחינת ציון המועדים והחופשה מהעבודה, שהיא חלק מעולם החול. הלוח העברי מבטא את הרעיון שניתן לחזור בפועל אל הימים שהתקדשו בעבר. בכל שנה צריך לקדש מחדש את הזמן. זה כוחו של עם ישראל, שהוא ורק הוא, מקדש את החודש ומתוך כך, הוא ורק הוא, מקדש את הזמנים. כך אנו מדגישים בנוסח התפילה, "מקדש ישראל והזמנים". ישראל הם מקדשי הזמן, כך אנו צועדים בדרך שסללו לנו אבותינו ומחדשים אותה, כמאמרו של הראי"ה זצ"ל "הישן יתחדש והחדש יתקדש".
הבה נתפלל להתחדשות עולם הרבה יותר מתוקן,
הרשע יעלם, החטופים יחזרו, הנחמה תרבה,
אביב רוחני ילווה את האביב של התחדשות עולם הטבע בארץ ישראל,
שבה גם בניינה החומרי הוא חלק מהמציאות הרוחנית הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
