ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
החל משבת זכור, בחלק הנוכחי של המלחמה, מהדהד ברקע הזיכרון הלאומי המאבק בימי הפורים שהיה נגד המן (חמן) העמלקי בן המדתא. צורר בכיר מאוד במלכות אחשוורוש מלך פרס ומדי, איראן של ימינו.
פרשתנו עוסקת במרומז בסוגיא זו של מלחמה בעמלק מדור דור, כמופיע במדרש ויקרא רבה: "א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, ... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב אמר לפניו מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב ?! אמר לו הקב"ה ולי אתה אומר?! אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים שהרג, שהם מקטרגים אותו שנאמר וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" (ויקרא כא, א) (פרשה כו ד"ה ז מה כתיב).
ברור כי המדרש מכוון לרצח כהני נב, בראשות אבימלך. שאול רתח עליהם כיוון שאבימלך נתן לדוד את חרבו של גולית וגם מזון שסייעו לו בבריחתו מפני שאול.
הפסוק המתאר את מעשיו של שאול מזעזע ומעורר חלחלה, וטומן בחובו ביקורת קשה מאין כמותה. וז"ל: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב: (שמו"א כ"ב, יט). פסוק זה הוא חזרה (כמעט) מדויקת על הציווי שנתן שמואל לשאול בנושא מלחמת עמלק: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר" (שם טו, ג). כידוע, שאול לא מילא ציווי זה כראוי, ולכן התוכחה כפולה, מה שנצטוות לעשות לעמלק לא עשית, אבל בכהני נב כן קיימת, כביכול, את המצווה. במילים אחרות, חסת על האכזרים, ועל אחיך הכהנים - משרתי ה' לא חמלת. חז"ל סיכמו לקח זה בלשונם: "רבי שמעון בן לוי אומר כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן, ומניין שנעשה אכזרי במקום רחמן שנאמר ואֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב, ולא תהא נוב כזרעו של עמלק?! ורבנן אמרין כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמדת הדין פוגעת בו שנאמר וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:... וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו" (שמו"א לא, ד-ו) (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז, טז).
שני המדרשים, הראשון בשם רבי לוי והשני בשם בנו רבי שמעון בן לוי ביטאו רעיון אחד, המתקשר ישירות לפסוק הראשון של פרשתנו, פרשת אמור.
מסקנה ראשונה - אסור לרחם על האכזרים! אם כך מוטל עלינו עתה לברר: א. מדוע נגזרה גזרה כל כך קשה על העם הזה? ב. מה כולל הציוי המופיע בתורה, בפרשת זכור: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח (דברים פרק כה יז-יט). הלשון תִּמְחֶה חריפה. לכן, חשוב להבהיר מה הם גדרי המחיה? ג. האם קיימות הגבלות שחלות גם על קיום מצווה זו, והאם מה שצווה שאול הוא מה שצוותה התורה?
נציע עתה תשובות לשאלות אלה בהסתמך על הכתובים, דברי חז"ל והראשונים:
הרמב"ם רואה בציווי למחות את עמלק חלק מהלכות מלחמה. כך מפורש בפרק ה' מהלכות מלכים ה"א. הרמב"ם עוסק שם במלחמת מצווה והיא כוללת שלוש קטגוריות: א. המלחמה בשבעת העממים המושחתים מכל הבחינות, שגרו בארץ כנען, בזמן הכניסה לארץ אחרי יציאת מצרים. ב. מלחמת הגנה מיד אויב שמתקיף אותנו ומנסה לחסלנו -עזרת ישראל מיד צר. ג. המלחמה כנגד עמלק.
לפי זה נסביר גם את הנימוק שמופיע בפסוק: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". עמלק לא שמר על חוקי המלחמה המקובלים ופגע דווקא ביותר חלשים – הַנֶּחֱשָׁלִים. ובהשקה לימינו, ארגון טרור המבוסס על אידאולוגיה רצחנית מטורפת, שאינה מכירה בשום חוק למעט חוקי השריעה, בצורתם הקיצונית ביותר ושאין לה קשר כלשהו לאנושיות, מתנפל על ישובים אזרחיים, שוחט תינוקות, רוצח באכזריות זקנים וזקנות, שורף משפחות שלמות וחוטף אזרחים תמימים (שרובם סייעו לטרוריסטים אלה שנים רבות).
נדגיש כי דברינו אלה אינם פוטרים את צה"ל מלהמשיך לשמור את חוקי המלחמה המוסכמים בין אומות העולם המתוקנות (מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל עמוד הימיני).
בשבוע הבא נמשיך לברר סוגיא חשובה זו וננסה לברר כיצד הרחמנות כן משתלבת במערכה זו.
נתפלל כי הקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל הפצועים, נחמה לכל משפחות הגיבורים, עזרה לניצחון על כל האויבים ואחדות לכל חלקי האומה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
