ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- צבא ומלחמה
רק לאחרונה, במלחמה שאנחנו נמצאים בעיצומה, התפרסם שהפצ"רית הנחתה על צמצום מדרגות האש "על פי נזק אגבי לאזרחים". על רקע נפילתם של ארבעה לוחמים במבנה ממולכד בחאן יונס בחודש האחרון, עלתה השאלה מדוע הבניין לא הותקף מהאוויר לפני כניסת הכוחות, הגם שהיה מופלל ומוכר כתשתית טרור של חמאס? על כך השיב קצין בכיר כי ההחלטה נבעה מהנחיות מחמירות של הפרקליטות הצבאית בנוגע ל"נזק אגבי גבוה". נכון הוא שהרמטכ"ל טען שהדיווח אינו מדויק, אולם השאלה העקרונית בעינה עומדת: מה דעתה של ההלכה על מצב כזה של חשש מ"נזק אגבי"?
מבצע קיביה
הרב ישראלי נתן דעתו לשאלה כבר בשנותיה הראשונות של המדינה. על רקע פעולות פדאיון שהגיעו מירדן, ובתגובה לרצח אישה ושני ילדיה הקטנים ביהוד, נערך בשנת תשי"ד מבצע קיביה. במהלך המבצע נהרגו עשרות בני אדם, כולל נשים וילדים, והעולם – כמובן – סער.
הרב ישראלי הקדיש מאמר מקיף לבחינת הנושא אליבא דהלכתא, ולימים נכלל מאמר זה בספרו 'עמוד הימיני' (סימן טז). אחד מפרקי המאמר הוקדש לבחינת מעשה שכם, שבו שמעון ולוי הרגו לא רק את העבריינים הראשיים, שכם וחמור, אלא גם את שאר בני העיר. בהקשר זה הוא נותן דעתו למחלוקת של הרמב"ם והרמב"ן בשאלה מדוע התחייבו בני העיר בהריגה, ומסקנתו היא שאוכלוסייה המעלימה עיניה מהעבריינים ואף מעודדת אותם טעונה בחינה: אם הגיבוי ניתן מחמת פחד מיתה, אזי האוכלוסייה פטורה; אם הגיבוי ניתן מחמת איום קל יותר, אזי הרמב"ם והרמב"ן חלוקים בדבר. משמע, מבחינה זו אין יסוד מספיק להתיר פעולה נגד ציבור שנמנע מלמלא חובתו ולבער מתוכו את המרצחים, כל עוד ייתכן שיש להם אמתלא של פחד או לחץ וכיוצא בזה.
ביסוס נוסף מביא הרב ישראלי ממשנת הנצי"ב מוולוז'ין, שחזר ושנה עיקרון יסודי: "כך נוסד העולם". כלומר, אין כל מקום להשוות עת מלחמה לעת שלום. האיסורים המוכרים לנו – לא תרצח, שפיכות דמים, הסתכנות וכן הלאה - מוחרגים בעת מלחמה. "אין איסור (הסתכנות, פיקוח נפש, מיתה) במלחמה... מלחמה שאני... אין איסור לאדם להכניס עצמו במלחמה ולסכן עצמו". וכשם שככלל אסור לו לאדם להרוג את עצמו כשם שאסור לו להרוג את זולתו, כך משהותר לך הותר גם לחברך. "בשעת מלחמה ועת לשנוא, אז עת להרוג ואין עונש על זה כלל, כי כך נוסד העולם". עיקרון זה נכון לא רק בנוגע ללוחמים אלא גם בנוגע לאזרחים, ובלבד שהדבר נעשה במסגרת הלחימה ובלי מגמה מכוונת להריגת חפים מפשע.
הסכמת האומות
הנדבך האחרון במשנת הרב ישראלי, והוא עיקר חידושו, מושתת על "הסכמת האומות". לדידו, כשם ש"דינא דמלכותא דינא" יסודו בהסכמת בני המדינה והוא תקף בתוככי המדינה, כך גם דינא דמלכותא דינא שמחוץ למדינה, הסדרים בין־לאומיים ואמנות, מבטא את הסכמת רוב העולם, ויש לכך תוקף. נכון הוא שאם רוב באי עולם יחליטו על כיתות חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, אזי ההיתר ייבטל והמלחמה והכיבוש לא יהיו חוקיים, ברם כל עוד שמלחמה היא הליך מוסכם בין האומות, כוחם של ישראל לא גרע מהם וגם לישראל מותר לערוך מלחמה עם אויביו. כך לגבי עצם הלחימה, כך לגבי נסיבות המלחמה וכך גם לגבי הליכי המלחמה, אשר דרכו של עולם אינה מדקדקת להבחין בהם בין צדיק לרשע.
כמובן שצריך להדגיש שמבחן ההסכמה האוניברסלית אינו ברטוריקה אלא בפרקטיקה. השאלה אינה מה מצהירות אומות העולם מן השפה ולחוץ, אלא כיצד הן נוהגות בפועל. כאשר דרות בכפיפה אחת הצהרות הומניות מזה והפגזות מסיביות מזה, מובן מאליו שהמשקל ההלכתי נקבע על פי המעש. לא ייתכן לבוא בטענות ובהאשמות כלפי אומה אחת – ישראל – שעושה את מה שהעולם עובר עליו בשתיקה לסדר היום בנוגע למדינות אחרות (רוסיה והאוקראינים, אנגליה והגרמנים, ספרד והבסקים, צרפת והקורסיקאים, ארצות הברית והווייטנאמים ועוד). מוסר כפול אינו יכול ליצור תביעה הלכתית.
לפי זה הסיק הרב ישראלי כי מבצע קיביה צריך להיבחן על פי הנוהג הרווח והמוסכם בעולם: האם תגובה כזאת בנסיבות כאלה מקובלת. אם היא מקובלת, אזי אין כל מניעה מלנהוג כך, ו"נזק אגבי" כזה אינו רלוונטי. לימים החרו־החזיקו אחריו רבנים נוספים.
כך, משנשאל עמיתו לראשות ישיבת מרכז הרב ומי שהיה הרב ראשי לישראל, הרב אברהם שפירא זצ"ל, מה דינה של אוכלוסיית אויב אזרחית בעת מלחמה, האם יש מצד הדין היתר לפגוע בה על מנת למנוע פגיעה אפשרית בחיילי ישראל, הוא השיב ברוח אותה משנה סדורה: "כל עוד אין סכנה ממשית לחיילינו, אין היתר לפגוע בנפש ואף לא ברכוש. אולם כאשר הסכנה היא מוחשית, הרי שיש לזכור שעל כף המאזניים אין עומדת רק היחידה הלוחמת מול האוכלוסייה האזרחית. איבודה של יחידה אחת או חלק ממנה עלול לפגוע במערכת המלחמה כולה. על כן כאשר נדרש וכאשר הסכנה גלויה לעין, אין מקום למדוד את מספר החיילים שלנו העלולים חלילה להיפגע כנגד מספר אזרחי האויב משונאי ישראל, שעלולים לשלם את מחיר המלחמה. יש בזה הלכה ברורה ברמב"ם בהלכות מלחמה, וחייבין להציל את חייו של כל חייל יהודי".
וכך כתב גם הרב צבי שכטר שליט"א: "אם יש צורך בכך – כי לפעמים מן הנמנע לברר מי הם המחבלים והטרוריסטים המארגנים את הפרעות ואת המהומות – רשאים וחייבים צה"ל להכות ואף להרוג – כפי הדרוש לנצח במלחמה – אף אחרים מאותה האומה שהם חפים מפשע".
איש ההלכה אינו מיליטריסט ואינו פציפיסט
הרב ישראלי לא היה מיליטריסט. באחד ממאמריו ההגותיים הוא כתב: "נטען כי מדינה אינה מוגשת על טס של כסף, כי מדינה נלחמת, וכי היודע להילחם הוא יזכה בה. כך זכו כולם וכך גם עלינו לעשות... יש לעזוב את הרכרוכיות... ויש ללמוד להשחיז את הסכין... יש לחשל דור של ברזל ופלדה". הרב ישראלי ביקר גישה זו: "אם כך נעשה, כבר הודינו להם. אם כך נתנהג הרי שאנו הולכים בשיטתם, ואם כן הוא הרי שכבר ניצחונו, כי תמיד יהיו יותר חזקים מאיתנו". האם פירושו של דבר שהרב ישראלי היה פציפיסט? ממש לא! "אנחנו נמצאים בין חיות טרף. נלמד את תכסיסי החיות הללו, נדע את דרכם, נלמד כיצד למדוד להם במידתם, וכיצד להשתלט עליהם ולרסנם. נשתמש בשיטתם לגבם".
אלא שבמקביל "צריך לפעול שלא ישפיע במשהו על עצם מהותנו. ייקבע מלמפרע, שזהו טיפול כלפי חיות, שאין חיית הטרף יכולה להיות מרוסנת אלא באופן זה, כי אין לה הבנה באופן אחר. אולם בתוך התוך נישאר אנו... נישאר יהודים אשר התקבע עליהם שם רחמנים בני רחמנים. ואם כלפי חוץ יש לנו ללבוש מדים צבאיים, אל תיכנס הצבאיות לתוך הראש שלנו ואל ייהפך האדם כטפל לרובה".
כזה היה הרב ישראלי, איש הלכה שבחן דברים לאורה והוציא מתחת ידיו משנה סדורה של הלכות תורה ומדינה.
הכותב הוא ראש מערך המחקר במרכז תורה ומדינה ורב קהילת רדליך בירושלים
מתוך העיתון 'בשבע'
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
למה משווים את העצים לצדיקים?
חידוש כוחות העולם
איך ניתן לברור מרק בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
