חובת המחאה על בעיות דת בצבא נתקלת בקשיים שמחייבים חשיבה נוספת * מכתב מחייל ששירת שלוש שנים בשריון על בעיות קשות שבהן נתקל בשירותו * חייל שמגיש תלונה נגד חבריו או מפקדיו ייחשב למלשין ו"שטינקר" ויסבול מהתנכלויות ונידוי * יחסים עכורים בין החייל לחבריו ומפקדיו עלולים לפגוע בתפקוד המבצעי ולהביא לידי סכנת נפשות * דיוק בחובת המחאה: חייל שנתקל בבעיה חייב לשתף בה את מפקדיו. ידיעת הבעיות תצמצם את היקפן * חובת המחאה הנוקבת לא מתבטלת, אך ייתכן שכדאי לדחותה
האם מותר לאדם לסכן את עצמו על מנת להציל חיים?
הפוסקים בכל הדורות נחלקו בזה בחריפות.
יש האומרים שזו חובה ויש האומרים שזה איסור.
למעשה בפיגועים יש לומר שזוהי מלחמה ובמלחמה חובה על היחיד למסור נפשו.
במלחמה צריך לנהוג באכזריות כלפי כל הציבור של האויב וקביעת מלחמה זה גם במצב של פגיעה בכבוד עמ"י וא"י בעקבות מסירת שטחים בא"י מגיעים למלחמה ומתוך אמונה שלימה בהקב"ה ננצח במלחמה.
אצל כל מנהיגי ישראל אנו רואים פחד וציווי מאת ה' לא לירא מן הבאות. גם לכלל ישראל נאמר "לא תירא מהם" על ישדי שיזכור שה' איתו. במלחמה צריך לשכוח את כל מה שישלו בבית. הדרך להתנתק מהפחד היא על ידי חיבור ליראת ה'.
מדוע רוב הרבנים ככולם מתנגדים לשירות צבאי לבנות * הקשר בין היקף גיוס הבנות הדתיות להיקף ההתחלנות * העלייה במספר המתגייסות בשנים האחרונות * ההוראה הכללית שלא להתגייס נכונה גם היום, גם אם בחוגים מסוימים הגיוס לא גורם להיחלשות דתית * בזכות התנגדות הרבנים לגיוס, צה"ל מתאמץ לתת לחיילות סביבה דתית תומכת * מסיבות ביטחוניות, כלכליות ודמוגרפיות מוטב לבטל את שירות הבנות בצה"ל ובשירות הלאומי * הצעה אלטרנטיבית: להקים מסלול הכשרה מקצועי לפני שירות לאומי, בדומה לעתודה האקדמית בצה"ל
* מדוע דווקא במחנה יש צורך בקדושה יתרה * שמירת קדושת המחנה מונעת התרת רסן האופיינית לחיילים בעת מלחמה * שמירת קדושת המחנה מנתבת את המלחמה למטרה אידיאלית של תיקון העולם * המצב הדתי בצה"ל כיום טוב יותר עבור החייל הדתי הממוצע וקשה יותר עבור החייל התורני * למרות השיפור, עדיין חיילים דתיים רבים מסירים את הכיפה במהלך שירותם
האם נכונה טענת החרדים שההלכה פוטרת משירות צבאי כל מי שלומד תורה * שני מקורות המצווה להתגייס לצבא: הצלת נפשות וכיבוש הארץ * חשיבות מצוות תלמוד תורה והצורך של כל יהודי להתמסר לכך מספר שנים * הצורך בדחיית השירות וקיצורו למי שמיועדים לתפקידי מורים ורבנים * שחרור העוסקים בתורה מגיוס משתנה לפי מידת ההכרח הביטחוני בגיוסם * קשה לסמוך על הצהרות הפוליטיקאים, שעמדתם בנושא משתנה לפי האינטרס הפוליטי * הסיבה הלא מוצדקת והסיבה המוצדקת להימנעות חרדים מגיוס
הרמב"ם כותב ששבט לוי לא יוצא למלחמה, ומתרץ הרב הנזיר ששבט לוי לא יוצאים למלחמת כיבוש כי אין להם נחלה. אבל למלחמת פיקוח נפש יוצאים.
בפגישה עם שר הביטחון הסביר הרצי"ה בניגוד לשאר הרבנים את חשיבות לימוד התורה בכך שהוא המדע המיוחד לישראל ושאין תלמיד שפטור מהצבא - יש תלמיד שדוחה גיוס עד שישתלם בגיבוש אישיותו הרוחנית
באגרת כותב הראי"ה קוק זצ"ל לרב ד"ר הרץ - רבה של אנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. באיגרת מביא הראי"ה שלוש מקורות על חשיבות הלימוד של ת"ח, ואת האיסור לגייסם.
הרצי"ה מסביר מדוע שלוש מקורות אלו אינם שייכים בזמנינו - בזמן מלחמת מצווה
דיני ציבור שונים מדיני היחיד, ולכן כלל ישראל יכול לצאת למלחמה למרות הסכנה לנפגעים, וכן חיילים בודדים יכולים להסתכן להצלת חבריהם.
היחס בין הישיבה והצבא.
הסיפור על הכרוז המזוייף של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הקורא לאי גיוס בני הישיבות והסברו עפ"י הרצי"ה.
החובה על כל יהודי להציל את חברו אפילו בספק סכנה וכל שכן כשמדובר בהצלת קיומם של ישראל בארצם.
בשעת מלחמה אף בסכנה ודאית חייב היהודי לסכן עצמו כדי להציל את חברו.
