ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
א-להיך לשמע אל בלעם ויהפך ד' א-להיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ד' א-להיך. לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם. מהר"ם – לעולם ב' במסורת מלאים, ואידך וגם בך יאמינו לעולם, וזה נאמר על משה, לפי ששנינו לא קם נביא בישראל כמוהו בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם, וזה היה בלעם, ואותו פסוק אמר בלעם לא תדרוש שלומם, שהרי לפנים כתיב ולא אבה ד' א-להיך לשמוע אל בלעם וגו'.
ב. גיטין נו: - אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי.. אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא, א"ל ישראל, מהו לאידבוקי בהו, א"ל לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים.
ג. דברים כה' - זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים.. והיה בהניח ד' א-להיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ד' א-להיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח.
ד. דברים כא' - כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ד' א-להיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. רש"י - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו.
ה. דברים כה' - לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ד' א-להיך נתן לך. כי תועבת ד' א-להיך כל עשה אלה כל עשה עול. זכור את עשה לך עמלק.. רש"י - זכור את אשר עשה לך - אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא א) מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון.
ו. משלי יא' - מאזני מרמה תועבת ד' ואבן שלמה רצונו. בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה. תנחומא כי תצא ח' - זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, רבי בנאה פתח מאזני מרמה תועבת ה', אם ראית דור שמדותיו שקר דע שהמלכות מתגרה באותו הדור מה טעם מאזני מרמה תועבת ה' וכתיב אחריו בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה.
ז. פנקסי הראי"ה ד' נספחות - טעמי מצוות - ה' - יש לנו ללמוד מענין מצות יפ"ת דרכיו של הקב"ה, והלימוד הזה יביא אותנו להיות שמחים ביסורין.. הנה היתר יפ"ת לא דברה תורה אלא נגד יצה"ר.. עכ"ז צוה הקב"ה "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה", כדי לנוולה, למען תמאס בעיניו ע"י ניוול, וממילא יכיר אח"כ האמת כשיסור ממנו הבל הדמיון אשר עיור עיני דעתו, ויראה כי היא רבת הנזקין להטריד לבבו, ולהוליד בן סורר ומורה. כמו כן הדבר בענין פגעי עוה"ז, שבאמת מצד השורה הישרה ראוי ללכת אחר השכל הישר אשר עשה אלקים באדם ולהשתמש בהנאות עוה"ז רק כפי הנאות מצד השכל ושלא להתפתות מהדמיון, שהרי כל הערב לשעתו אינו נמשך כלל וגורם רעה רבה וחשכת השכל. והנה הנפתה אחרי הבלי עוה"ז ואינו רואה בעיניו עוצם פחיתותם, אם יטה אחריהם, הנה סיבת הדבר הוא מצד הדמיון, מפני שלא יראה בעין שכלו פחיתת עוה"ז, גם אם יהיה באופן היותר מעולה. והוא דומה למי שאינו מכיר פחיתת לקיחת יפת תואר גם בהיותה מקושטת. ורק בשביל רעת הולדת בן סו"מ ג"כ די לברח ממנה מצד השכל. והנה לזה גדלו רחמיו של הקב"ה ומקיים באותו האיש ככל חוקת התורה אשר צוה הוא יתעלה בדין יפ"ת, הוא מנוול בעיניו עניני עוה"ז, ומסיר מהם תכשיטיהם, ע"י ששולח בלבבו יגונות ומאבד ממנו מחמדי הבל כל אחד כפי מה שהבוחן לבבות יודע סיבת טעות דמיונו. וכיון שרואה בעיניו ניוולו, יכיר אח"כ האמת החסרונות העצמיות של עוה"ז שא"א לתקנם כלל, ובוחר בדרך הטובה שמתקן נשמתו העליונה, ובזה כל אבדותיו חוזרות לו. ויש רמז לזה בתוה"ק מעט מעט אגרשנו מפניך לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה. ומבואר ע"ד רמז מוסר האמיתי, שרצה הקב"ה לישר דרך עמו, לבל יפת לבם בהבלי עולם בבואם אל ארץ טובה ורחבה, בלא יגיעה רבה, ע"כ עיכב גם את הדור הבא אל הארץ י"ד שנה שכבשו וחלקו בלא מנוחה שלמה, כדי שיכירו קוטן ערך עניני עוה"ז. ואם היו מכניסם בארץ הטובה בישובה תומ"י [תיכף ומיד], היו התאוות מתיישבים בלבם מצד הדמיון, שלא הי' לו מקום מראה אור האמת.
ח. אורות הקודש א' הגיון הקודש א' - בטוחים נהיה מכל הזיה, מכל רשעה, מכל שקר, שאפשר להדמיון להעליב אותנו בהם, אם נחזיק בחזקה בעץ החיים של תורת אבות, בנועם מוסרה, במצותיה ופקודיה בכל ארחות החיים.
ט. אורות הקודש ג' טהרת מדות הנפש לב' - ולפעמים בא הרוח הגנוז וחונה על מרכזי המעשה, בודק הוא אז את העובדות בפועל בבקורתו החודרת, אז לפעמים הנפש הלומה מרוב שטף של דקדוק, והעצה המכוונת במהלכי החיים נעשית קשה ועלומה. אז אין עצה כי אם עצת ד', אור התורה, בכל המון גילוייה, למודיה, הלכותיה, דקדוקיה, וגדריה, אז היא הנר המאיר את המחשכים, על ידה הנשמה מתנחמת, לא תאמר חטא לכל אשר יאמר הדמיון חטא הוא, כי אם תגעור בשטן מזה ומזה, אל תרשע הרבה, ואל תהי צדיק הרבה, מאזני צדק ואבני צדק יבואו אז על ככר החיים, וכל שבורי לב מתנחמים.. ודרך החיים נעשית ישרה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה באנו לעולם הזה?
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
