ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. ראש השנה כב: - משנה. בראשונה היו משיאין משואות, משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין, כיצד היו משיאין משואות, מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי, ומאין היו משיאין משואות מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרופינא ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. גמרא. מאי משמע דמשיאין לישנא דיקוד הוא? דכתיב וישאם דוד ואנשיו (שמואל ב' פ"ה) ומתרגמינן ואוקדינן דוד.
ג. ראש השנה כ. - דתניא בסוד העיבור, נולד קודם חצות או נולד אחר חצות. פרקי דרבי אליעזר ז' - רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל ורבי ישמעאל ורבי אלעזר בן ערך ורבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא, היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה. שמות יב' - החדש הזה לכם ראש חדשים. ראש השנה ב. - באחד בניסן ראש השנה למלכים. ראש השנה ג. - אמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן.
ד. החיד"א כסא דוד כז' - וראיתי להגאון החסיד בעל מעשה רקח ז"ל שכתב דיש לתמוה מאי בעי רבינו הקדוש.. להזכיר שמות ההרים ומ"ל שהיו שמותן כך או כך. ופירש ז"ל שכת הרשעים שעונותיהן מרובים שלא יאמרו אבדה תקותם לכן בא רבינו הקדוש במסכת זו ראש השנה שהוא זמן עיקר תשובה אפי' ליחיד לומר שאם עושה תשובה מקובלת וכ"ז רומז וגם בשעת מעשה משיאין משואות על אלו ההרים ששמותן כך שיהיה התעוררות לרשע לשוב וכבר נודע שמקטרוג הירח והתמעטה נמשך קטרוג הקלי' ויצה"ר היורד ומחטיא ועולה ומקטרג אבל לעתיד יהיה אור הלבנה כאור החמה ויתבטלו הקלי' ולא יהיה יצה"ר בעולם ובלע המות לנצח. ובכל פעם שמקדשין החדש בחדותי סיהרא, עשו אבוקות גדולות על ראשי ההרים לרשעים.. להאירם שיצאו מן החשך.. ויהיה אור הלבנה כאור החמה ולכן עשו בהרים אלו מהר המשחה רמז לצדיק.. לסר טבא, רמז לרשע, ומשם לגרופינא מלשון מגרופין או מגרופיא המבואר בזהר על יורדי גהנם.. אם יעשה תשובה מגרופינא לחוורן רמז לבעל תשובה שנתלבנו מעשיו, ומחוורן לבית בלתין גימטרי' עם האותיות מלכות.
ה. החיד"א רוח חיים יח' - ועתה אומר רמז בסגנון אחר וחוץ מדרכנו אפשר לומר ונקדים כי בפסקי התוספות דנדרים (אות סב) כתבו דיצר הטוב הוא במעי אמו ובעת הלידה בא יצה"ר ומגרש יצה"ט וכו'.. גם אמרו רז"ל בשיר רבה על פסוק לריח שמניך טובים מה השמן הזה אינו משתבח אלא ע"י כתישה וכו' ולדרכנו נאמר שהעיקר לנצח יצה"ר הוא על ידי הענוה שישפיל האדם עצמו ויהיה עניו באמת ובזה אינו שולט בו יצה"ר ונעשה מרכבה לשכינה כביכול. וזה רמז שהיו משיאין משואות באבוקות להאיר עיני העם והקריב מן הטורים מהר המשחה שהוא הר הזתים לרמוז הענוה וישפיל עצמו כזית שכותשין אותו וכן האדם ישפיל עצמו ובזה יכניע לסרטבא קרי ביה סר טבא היצה"ר שבבואו גרש ליצר הטוב כמ"ש התוס'.. ומסרטבא לגרופינא.. נעשה בעל גרופין ומושל באדם, וע"י הר המשחה שישפיל האדם עצמו כזית שכותשין, אז לחוורן רמז שיתלבנו מעשיו ולא ישלוט בו יצה"ר.. ואז מחוורן לבית בלתין גי' מלכות עם האותיות.
ו. פסקי תוספות נדרים פ"ג סב' - יצר טוב ניתן במעי אמו שיודע כל התורה ובשעת לידה נכנס בו יצר הרע ואז מגרש את יצר הטוב עד שמתפקח ונכנס בו יצר טוב.
ז. מהר"ל חי' אגדות נדרים מ. - והמבקר החולי מתברך מימין וכנגד זה ישמרהו מיצר הרע אשר הוא עומד על ימינו לשטנו. דברים לב' – צור ילדך תשי ותשכח א-ל מחוללך. רש"י - אל מחוללך - מוציאך מרחם.
ח. ישראל ותחיתו ח' - יודעים אנחנו, שהיצר הרע והיצר הטוב יצירה אחת היא מידי א-ל עולם. ישראל ותחיתו טז' - האהבה אינה שלמה ואינה נובעת יפה ממקור האחדות המטוהרה כ"א כשכוללים את היצרים ביחד, והיצר הרע מתאגד עם היצר הטוב, וכל כחותיו הרעים הנם נאחזים בשרש הטוב ומתהפכים לטובה, לצחצח, להחיות, להבהיר ולזקק יותר את להט הטוב. דבר זה נוהג בדעות, בתכונות ובעצמיות החיים; בהבנת העולם, בהשכלת האמונה, בחנוך הכללי והפרטי, בשאיפות העדינות של החיים, של האנושיות, של הלאומיות ושל השלמת האדם באור תקות האושר המעולה.
ט. קובץ ז' מז' - אותו הכבוד שהעולם האלילי מכבד את הטבע, כלא הוא נחשב לגבי הכבוד הפנימי והעליון, העדין והמיושר, בטהרו וקדושתו, שהעולם הישראלי ברום תעצומו הוא מכבדו.. ואותה האהבה הפנימית של הטבע, הגנוזה בעומק נשמתן של ישראל, היא יסוד היצר הרע הישראלי, שמחולק לאין קץ מתכונתו של היצר הרע של כל עם ולשון. שתחת אשר היצר הרע הכללי ששורה בכל אומה, הוא מיסוד הנחש הקדמוני בפנימיותו.. אין היצר הרע הישראלי כי אם לבוש בלבושים צואים, אבל תוכיותו הוא שלהבת אש קודש, אהבת החיים והמציאות, אהבת הטבע מצד הנימוס העליון הא-להי שלו, שתוצאותיו הנה כל תיקון וכל שכלול של עולם, כל פאר המדות וכל עדנת החכמות, אור האמת, אור ד' בעוצם גבורתו.
י. קידושין ל: - כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















