ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
זו השאלה שמתמודדים עמה יעקב ועשיו, החל מפרשת תולדות ועד לפרשת וישלח.
גם בניהם מתמודדים עם השאלה לאורך ההיסטוריה של שני העמים. לכאורה, המאבק הוכרע בנבואתו של שם (ע"פ המדרש) כמבואר בתחילת פרשת תולדות: "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה': וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כה, כב-כג).
כבר הוכחנו בדברינו לפרשת וישלח תשס"ט כי המאבק לא הוכרע בפרשתנו. אחת ההוכחות לכך שהמאבק לא הסתיים בימי יעקב נמצאת בפרק ל"ו, החותם את פרשת וישלח. פרק זה מונה ומפרט את צאצאי עשיו וגם מכריז: "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (לו, לא) כלומר, קודם מלכו מלכים באדום ורק מאוחר יותר היה מלך לבני ישראל.
הפרק נסגר ברשימת "אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם" (לו, מ). חשיבותן של ההכרזה והרשימה באות לידי ביטוי גם בחזרה (חלקית) עליה בספר דברי הימים (א' א מג-נד).
בדברינו לפרשת בהר בחוקותי תשפ"ג הוכחנו כי רבי שלמה אלקבץ, בהשראת מו"ר רבי יוסף קארו, כתב את 'לכה דודי' כחמש מאות שנים לפני התקופה שאנו מגדירים "כאתחלתא דגאולה", כשיר גאולה מחתרתי.
בדברינו הבאים נעסוק בשירו המופלא של רבי ישראל נג'ארה, רבה של עזה לפני למעלה מארבע מאות שנים, שחיבר גם הוא שיר גאולה מחתרתי, המבוסס על רשימת אלופי עשיו.
ואלו מילות השיר עם הסבר קצר:
יַעְלָם שָׁבַנִי נֶעְלָם זְמַנִּי
מָתַי שָׁב אָנִי אֶל מוֹשַׁב עִירָם
שני אלופים אדומיים נזכרים בבית זה, הראשון הוא אַלּוּף יַעְלָם (לו, יח) והשני הוא אַלּוּף עִירָם (לו, מג). המילה שָׁבַנִי מופיעה גם כ-שָׁב אָנִי, הראשון מלשון לקחני בשבי, והשני במשמעות של חזרה הביתה לירושלים, כמבואר מיד. עִירָם כאמור הוא אלוף אדומי, אבל הוא גם רומז לשובו של עם ישראל אל עירו – אל עיר בירתו – ירושלים.
שׁוּר צוּר יִשְׂרָאֵל בִּנְךָ עֶבֶד אֶל
אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם
השורה הראשונה בבית זה משמעותה הבט צוּר יִשְׂרָאֵל, בִּנְךָ – עם ישראל הוא עבדך - עֶבֶד אֶל, עבדו של הקב"ה. אבל אם קוראים את השורה הראשונה יחד עם השורה השניה ברצף, הרי שהמשמעות משתנה לחלוטין. שׁוּר צוּר יִשְׂרָאֵל -הקב"ה הבט, בִּנְךָ – עם ישראל הוא עֶבֶד – אֶל – (במשמעות של) אַלּוּף מַגְדִּיאֵל (לו, מג) וְאַלּוּף עִירָם, שניהם אלופי עשיו.
רְאֵה לְחוּצִים בְּיַד לוֹחֲצִים
יִהְיוּ נִקְבָּצִים מַהֵר אֶל עִירָם
פירוש השורה הראשונה הוא כפשוטו, הקב"ה רְאֵה, לְחוּצִים – עם ישראל בְּיַד לוֹחֲצִים – אלופי עשיו. השורה השניה היא תפילה: יִהְיוּ נִקְבָּצִים מַהֵר אֶל עִירָם אל ירושלים, ולא נלחצים תחת אלוף עִירָם האדומי.
אֵל צִיּוֹן הוֹשַׁע וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע
צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם
גם בית זה הוא תפילה תוך שימוש בקודים, לקב"ה - אֵל צִיּוֹן, הוֹשַׁע את וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע, שהיו עד כה שבויים בידי הפושעים – אלופי עשיו. מי שיושיע אותם יהיה צַדִּיק וְנוֹשָׁע – רוכב על עיר=חמור= עִירָם, כמבואר בנבואת זכריה: "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (ט, ט).
בֶּן דָּוִד שְׁלַח אֵל טוֹב וְסַלָּח
אֶל עַם נֶאְלָח לִהְיוֹת מְזוֹרָם
בית זה יכול להתפרש בשתי משמעויות. הראשונה, פניה לקב"ה שיסלח ויחון את עמו שמצבו קשה מאוד - עַם נֶאְלָח. ויהיה מְזוֹרָם, כלומר ירפאם וישלח להם מזור. השניה תהיה, פניה לקב"ה שיסלח ויחון את עמו, ויצילם על ידי שיפגע בעַם נֶאְלָח הוא העם האדומי – בני עשיו, על ידי שישלח להם פגעים ומחלות – מְזוֹרָם (עיינו במילוג המילון העברי החופשי).
מֹשֶׁה אָז יָשִׁיר וְאָרְחִי יְיֵשִׁיר
אֵל דַּל וְעָשִׁיר יָסִיר מְזוֹרָם
הציטוט מֹשֶׁה אָז יָשִׁיר, רומז לשירת הים, בה נמצא גם הפסוק אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם (שמות טו, טו), כלומר עם ישראל ייוושע, דרכו תהיה ישרה וְאָרְחִי יְיֵשִׁיר ובני עשיו יבהלו ויפלו. אָז לעתיד לבא אֵל – הקב"ה שהוא אלהי כל עם ישראל דַּל וְעָשִׁיר, יָסִיר מעמו את מְזוֹרָם – מחלותיהם.
כשנהיה ערבים זה לזה ונתאחד באמת (כל העם מאלף ועד תו) נזכה גם לנבואתו של עובדיה:
וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (א, כא),
וגם לזאת של זכריה: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (יד, ט).
שני הפסוקים, שחכמים תקנו לומר אחרי אָז יָשִׁיר,
ואז תתקיים במלואה גם נבואתו של שם: וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
פריחת הגאולה!
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
