ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
השוכר חדר בבית מלון ידליק בחדרו שכן אותו החדר נחשב כביתו לזמן ששוהה שם, דמאי שנא משוכר ביתו של כל השנה. וכן גם כתב המהרש״ם (ח״ד סימן קמו) שמי ששוכר חדר ברכבת ללילה, אותו החדר נחשב כביתו לגבי ההדלקה.
ופשוט שאין להדליק בלובי ובפרוזדור כיון שאינו מקום המיוחד לו, וכמו כן אין להדליק בחדר האוכל המשותף כיון שאינו מיוחד לו, ורק ניתן לו שם רשות שימוש כיון ששכר חדר במלון, ולא כמו שכתבו כמה מספרי זמנינו שחשבו שכיון שהרמ"א (סימן תרעז ס״א) כתב שיש להדליק במקום אכילה לכן ידליק בחדר האוכל, וזה אינו כמו שביארנו שהמקום צריך להיות שלו.
וכן הביא הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש חנוכה פרק לט הלכה יא) שאין רשאי להדליק בלובי על השלחן, והוסיף שאם אין מרשים לו להדליק בפתח חדרו, צריך לחפש מקום אחר, ומשמע שאינו יכול להדליק בשום מקום אחר במלון. וכן פסק הגרב״צ אבא שאול באור לציון (ח״ד עמוד רפט) שאין יוצא ידי חובתו בחדר האוכל של המלון, אלא ידליק בחדרו כיון שישן שם והחדר מושכר לו באופן פרטי.
וכתב הגרי״ש אלישיב שאם המלון אינו מרשה לו להדליק בחדר אסור להדליק ואם הדליק ללא רשות הוי גזל ולא יצא ידי חובתו. ויש להסביר דבריו שכיון שהשכירו לו את החדר בתנאי שלא ידליק שם, אם כן המדליק עבר על התנאי ונחשב זה כאילו שוהה בחדר ללא רשות.
ואף שיש להקשות מכמה מקומות שאינו מדליק בביתו ויוצא את מצות ההדלקה, וכגון אכסנאי, שם כיון שהוא מתארח באותו המקום, הבית נחשב לזמן שהוא שם כביתו. וכן לדעות הסוברות שבחורי ישיבה מדליקים בחדר האוכל, יש לומר שזהו ביתם ולכן רשאים להדליק שם, מה שאין כן אולם בית המלון שאינו שלו לשום דבר אלא הוא מקום פתוח לכל המתארחים במלון.
וזה שלא כמו שכתב בילקוט יוסף (חנוכה עמוד תקה) שאם בעלי המלון לא מרשים למתארחים להדליק בחדרם מפני חשש שריפה, ישתתפו האורחים בניהם בהוצאות השמן וידליקו בפתח המלון.
והרב הארפענס (מקדש ישראל, חנוכה סימן סג) כתב שאף שלכתחילה יש לו להדליק בחדרו, אולם אם אין המלון מרשה ידליק בחדר האוכל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















