ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הלכות לשון הרע נתבארו בהרחבה בספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים, רבי ישראל מאיר קגאן זצ״ל. אולם מאז ימיו חלה התקדמות טכנולוגית עצומה, והדיבור השלילי קיבל צורות חדשות. וכיום לשון הרע מצויה בעיקר בפלטפורמות של רשתות חברתיות.
נתבונן בכמה מצבים שכיחים: האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בעל עסק או נותן שירות, כגון חברת נסיעות? האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בית מלון או מסעדה וכיוצא בזה, שלא מצאו חן בעינינו? והאם מותר לכתוב ביקורת חיובית בדויה כאשר בעלי המקום מבקשים זאת ומציעים תמורה או תגמול?
בשאלות הראשונות מתעוררת דילמה: מחד גיסא, כתיבת ביקורת שלילית עלולה לפגוע בבעל העסק, לגרום לו צער והפסד, ויש בכך חשש של לשון הרע. מאידך גיסא, הביקורת עשויה להועיל לאחרים ולהצילם מחוויה שלילית דומה. היכן איפוא עובר הקו?
בספר פתחי תשובה (סימן קנ״ו) עמד רבי ישראל איסר על כך, וטען שטועים אלו הנמנעים מלגלות עוולות כאשר יש צורך אמיתי להגן על הזולת מפני נזק, מחשש שמא יעברו על איסור לשון הרע. כגון מי שנודע לו על תכנית נסתרת להזיק לאחר, או על הכנת מכשול בביתו או בעסקו של חברו, והוא נמנע מלהזהיר או מתעכב במסירת המידע מפני חשש לשון הרע. רבי איסר קובע בחריפות שאנשים אלו עוברים עבירה חמורה יותר, שכן הם עוברים על הלאו של ״לא תעמוד על דם רעך״. עיקרון זה חל גם בענייני ממון: הרואה גניבה, שותף העוסק במעילה, שכן המרמה בעסקה, או מלווה הנותן ממון לאדם הידוע כבלתי נאמן – ובכל זאת שותק.
כדי להכריע בשאלות אלו, יש לשוב ליסודות שקבע החפץ חיים בדיני לשון הרע, ומתוכם לברר את ההלכה למעשה.
לשון הרע לתועלת
״לשון הרע לתועלת״ הוא דיבור שלילי שמטרתו חיובית. כגון מורה המדווח להורים על התנהגות שלילית של תלמיד כדי לסייע בשיפור דרכיו, או מי שמבקש להגן על אחרים מפני נזק צפוי. כתב בקובץ הערות (סימן ע) שלא נאסר הדיבור אלא כשנעשה בדרך קלקול והשחתה, אך אם כוונתו לתקן או להביא לתועלת- מותר.
עם זאת, יש להקפיד על שבעה תנאים כדי להתיר דיבור של לשון הרע לתועלת, כפי שהובאו בספר שמירת הלשון (כלל י):
א. עדות- שיראה את הדבר בעצמו, ולא יסמוך על שמיעה מאחרים, אלא אם כן נתברר לו שאכן הדבר אמת.
ב. בירור שהדבר אכן שלילי- יש לבחון שמדובר באירוע שלילי באמת, ולא בפרשנות אישית וסובייקטיבית. לא כל שירות שלא עמד בציפיותינו הגבוהות נחשב בהכרח לפגום. מוצרים ושירותים רבים עשויים להיות סבירים ותקינים, גם אם אינם תואמים את טעמנו האישי. במקרים אלו, בדרך כלל אסור לכתוב ביקורת שלילית, שכן המניע הוא הבעת אכזבה אישית ולא הגנה על אחרים.
כך גם בביקורת על מלון שלא מצא חן בעינינו או על ארוחה במסעדה – אלו עניינים של טעם אישי, ואינם משקפים בהכרח את חווייתם של אחרים. לעומת זאת, כאשר מדובר בעסק המטעה לקוחות, שאלת האתיקה והביקורת מקבלת משקל אחר.
ג. יוכיח את בעלי העסק- קודם לכתיבת הביקורת ידבר עם בעלי המקום, שמא היה זה מקרה של טעות שבכוונתם לתקן, ואם צריך יתלונן אצל בפניהם או בפני ההנהלה, שמא יקבלו את הטענה ויתחייבו לשפר את השירות. רק אם נוכח שאין כוונתם להטיב, רשאי להודיע לרבים את העוולה.
ד. דיוק ונאמנות לאמת- יש לתאר את שאירע באופן מדויק, ללא הגזמה או עיוות.
ה. כוונה לתועלת- יש לוודא שהכוונה היא להגן על אחרים ולא לנקום על חוויה שלילית. פעמים רבות ביקורות שליליות נכתבות מתוך כעס ותסכול, ולא מתוך רצון כן להועיל. החפץ חיים מדגיש שדיבור כזה, ללא כוונת תועלת אמיתית, אינו נכלל בהיתר של לשון הרע לתועלת.
ו. היעדר פתרון חלופי- יש לוודא שאין דרך סבירה אחרת לתקן את דרכי העסק. לעיתים ניתן לפנות עם הרב של בעל העסק או לגורם אחר שיכול להוכיחו ולהביא להבנה ולתיקון. רוב בעלי העסקים מעוניינים להעניק שירות טוב ויודעים שלקוחות מרוצים הם מקור להצלחה. רק לאחר שמוצו הדרכים האחרות, וברור שאין חלופה יעילה להגן על הציבור, ניתן לשקול פרסום ביקורת שלילית.
ז. היזק גדול מן הראוי- לבסוף, יש לוודא שהאזהרה לאחרים אינה גורמת נזק העולה על עצם ההגנה מפני פגיעה. אם קיים חשש שביקורת שלילית תביא לתוצאות קשות ובלתי מידתיות, כגון שתגרום לסגירת העסק על ידי הרשויות, יש להימנע מכך. אמנם אין בידינו לחזות תמיד את מלוא ההשלכות, אך כאשר יש הערכה ברורה לנזק חמור ובלתי מידתי – חובה להיזהר.
ביקורות חיוביות
כאשר עסק מבקש מלקוחות לכתוב ביקורות חיוביות, יש להכיר בכך שיש בזה משום הטעיה, שכן אחרים מסתמכים על חוות דעת אותנטיות כדי לקבל החלטות מושכלות. הדבר נכון אף אם הביקורת משקפת את דעתו האישית של הכותב, וביתר שאת כאשר העסק מתמרץ ביקורות חיוביות באמצעות מתנות או הטבות.
הבעיה היא שקוראי הביקורת סבורים שהיא נכתבה ללא אינטרס נסתר. מעשה זה כרוך גם באיסורי ״הונאה״ ו״גניבת דעת״.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
