ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הלכות לשון הרע נתבארו בהרחבה בספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים, רבי ישראל מאיר קגאן זצ״ל. אולם מאז ימיו חלה התקדמות טכנולוגית עצומה, והדיבור השלילי קיבל צורות חדשות. וכיום לשון הרע מצויה בעיקר בפלטפורמות של רשתות חברתיות.
נתבונן בכמה מצבים שכיחים: האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בעל עסק או נותן שירות, כגון חברת נסיעות? האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בית מלון או מסעדה וכיוצא בזה, שלא מצאו חן בעינינו? והאם מותר לכתוב ביקורת חיובית בדויה כאשר בעלי המקום מבקשים זאת ומציעים תמורה או תגמול?
בשאלות הראשונות מתעוררת דילמה: מחד גיסא, כתיבת ביקורת שלילית עלולה לפגוע בבעל העסק, לגרום לו צער והפסד, ויש בכך חשש של לשון הרע. מאידך גיסא, הביקורת עשויה להועיל לאחרים ולהצילם מחוויה שלילית דומה. היכן איפוא עובר הקו?
בספר פתחי תשובה (סימן קנ״ו) עמד רבי ישראל איסר על כך, וטען שטועים אלו הנמנעים מלגלות עוולות כאשר יש צורך אמיתי להגן על הזולת מפני נזק, מחשש שמא יעברו על איסור לשון הרע. כגון מי שנודע לו על תכנית נסתרת להזיק לאחר, או על הכנת מכשול בביתו או בעסקו של חברו, והוא נמנע מלהזהיר או מתעכב במסירת המידע מפני חשש לשון הרע. רבי איסר קובע בחריפות שאנשים אלו עוברים עבירה חמורה יותר, שכן הם עוברים על הלאו של ״לא תעמוד על דם רעך״. עיקרון זה חל גם בענייני ממון: הרואה גניבה, שותף העוסק במעילה, שכן המרמה בעסקה, או מלווה הנותן ממון לאדם הידוע כבלתי נאמן – ובכל זאת שותק.
כדי להכריע בשאלות אלו, יש לשוב ליסודות שקבע החפץ חיים בדיני לשון הרע, ומתוכם לברר את ההלכה למעשה.
לשון הרע לתועלת
״לשון הרע לתועלת״ הוא דיבור שלילי שמטרתו חיובית. כגון מורה המדווח להורים על התנהגות שלילית של תלמיד כדי לסייע בשיפור דרכיו, או מי שמבקש להגן על אחרים מפני נזק צפוי. כתב בקובץ הערות (סימן ע) שלא נאסר הדיבור אלא כשנעשה בדרך קלקול והשחתה, אך אם כוונתו לתקן או להביא לתועלת- מותר.
עם זאת, יש להקפיד על שבעה תנאים כדי להתיר דיבור של לשון הרע לתועלת, כפי שהובאו בספר שמירת הלשון (כלל י):
א. עדות- שיראה את הדבר בעצמו, ולא יסמוך על שמיעה מאחרים, אלא אם כן נתברר לו שאכן הדבר אמת.
ב. בירור שהדבר אכן שלילי- יש לבחון שמדובר באירוע שלילי באמת, ולא בפרשנות אישית וסובייקטיבית. לא כל שירות שלא עמד בציפיותינו הגבוהות נחשב בהכרח לפגום. מוצרים ושירותים רבים עשויים להיות סבירים ותקינים, גם אם אינם תואמים את טעמנו האישי. במקרים אלו, בדרך כלל אסור לכתוב ביקורת שלילית, שכן המניע הוא הבעת אכזבה אישית ולא הגנה על אחרים.
כך גם בביקורת על מלון שלא מצא חן בעינינו או על ארוחה במסעדה – אלו עניינים של טעם אישי, ואינם משקפים בהכרח את חווייתם של אחרים. לעומת זאת, כאשר מדובר בעסק המטעה לקוחות, שאלת האתיקה והביקורת מקבלת משקל אחר.
ג. יוכיח את בעלי העסק- קודם לכתיבת הביקורת ידבר עם בעלי המקום, שמא היה זה מקרה של טעות שבכוונתם לתקן, ואם צריך יתלונן אצל בפניהם או בפני ההנהלה, שמא יקבלו את הטענה ויתחייבו לשפר את השירות. רק אם נוכח שאין כוונתם להטיב, רשאי להודיע לרבים את העוולה.
ד. דיוק ונאמנות לאמת- יש לתאר את שאירע באופן מדויק, ללא הגזמה או עיוות.
ה. כוונה לתועלת- יש לוודא שהכוונה היא להגן על אחרים ולא לנקום על חוויה שלילית. פעמים רבות ביקורות שליליות נכתבות מתוך כעס ותסכול, ולא מתוך רצון כן להועיל. החפץ חיים מדגיש שדיבור כזה, ללא כוונת תועלת אמיתית, אינו נכלל בהיתר של לשון הרע לתועלת.
ו. היעדר פתרון חלופי- יש לוודא שאין דרך סבירה אחרת לתקן את דרכי העסק. לעיתים ניתן לפנות עם הרב של בעל העסק או לגורם אחר שיכול להוכיחו ולהביא להבנה ולתיקון. רוב בעלי העסקים מעוניינים להעניק שירות טוב ויודעים שלקוחות מרוצים הם מקור להצלחה. רק לאחר שמוצו הדרכים האחרות, וברור שאין חלופה יעילה להגן על הציבור, ניתן לשקול פרסום ביקורת שלילית.
ז. היזק גדול מן הראוי- לבסוף, יש לוודא שהאזהרה לאחרים אינה גורמת נזק העולה על עצם ההגנה מפני פגיעה. אם קיים חשש שביקורת שלילית תביא לתוצאות קשות ובלתי מידתיות, כגון שתגרום לסגירת העסק על ידי הרשויות, יש להימנע מכך. אמנם אין בידינו לחזות תמיד את מלוא ההשלכות, אך כאשר יש הערכה ברורה לנזק חמור ובלתי מידתי – חובה להיזהר.
ביקורות חיוביות
כאשר עסק מבקש מלקוחות לכתוב ביקורות חיוביות, יש להכיר בכך שיש בזה משום הטעיה, שכן אחרים מסתמכים על חוות דעת אותנטיות כדי לקבל החלטות מושכלות. הדבר נכון אף אם הביקורת משקפת את דעתו האישית של הכותב, וביתר שאת כאשר העסק מתמרץ ביקורות חיוביות באמצעות מתנות או הטבות.
הבעיה היא שקוראי הביקורת סבורים שהיא נכתבה ללא אינטרס נסתר. מעשה זה כרוך גם באיסורי ״הונאה״ ו״גניבת דעת״.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
