ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
פעם אחת, מצבם הכלכלי היה קשה מאוד, והגיעו לחרפת רעב עד כדי כך שבמשך שלושה ימים לא הגיע אוכל לפיו. אשתו ניגשה לאחת החנויות, ובקשה לקנות בהקפה אוכל, אך המוכר סירב לבקשתה וניצל את מצוקתה כדי לסחוט אותה ולהשיג תמורה אחרת.
הוא הציע לה לקנות אוכל תמורת עולם הבא שלה...
החליטה האישה למסור את עצמה למען בעלה הצדיק, קנתה את האוכל תמורת עולם הבא שלה, והביאה את האוכל לרבי מנדלי. השיב רבי מנדלי את נפשו באכילה זו, ואישתו שפכה לפניו את מר ליבה, וסיפרה לו שמכרה את העולם הבא שלה...
ניחם אותה רבי מנדלי, וסיפר לה שהיה כבר ממש בסכנת נפשות, ונמצא שבמעשה זה הצילה נפש מישראל, והלא "כל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין לז.). אם כן זכתה בעולם מלא חדש, עולם הבא חדש, ולמה לה העולם הבא הישן?
הרי העולם הבא החדש גדול מהישן...
בסיפור הזה, האישה וויתרה על עולם הבא, מתוך מסירות נפש, וזכתה לעבוד את ה' בשביל עניין גבוה יותר. מהו העניין 'החדש' הגבוה מהעולם הבא 'הישן'?
מצאנו במסילת ישרים (פרק ד) לגבי התמריצים שממריצים אדם להיזהר במצוות ובעבודת ה', שיש שלוש דרגות בכך:
א. ההמון נזהר במצוות, כשמתברר לו שיש שכר ועונש על המצוות הללו, כשבעיקר הוא מבין שיהיה שכר ועונש פה בעולם הזה.
ב. הרמה הגבוהה יותר הם אלו שנזהרים במצוות, כי הם רוצים כבוד, שזה כבר עניין רוחני יותר. והכבוד האמיתי הוא בעולם הבא, ששם ככל שאדם יהיה במקום גבוה יותר מבחינה רוחנית, כך יהיה במקום נעלה מחבירו בגן עדן.
ג. שלימי הדעת נזהרים במצוות כי הם שואפים לשלימות, מצד האמת, והתברר להם שעל ידי המעשים הטובים והמידות הטובות זוכים לשלימות.
אם כן, כבר שלימי הדעת עובדים את ה' במדרגה גבוהה יותר ממי שעובד את ה' לשם עולם הבא. ובתמצית - יש כאן שלוש מדרגות בכוונה לעבודת ה' – טוב בעולם הזה. טוב בעולם הבא. שלימות.
אך בפרק יט מלמד אותנו המסילת ישרים, שיש מדרגה רביעית גבוהה משלושת המדרגות הנ"ל, והיא כוונתם של החסידים המכוונים מעבר לשורת הדין. כי אפילו מי שעובד את ה' כדי לקבל גמול בעולם הבא או אפילו כדי לזכות להגיע לשלמות "לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו".
לכן מבאר שם, שהכוונה הרביעית המובחרת היא "שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאווה אל הגדלת כבודו...".
בסיפור על אשתו של רבי מנדלי היא מוכנה לוותר על העולם הבא שלה, כלומר היא מוותרת על הטוב של עצמה, ומה שחשוב לה זה להציל ולפרנס נפש מישראל, וברי כל נשמה של יהודי היא חלק אלוק' ממעל, והמקיימה בעולם מקדש שם ה' בעולם. כלומר, היא התעלתה למדרגה הרביעית, שבה עובדים את ה' בשביל לקדש שם ה' ולהרבות כבודו יתברך.
עניין זה מופיע בפרשת בחוקותי. התורה מלמדת אותנו שאם נלך בחוקות ה' ונשמור מצוותיו, נזכה לשכר. כלומר, התורה מלמדת אותנו מה 'התמריץ' שאליו עלינו לכוון כשאנו מקיימים את מצוות ה'. השכר המדובר כאן הוא שכר בעולם הזה – גשם, יבול טוב, שלום בארץ וניצחון על האויבים.
ונשאלת השאלה – וכי התורה רוצה שנעבוד את ה' לשם שכר בעולם הזה, שזו המדרגה הנמוכה ביותר?
התשובה נעוצה בדברי הרמב"ן לפרשתנו, שמבאר שהשכר כאן אינו שכר לאיש פרטי, אלא שכר לעם ישראל באופן כללי. שאם כל העם יהיה במדרגה גבוהה, הרי לכולנו יהיה שפע של גשם, הצלחה כלכלית ושלום בארץ.
וכאשר לכולם מתמידה הברכה, הרי זה נס נסתר, כי יתכן שבאופן מקרי לאדם פרטי תהיה ברכה, אבל שבעם שלם וארץ אחת תתמיד הברכה, "בעניין שאין כמוהו בכל העולם, יוודע לכול כי מאת ה' הייתה זאת", ויתגדל ויתקדש שם ה' בעולם.
נמצא שבפרשתנו מובאת המדרגה הרביעית, שראוי לעבוד את ה' כדי שיתקדש שם ה' בעולם.
וכתב מרן הראי"ה קוק, שדורנו שייך במידה מסויימת למדרגה זו, ואף שאיננו גדולים במדרגה זו, מכל מקום שייכים במעט לכך.
ובפועל – אפילו אם פעם ביום נעשה מצווה או מעשה טוב בצינעה, בכוונה לקדש שמו הגדול, אחזנו במשהו במדרגה זו. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
