ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
פעם אחת, בגלל שהיה עדיין קטן, התחשק לו לראות אם יש בכוחו לעשות איזה פעולה, והניח חתיכת בגד על נהר ה'נעסטר' ועבר את ה'נעסטר' בעזרת שם קדוש. ועשה על זה תשובה כל ימיו, והרבה תעניות התענה כדי לתקן פגם זה.
בסוף זכה לתקן פגם זה, כי פעם אחת היה צריך לעבור את נהר ה'נעסטר', מפני שהיה בסכנה מוות בידי הישמעאלים, והניח את חגורו על ה'נעסטר', ועבר את הנהר בלי שום שם קדוש, אלא באמונה גדולה באלוקי ישראל, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה ודבקות נפשו בקונו בכל עת ורגע. (בעש"ט על התורה, לך לך, הגה מב).
ומבואר שם, שהסיבה שנתן דווקא את חגורו, על שם הפסוק בישעיהו (יא) "והאמונה אזור חלציו", כי על ידי גודל קדושתו, והאמונה והביטחון שהיה לו, עבר את הנהר.
עוד מבאר הבעש"ט שם, ש"בחינה זאת של אמונה בהשגחה על כל פרט קטן נקרא – דוד... וכל זה נקרא אמונה במלכות בית דוד".
עוד מסופר שלאחר פטירת הבעש"ט, התאספו תלמידיו הקדושים לדבר בדברי התורה ששמעו מפיו הקדוש, והתגלה אליהם הבעש"ט בחלום, ואמר להם: " למה אתם נותנים לב לדברי תורתי ואין אתם נותנים לב ליראת שמיים שהייתה לי?" (הקדמה לתולדות יצחק).
ובאמת עניין זה, שהכל נובע מעצם האמונה והדבקות בה', הוא גם עניינו של חג השבועות.
ראשית – בעניין מתן תורה.
אנו אומרים בתפילה על חג השבועות, שהוא חג מתן תורתנו. אבל מצאנו מקור במשנה (סוף תענית) שסותר זאת – "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים... וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש...".
משנה זו לכאורה תמוהה, שהרי היא מביאה כמקור לכך שיום כיפור הוא יום טוב את העובדה שיום מתן תורה נקרא 'יום חתונתו', ומה הקשר? עונה רש"י – מתן תורה זה "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות".
אם כך, עולה שאלה חדשה – אם הלוחות הראשונות שניתנו מכוח שבועות נשברו, ויום מתן תורה הוא יום הכיפורים שניתנו בו לוחות שניות, אז מהי אותה תורה שניתנה בשבועות?
אפשר לענות על כך כמה תשובות. אחת מהן היא שבשבועות קיבלנו את עצם הקשר עם ה'. זכינו להתגלות אלוקית וקיבלנו את עצם האמונה. וכפי שמבארים את דברי ה'הגדה של פסח' – "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו", שיש מעלה בעצם הקרבה להר סיני גם בלי קבלת התורה, מפני שבעצם זה שהיינו במעמד הר סיני, זכינו לחיבור עם ה' ולהתגלות אלוקית.
ולמעשה, כל פרטי התורה הם התפשטות של עצם האמונה והקשר עם ה', וכפי שאומרת הגמרא (מכות כד.) שבא חבקוק הנביא ולימד שכל התורה נובעת ממצווה אחת היא מצוות האמונה, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".
ובאמת, בסיני שמענו את דבר ה' רק בשתי הדברות הראשונות, שהם עשה ולא תעשה של מצוות האמונה, והם שתי דברות המתאחדות לדברה אחת, ועליהם נאמר "אחת דבר אלוקים – שתיים זו שמעתי", ומכוח אותו דיבור אחד של עצם האמונה התפשטה כל התורה כולה.
שנית – שבועות הוא גם הילולת דוד המלך, ולכן אנו קוראים את מגילת רות, המייחסת את דוד.
ייחודה של מגילת רות מכלל ספרי התנ"ך, שהיא לא עוסקת במלחמות גדולות ובמאורעות גדולים, אלא מתארת את חיי היום יום של עם ישראל באותה תקופה. ומתוך אותם חיים קדושים וטהורים, מלאי חסד ועזרה לזולת, עולה וצומח תיקון עולם, ובוקעת מלכות בית דוד ומלך המשיח.
המגילה מלאה אמונה בהשגחת ה' על כל פרט ופרט. כך, למשל, על רות נאמר "ויקר מקרה חלקת השדה לבועז", זה קרה במקרה. אך כשהיא מספרת זאת לנעמי, הרי נעמי מיד מכירה בכך שזו השגחת ה' ואומרת: "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים".
יותר מזה, נאמר: "בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם, ויאמרו לו: יברכך ה'". ומבארים חז"ל, שבועז ובית דינו תקנו שיהיו שואלים שלום חברו בשם. ובאר המלבי"ם, שזה היה באותה שעה בסנהדרין של בית לחם, ותקנו זאת כדי שיחושו שה' משגיח בכל עת עליהם ועל שלומם.
ומכאן השתלשלה מלכות בית דוד, והשגחת ה' נגלתה בכל נפתולי המסתורין של הייבום, וירידת משפחת אלימלך למואב, וביאת רות המואביה לישראל, וכל המשברים והתיקונים מוליכים לביאת משיח במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
