ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
פעם אחת, בגלל שהיה עדיין קטן, התחשק לו לראות אם יש בכוחו לעשות איזה פעולה, והניח חתיכת בגד על נהר ה'נעסטר' ועבר את ה'נעסטר' בעזרת שם קדוש. ועשה על זה תשובה כל ימיו, והרבה תעניות התענה כדי לתקן פגם זה.
בסוף זכה לתקן פגם זה, כי פעם אחת היה צריך לעבור את נהר ה'נעסטר', מפני שהיה בסכנה מוות בידי הישמעאלים, והניח את חגורו על ה'נעסטר', ועבר את הנהר בלי שום שם קדוש, אלא באמונה גדולה באלוקי ישראל, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה ודבקות נפשו בקונו בכל עת ורגע. (בעש"ט על התורה, לך לך, הגה מב).
ומבואר שם, שהסיבה שנתן דווקא את חגורו, על שם הפסוק בישעיהו (יא) "והאמונה אזור חלציו", כי על ידי גודל קדושתו, והאמונה והביטחון שהיה לו, עבר את הנהר.
עוד מבאר הבעש"ט שם, ש"בחינה זאת של אמונה בהשגחה על כל פרט קטן נקרא – דוד... וכל זה נקרא אמונה במלכות בית דוד".
עוד מסופר שלאחר פטירת הבעש"ט, התאספו תלמידיו הקדושים לדבר בדברי התורה ששמעו מפיו הקדוש, והתגלה אליהם הבעש"ט בחלום, ואמר להם: " למה אתם נותנים לב לדברי תורתי ואין אתם נותנים לב ליראת שמיים שהייתה לי?" (הקדמה לתולדות יצחק).
ובאמת עניין זה, שהכל נובע מעצם האמונה והדבקות בה', הוא גם עניינו של חג השבועות.
ראשית – בעניין מתן תורה.
אנו אומרים בתפילה על חג השבועות, שהוא חג מתן תורתנו. אבל מצאנו מקור במשנה (סוף תענית) שסותר זאת – "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים... וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש...".
משנה זו לכאורה תמוהה, שהרי היא מביאה כמקור לכך שיום כיפור הוא יום טוב את העובדה שיום מתן תורה נקרא 'יום חתונתו', ומה הקשר? עונה רש"י – מתן תורה זה "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות".
אם כך, עולה שאלה חדשה – אם הלוחות הראשונות שניתנו מכוח שבועות נשברו, ויום מתן תורה הוא יום הכיפורים שניתנו בו לוחות שניות, אז מהי אותה תורה שניתנה בשבועות?
אפשר לענות על כך כמה תשובות. אחת מהן היא שבשבועות קיבלנו את עצם הקשר עם ה'. זכינו להתגלות אלוקית וקיבלנו את עצם האמונה. וכפי שמבארים את דברי ה'הגדה של פסח' – "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו", שיש מעלה בעצם הקרבה להר סיני גם בלי קבלת התורה, מפני שבעצם זה שהיינו במעמד הר סיני, זכינו לחיבור עם ה' ולהתגלות אלוקית.
ולמעשה, כל פרטי התורה הם התפשטות של עצם האמונה והקשר עם ה', וכפי שאומרת הגמרא (מכות כד.) שבא חבקוק הנביא ולימד שכל התורה נובעת ממצווה אחת היא מצוות האמונה, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".
ובאמת, בסיני שמענו את דבר ה' רק בשתי הדברות הראשונות, שהם עשה ולא תעשה של מצוות האמונה, והם שתי דברות המתאחדות לדברה אחת, ועליהם נאמר "אחת דבר אלוקים – שתיים זו שמעתי", ומכוח אותו דיבור אחד של עצם האמונה התפשטה כל התורה כולה.
שנית – שבועות הוא גם הילולת דוד המלך, ולכן אנו קוראים את מגילת רות, המייחסת את דוד.
ייחודה של מגילת רות מכלל ספרי התנ"ך, שהיא לא עוסקת במלחמות גדולות ובמאורעות גדולים, אלא מתארת את חיי היום יום של עם ישראל באותה תקופה. ומתוך אותם חיים קדושים וטהורים, מלאי חסד ועזרה לזולת, עולה וצומח תיקון עולם, ובוקעת מלכות בית דוד ומלך המשיח.
המגילה מלאה אמונה בהשגחת ה' על כל פרט ופרט. כך, למשל, על רות נאמר "ויקר מקרה חלקת השדה לבועז", זה קרה במקרה. אך כשהיא מספרת זאת לנעמי, הרי נעמי מיד מכירה בכך שזו השגחת ה' ואומרת: "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים".
יותר מזה, נאמר: "בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם, ויאמרו לו: יברכך ה'". ומבארים חז"ל, שבועז ובית דינו תקנו שיהיו שואלים שלום חברו בשם. ובאר המלבי"ם, שזה היה באותה שעה בסנהדרין של בית לחם, ותקנו זאת כדי שיחושו שה' משגיח בכל עת עליהם ועל שלומם.
ומכאן השתלשלה מלכות בית דוד, והשגחת ה' נגלתה בכל נפתולי המסתורין של הייבום, וירידת משפחת אלימלך למואב, וביאת רות המואביה לישראל, וכל המשברים והתיקונים מוליכים לביאת משיח במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
