ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבועות
פעם אחת, בגלל שהיה עדיין קטן, התחשק לו לראות אם יש בכוחו לעשות איזה פעולה, והניח חתיכת בגד על נהר ה'נעסטר' ועבר את ה'נעסטר' בעזרת שם קדוש. ועשה על זה תשובה כל ימיו, והרבה תעניות התענה כדי לתקן פגם זה.
בסוף זכה לתקן פגם זה, כי פעם אחת היה צריך לעבור את נהר ה'נעסטר', מפני שהיה בסכנה מוות בידי הישמעאלים, והניח את חגורו על ה'נעסטר', ועבר את הנהר בלי שום שם קדוש, אלא באמונה גדולה באלוקי ישראל, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה ודבקות נפשו בקונו בכל עת ורגע. (בעש"ט על התורה, לך לך, הגה מב).
ומבואר שם, שהסיבה שנתן דווקא את חגורו, על שם הפסוק בישעיהו (יא) "והאמונה אזור חלציו", כי על ידי גודל קדושתו, והאמונה והביטחון שהיה לו, עבר את הנהר.
עוד מבאר הבעש"ט שם, ש"בחינה זאת של אמונה בהשגחה על כל פרט קטן נקרא – דוד... וכל זה נקרא אמונה במלכות בית דוד".
עוד מסופר שלאחר פטירת הבעש"ט, התאספו תלמידיו הקדושים לדבר בדברי התורה ששמעו מפיו הקדוש, והתגלה אליהם הבעש"ט בחלום, ואמר להם: " למה אתם נותנים לב לדברי תורתי ואין אתם נותנים לב ליראת שמיים שהייתה לי?" (הקדמה לתולדות יצחק).
ובאמת עניין זה, שהכל נובע מעצם האמונה והדבקות בה', הוא גם עניינו של חג השבועות.
ראשית – בעניין מתן תורה.
אנו אומרים בתפילה על חג השבועות, שהוא חג מתן תורתנו. אבל מצאנו מקור במשנה (סוף תענית) שסותר זאת – "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים... וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו - זה מתן תורה, וביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש...".
משנה זו לכאורה תמוהה, שהרי היא מביאה כמקור לכך שיום כיפור הוא יום טוב את העובדה שיום מתן תורה נקרא 'יום חתונתו', ומה הקשר? עונה רש"י – מתן תורה זה "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות".
אם כך, עולה שאלה חדשה – אם הלוחות הראשונות שניתנו מכוח שבועות נשברו, ויום מתן תורה הוא יום הכיפורים שניתנו בו לוחות שניות, אז מהי אותה תורה שניתנה בשבועות?
אפשר לענות על כך כמה תשובות. אחת מהן היא שבשבועות קיבלנו את עצם הקשר עם ה'. זכינו להתגלות אלוקית וקיבלנו את עצם האמונה. וכפי שמבארים את דברי ה'הגדה של פסח' – "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו", שיש מעלה בעצם הקרבה להר סיני גם בלי קבלת התורה, מפני שבעצם זה שהיינו במעמד הר סיני, זכינו לחיבור עם ה' ולהתגלות אלוקית.
ולמעשה, כל פרטי התורה הם התפשטות של עצם האמונה והקשר עם ה', וכפי שאומרת הגמרא (מכות כד.) שבא חבקוק הנביא ולימד שכל התורה נובעת ממצווה אחת היא מצוות האמונה, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".
ובאמת, בסיני שמענו את דבר ה' רק בשתי הדברות הראשונות, שהם עשה ולא תעשה של מצוות האמונה, והם שתי דברות המתאחדות לדברה אחת, ועליהם נאמר "אחת דבר אלוקים – שתיים זו שמעתי", ומכוח אותו דיבור אחד של עצם האמונה התפשטה כל התורה כולה.
שנית – שבועות הוא גם הילולת דוד המלך, ולכן אנו קוראים את מגילת רות, המייחסת את דוד.
ייחודה של מגילת רות מכלל ספרי התנ"ך, שהיא לא עוסקת במלחמות גדולות ובמאורעות גדולים, אלא מתארת את חיי היום יום של עם ישראל באותה תקופה. ומתוך אותם חיים קדושים וטהורים, מלאי חסד ועזרה לזולת, עולה וצומח תיקון עולם, ובוקעת מלכות בית דוד ומלך המשיח.
המגילה מלאה אמונה בהשגחת ה' על כל פרט ופרט. כך, למשל, על רות נאמר "ויקר מקרה חלקת השדה לבועז", זה קרה במקרה. אך כשהיא מספרת זאת לנעמי, הרי נעמי מיד מכירה בכך שזו השגחת ה' ואומרת: "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים".
יותר מזה, נאמר: "בועז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים: ה' עמכם, ויאמרו לו: יברכך ה'". ומבארים חז"ל, שבועז ובית דינו תקנו שיהיו שואלים שלום חברו בשם. ובאר המלבי"ם, שזה היה באותה שעה בסנהדרין של בית לחם, ותקנו זאת כדי שיחושו שה' משגיח בכל עת עליהם ועל שלומם.
ומכאן השתלשלה מלכות בית דוד, והשגחת ה' נגלתה בכל נפתולי המסתורין של הייבום, וירידת משפחת אלימלך למואב, וביאת רות המואביה לישראל, וכל המשברים והתיקונים מוליכים לביאת משיח במהרה בימינו אמן!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
