ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
17 במאי – 14 ביוני 2026
המולד: לפני צאת השבת (16.5.2026) שעה 18:02 ו-15 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל רביעי ד' בסיון (19.5.2026), עד מוצש"ק, ט"ו בסיון (30.5.2026).
ראש חדש סיון, יום א', א' בסיון (17.5.2026). במוצש"ק בתפילה: "יעלה ויבוא". אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". נוהגים ככל ראש חודש.
מי שהחל אבלות בראש חודש אייר – רשאי להסתפר ביום ג' בסיון (תצג, מ"ב יד-טו).
יום ב' ב' בסיון (18.5.2026) – אין אומרים תחנון ויה"ר אחרי קריאת התורה.
ביום ג', ג' בסיון (19.5.2026). מתחילים שלשת ימי הגבלה. עד יום ו', י"ג בחודש (29.5.2026) (ולא בכלל) אין אומרים תחנון, לא "יהי רצון" שלאחר קריאת התורה, ולא הזכרת נשמות. אין מתענים, מלבד חתן ביום חופתו. אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח".
יום ה', ה' בסיון (21.5.2026). ערב שבועות, עירוב תבשילין, מערבין בפת ובכזית בשר או תבשיל הראוי ללפת בו את הפת. מזכה לאחרים ע"י אשתו או אחד מבניו הגדולים, מברך "על מצוות עירוב", ואומר: "בהדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". בעברית: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת וכו'". אם מערב רק לעצמו אינו אומר "לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". שכח לערב, יכול לערב עד 18 דקות אחרי השקיעה. שכח לערב אחרי הזמן, יפנה לרב שיתן לו רשות לסמוך על עירובו.
חג השבועות, יום ו', ו' בסיון (22.5.2026)
ערבית, מאחרים להתפלל, בכדי לקיים "תמימות" של ימי הספירה. תפילה של יום טוב, בהדלקת הנרות ובקידוש – ברכת שהחיינו. מקדש יק"ז: יין, קידוש, זמן. נוהגים להיות ערים כל הלילה בלימוד התורה ואמירת תיקון ליל שבועות.
שחרית. מנהג ירושלים ועוד מקומות להתפלל בהשכמה.
הלל שלם, קדיש תתקבל, פיוטים. קוראים את מגילת רות. אם יש מגילה כשרה מברך על מקרא מגילה ושהחיינו. (יש חסידים וספרדים שנוהגים לקרוא מגילת רות בספר ביחידות בבית הכנסת או בבית, בלי ברכה. בחו"ל קוראים רות ביום ב' דשבועות). קדיש יתום, מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות. "אקדמות" יש לומר לאחר שכהן עלה לבימה, לפני ברכות התורה. בספר ראשון קוראים לחמשה בפרשת יתרו "בחדש השלישי" עד הסוף. "עשרת הדברות" קוראים בטעם העליון, חצי קדיש, בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס: "וביום הבכורים" עד "ונסכיהם", מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומסיימים בפסוק "ותשאני רוח" (ג,יב). אין קטן עולה למפטיר. הזכרת נשמות, אב הרחמים, מוסף של יום טוב, ותערב, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, שיר של יום (תהלים יט): "השמים מספרים".
נוהגים לאכול בסעודת הבוקר מאכלי חלב ודבש, על שם הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד,יא).
מנחה. כביום טוב.
שבת פרשת נשא, ז' בסיון (23.5.2026). אסרו חג. הדלקת נרות שבת. אין אומרים "לכו נרננה" רק "מזמור שיר ליום שבת". החסידים מתחילים ב"מזמור לדוד" וארבעה חרוזים מתוך "לכה דודי", כמו בשבת חול המועד. תפילת שבת.
בשחרית קריאת התורה לשבעה בפרשת השבוע, מפטירים בשופטים יג, ב: "ויהי איש אחד מצרעה" עד סוף הפרק. אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך. אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק א.
[בחו"ל: יום טוב שני של גלויות. תפילת יום טוב, ומזכיר של שבת. הלל שלם, מגילת רות, ומוציאים שני ספרים, באחד קוראים לשבעה אנשים בפרשת ראה (דברים יד, כב) "עשר תעשר", עד סוף הסדרה "אשר נתן לך", ובשני קוראים למפטיר "וביום הבכורים". מפטירים בחבקוק ג': "תפלה לחבקוק" עד סופו. מתחילים בפסוק "וה' בהיכל קדשו" ומוסיפים הפיוט "יציב פתגם", יזכור ותפילת מוסף של יום טוב
ומזכיר של שבת].
יום ו', י"ג בסיון (29.5.2026). חוזרים לומר תחנון, לאחר שלא אמרוהו מר"ח סיון.
שבת פרשת בהעלותך, י"ד בסיון (30.5.2026). [בחו"ל פרשת נשא]. בפרשת השבוע יש נוהגים לקרוא בקול נמוך, ובלבד שיוכלו לשמוע, מן "ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד". את מסעות הדגלים קוראים בנעימה חגיגית. מפטירים בזכריה ב': "רני ושמחי בת ציון" עד ד,ז: "חן חן לה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שלח. אבות פרק ב.
שבת פרשת שלח, כ"א בסיון (6.6.2026). [בחו"ל פרשת בהעלותך[. מפטירים ביהושע ב,א: "וישלח יהושע" עד ב,כד "וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו"
במנחה קוראים לשלושה בפרשת קרח. אבות פרק ג'.
שבת פרשת קרח, כ"ח בסיון (13.6.2026). [בחו"ל פרשת שלח]. מפטירים בשמואל א, יא,יד "ויאמר שמואל" עד יב,כב "לעשות אתכם לו לעם". מברכים חודש תמוז שיחול ביום שני וביום שלישי (15-16.6.2026). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: יום שני (15.6.2026), 6:46 בבוקר ו-16 חלקים.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת חוקת. אבות פרק ד.
יום א', כ"ט בסיון (14.6.2026). יום כיפור קטן. אין אומרים תחנון במנחה.
א' ראש חודש תמוז, יום ב', ל' בסיון (15.6.2026), תפילת ראש חודש.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש סיון כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל ראשון 18:02 + 15 חלקים
זמן ברכת הלבנה: ממוצאי שבת ח' בסיון, עד מוצש"ק, ט"ו בסיון.
ראש חודש סיון, יום ראשון, א' בסיון. ככל ראש חודש. אין אומרים תחנון מר"ח סיון ועד סוף י"ב בסיון. בג' בסיון מתחילים שלושת ימי הגבלה.
חג השבועות, יום ששי, יום מתן תורה, ו' בסיון.
יש להכין עירוב תבשילין ביום חמישי ערב יו"ט, בדרך זו: לוקחים פת כביצה (כ-60 גרם), ביצה שלוקה או תבשיל אחר בשיעור כ- 30 גרם. מברכים "על מצות עירוב", ואומרים: "בדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולתקוני (ולמשחט) ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיו"ט לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת". ובעברית: "בערוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן (לשחוט) ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת". אפשר לומר בכל לשון שמבין. מי ששכח לגמרי או נאנס ולא עשה עירוב, יפנה לרב המקום ויקבל ממנו רשות לסמוך על עירובו.
יש להכין נר נשמה, ממנו יעבירו אש ביו"ט. להכין פמוטים ולהדביק נרות לשבת.
אשה מדליקה נרות של יו"ט לפני השקיעה ביום חמישי, מברכת "להדליק נר של יו"ט" ו"שהחיינו". בעניין סדר ההדלקה והברכות עיין בליל סוכות. אם מדליקה אחר השקיעה, וכבר נכנס חג השבועות, תעביר אש מנר דולק באמצעות גפרור, ותיזהר לא לכבות את הגפרור, אלא להניחו שיכבה מאליו. אם שכחה להדליק נרות, והיא מדליקה אחר הקידוש, לא תברך שהחיינו.
בערבית – מאחרים להתפלל, כדי לקיים "תמימות" של ימי הספירה, ומתחילים במזמור הרגל: "למנצח לדוד מזמור שיר" (תהילים סח). תפילה של יו"ט.
בבית סדר הקידוש יק"ז: יין, קידוש, זמן (=שהחיינו).
המנהג להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה. נהגו ללמוד בתיקון ליל שבועות. כחצי שעה לפני חצות יקרא ק"ש, אחר חצות יברך כל ברכות השחר, עפ"י האריז"ל, בלי דילוג, אך בלי ברכות התורה. אחר עמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה, ויברך ברכות התורה. עיין לעיל בהושענא רבא כיצד ינהג. זמן חצות – 24:36 , עמוד השחר – 4:09.
בשחרית – מתפללים בהשכמה, וצריך להיות זהיר שלא להתנמנם בתפילה. יש לגעור בקוראים קריאת שמע לפני זמנה מרצונם ללכת לבתיהם, כי בזה יצא שכרם בהפסדם.
גומרים ההלל בברכה. בפתיחת ההיכל נהגו לומר "רבש"ע מלא משאלות לבנו", י"ג מידות, רבש"ע מלך מושגב וכו'. בריך שמיה, מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה, וכתובה של שבועות המתחילה "ירד דודי לגנו". מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים חמישה גברי בפרשת יתרו: בחודש השלישי, קוראים עשרת הדברות בטעם העליון, ח"ק. המפטיר קורא בספר שני בפרשת פנחס: "וביום הביכורים", ח"ק, מפטירים בנביא (יחזקאל א, א-כח): "ויהי בשלושים שנה" עד "ואשמע קול מדבר", ומוסיפים (ג,יב) "ותישאני ...ברוך כבוד ה' ממקומו".
במנחה – יש נוהגים לקרות מגילת רות (בלי ברכה). בארץ ישראל נהגו שקוראים מגילת רות בליל שבועות, וביום אין קוראים אותה. אומרים האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול, המתחילות "שמור לבי מענה". בארצות המערב (צפון אפריקה) נהגו לומר האזהרות הארוכות הנפלאות של רבינו יצחק בר' ראובן אלברגלוני (גאון ספרדי שחי בתקופת הרי"ף) המתחילים "איזה מקום בינה". בחו"ל מחלקים את קריאת רות ואזהרות לשני ימי שבועות.
נהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב. נוהגים לקרוא כל תהילים ביום זה. יש להיזהר להחליף את המפות בין חלב לבשר.
מדליקים נר שבת כנהוג. יש להדליקו מנר דולק, ותיזהר שלא לכבות את הגפרור.
שבת פרשת נשא, ז' בסיון. אסרו חג. בליל שבת אין אומרים "במה מדליקין", אך אומרים "כל ישראל", אמר ר' אלעזר, קדיש על ישראל. מזמור שיר ליום השבת. מפטירים בנביא (שופטים יג, יב) "ויהי איש אחד" עד "בין צרעה ובין אשתאול" (פסוק כה).
במנחה – אין אומרים צדקתך.
בחו"ל שבת זו היא יו"ט שני של שבועות. בליל שבת ילמד התנ"ך כולו כיום הראשון, וישן. אשרי מי שיוכל להיות ער כל הלילה. התפילה כמו ביו"ט ראשון ומזכיר של שבת בעמידה. הלל שלם. מוציאים שני ספרי תורה, בראשון שבעה עולים מ"עשר תעשר" (דברים יד) עד "ברכת ה' אשר נתן לך". מפטיר בפנחס כיו"ט ראשון. ההפטרה (חבקוק ב') "וה' בהיכל קודשו" עד "למנצח בנגינות". מוסף כיו"ט ראשון ומזכיר של שבת.
מנחה – מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת נשא. עמידה של יו"ט ומזכיר של שבת.
שבת פרשת בהעלותך, י"ד בסיון. מפטירים בנביא "רני ושמחי" (זכריה ב, יד) עד "חן חן לה" (שם ג, ז).
בחו"ל – פרשת נשא, מפטיר "ויהי איש אחד" (שופטים יג, יב).
שבת פרשת שלח-לך, כ"א בסיון. מפטירים בנביא "וישלח יהושע" (יהושע ב) עד סוף הפרק.
בחו"ל – פרשת בהעלותך, מפטיר "רני ושמחי" (זכריה ב, יד).
שבת פרשת קרח, כ"ח בסיון. מפטירים בנביא (שמואל א' יא, יד) "ויאמר שמואל אל העם" עד "לעשות אתכם לו לעם" (יב, כב). מברכים חודש תמוז שיחול ביום שני ושלישי.
בחו"ל – פרשת שלח לך. מפטירים "וישלח יהושע" (יהושע ב').
א' דראש חודש תמוז, יום שני, ל' בסיון. ככל ר"ח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה ברכת יוסף, זבולון, יששכר וגד
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
מה פשר השמחה אצל זבולון? מה הכוונה 'יששכר באהליך'?
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
