ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אך הקיץ הוא יותר מסיפור של מזג אוויר ושמש, על אף שאלה דברים חשובים כשלעצמם. הקיץ הוא גם אווירה, תחושה של רגיעה מהקצב המסחרר של החיים והזדמנות לטעון מחדש את המצברים הרגשיים והגופניים. השיר האמריקני המפורסם של ג'ורג' ואיירה גרשווין מסכם זאת בתמציתיות יפה: "עונת הקיץ, והחיים קלים."
כאן, בישראל, קשה לתאר את החיים כקלים, אבל אפילו כאן הימים הבהירים הארוכים (לא יורד כאן גשם בקיץ) והעובדה שקצב החיים, הלימודים ואפילו המסחר מואט, תורמים לשינוי האווירה שתיארתי קודם. הילדים בחופשה מבית הספר רוב הזמן וקולות צחוק והתרגשות ממלאים את האוויר.
לפני כמה שנים, מחנך חרדי חשוב התגאה בפניי שחוץ מכמה ימים בסביבות תשעה באב, בבית הספר שלו אין לתלמידים שום חופשה. הזכרתי לו בעדינות את התשובה שנתן רבנו יצחק דמפייר (הנודע ללומדי התלמוד כ"ר"י" מהתוספות), נינו של רש"י ואחד מהעורכים הראשיים של התוספות לתלמוד. מלמד שפוטר על ידי מעבידיו מפני שהרשה לילד לקחת יום חופשה מלימודיו פנה לרבי יצחק וביקש ממנו לפסוק שיש להשיב אותו למשרתו. הרב יצחק פסק לטובת המלמד וציין שחופשה מהלימודים היא דבר שמועיל גם למורה וגם לתלמיד. אותו מחנך התרשם אולי ממה שהיה נראה לו בקיאותי, אבל עד כמה שאני יודע, לוח השנה בבית הספר שלו עוד לא השתנה בהתאם לרעיון הזה.
הקיץ היהודי מחולק לשלוש תקופות נפרדות. הראשונה היא זו שבה אנחנו מצויים כעת, משבועות ועד י"ז בתמוז. זאת לרוב התקופה הנעימה ביותר בקיץ מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת האווירה בה. עדיין יש ציפייה והתרגשות שנלוות לתוכניות הקיץ ויש הזדמנות להירגע וליהנות מהחיים ומטובם למרות הקשיים והאכזבות. זאת עונה לחתונות, לביקורים אצל בני משפחה, לנסיעות ולחופשות.
החלק הראשון והמהנה של הקיץ מסתיים בחטף כמעט עם בוא י"ז בתמוז ותקופת האבל על חורבן בית המקדש ועל הגלות. יוצאי גלויות אשכנז לא עורכים חתונות עד אחרי תשעה באב ונמנעים ככל האפשר מאירועים נעימים ומבילויים. יוצאי גלויות ספרד מתחילים את מנהגי האבלות מראש חודש אב או בשבוע שבו חל תשעה באב עצמו. מכל מקום, התקופה השנייה הזאת של הקיץ היא נקודת שפל ליהודים, תקופה כבדה מזיכרון, חרדה ועצבות כואבת. תקופה זו מאפשרת לנו אמנם להעריך את מה שהשגנו ואת ההתקדמות שהתרבות עשתה ב-1,983 השנים שחלפו מאז החריבו הרומאים את בית המקדש בירושלים, אבל היא גם מראה לנו בחריפות את הדרך שעוד יש לעשות כדי לפצות על האובדן הזה.
התקופה האחרונה של הקיץ היא מתשעה באב עד ראש השנה. זאת כבר תקפה עמוסה. חודש אלול מציין את התקרבות ראש השנה ויום כיפור, בתי הספר חוזרים לפעילות (בַּזמן השנה, כך נקווה) וקצב החיים מתגבר בציפייה לקראת החגים שהולכים וקרבים. סוף הקיץ מביא עמו עצבות שנובעת מהפרידה ממנו אך גם ציפייה לשנה החדשה וליתרונות ולהישגים שהיא יכולה להביא עמה. הידיעה שהחגים ממש מעבר לפינה היא נחמה של ממש כשנפרדים בעצב מן הקיץ, מחומו, מיופיו ומהרוגע שהוא מביא עמו.
לוח השנה היהודי הוא באמת מלאכת מחשבת אלקית. הוא נועד לתת לבני האדם את היתרונות הגדולים ביותר שיש בשפע, בנעימות, בציפייה ובמשמעות. אני חושב שהוא משיג את המטרה הזאת בצורה יעילה ונבונה ביותר. זאת דוגמה נוספת לכך שהתורה היא ספר שמדריך את בני האדם ומאתגר אותם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















