ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
השנה חג השבועות חל ביום שישי, כך שהוא צמוד לשבת, ובמצב כזה מצווה להניח בערב יום טוב עירוב תבשילין, שעל ידו מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכנו מיום טוב לשבת.
עירוב תבשילין הוא תבשיל שמכינים מערב יום טוב לשבת, ונקרא 'עירוב', מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל ולאפות ביום טוב בשביל יום טוב, כך מותר לבשל ולאפות בו בשביל שבת. וכל זמן שהעירוב קיים, מותר לעשות ביום טוב בשביל שבת את כל מה שמותר לעשות בשביל יום טוב. ואומנם מהתורה גם בלא עירוב תבשילין מותר לבשל מיום טוב לשבת, כי רק ליום חול אסור לבשל מהתורה. אלא שחכמים אסרו זאת בלא עירוב תבשילין, משום כבוד יום טוב וכבוד שבת (ביצה טו, ב).
כבוד יום טוב, שאם היה מותר לבשל מיום טוב לשבת בלא הגבלה, היו עלולים בעקבות כך להקל לבשל גם מיום טוב לחול, והיו עוברים בכך על איסור תורה. לפיכך, התירו לבשל מיום טוב לשבת רק כאשר מתחילים במלאכת ההכנה בערב יום טוב על ידי עירוב תבשילין, כך שכל מה שמכינים מיום טוב לשבת הוא המשך למה שהתחילו בערב יום טוב. וכשיראו שאפילו לשבת אסור לבשל בלא עירוב תבשילין, יאמרו קל וחומר הוא שאסור לבשל מיום טוב לחול (דעת רב אשי).
כבוד שבת, שאם לא יכינו עירוב תבשילין, יש חשש שמא מתוך ההתעסקות בהכנת סעודות יום טוב, ישכחו שלמחרת שבת, ויגמרו את כל המנות המשובחות ביום טוב. ועל ידי עירוב תבשילין שצריכים להניח מערב יום טוב, יזכרו במשך יום טוב שצריך להשאיר מנות יפות לשבת (דעת רבא).
מצווה על כל משפחה להניח עירוב תבשילין
רביבים (822)
הרב אליעזר מלמד
805 - גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
806 - כשקדושת החג פוגשת את השבת
807 - 'חפצי קודש' לתשתית חיינו
טען עוד
עירוב אחד מועיל לכל בני המשפחה והאורחים
על ידי עירובו של בעל הבית או בעלת הבית רשאים כל בני ביתם והאורחים שלנים אצלם להשתתף במלאכת הבישול והאפייה, שטיפת הכלים ועריכת השולחן לקראת השבת. ורשאי בעל הבית למנות אחד מבני ביתו או אורחיו שיניח את העירוב בשביל כולם.
כמו כן המתארחים בבית מלון כשר, כיוון שהם אוכלים מתבשילי מטבח המלון, הרי שהעירוב של המלון מועיל להם, וכולם רשאים להדליק ביום טוב נרות לכבוד שבת. וכן בישיבה, העירוב של הישיבה מועיל לכל תלמידי הישיבה ואורחיה (פניני הלכה מועדים ח, ג).
כיצד מניחים עירוב תבשילין
נוטלים בערב החג תבשיל ופת ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
תבשיל העירוב צריך להיות מאכל שראוי לאוכלו עם פת, כדוגמת בשר, דגים, ביצים, סלטים מבושלים, או תבשיל ירקות. אבל דבר שאין ראוי לאוכלו עם פת, כגון דייסה, אטריות ואורז, למרות שהם מבושלים, אינם ראויים לעירוב (ביצה טז, א; שולחן ערוך תקכז, ד). לכתחילה מניחים גם פת, אבל מצד הדין די בתבשיל.
לכתחילה טוב להניח לעירוב מנה יפה ומכובדת, ואם אפשר טוב לערב על סיר מלא שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת. אמנם מצד הדין אפילו נטל מעט עדשים שנשארו בשולי הקדירה שבושלו לצורך יום חול, יצא ידי חובה, ובתנאי שיהיו כשיעור כ'זית' (כמחצית ביצה) (פנה"ל מועדים ח, ב).
מה עושים בתבשיל העירוב
רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל ונעשתה על ידו מצווה אחת, ראוי להמשיך ולקיים בו את מצוות עונג שבת. וכן נוהגים לקחת את לחם העירוב כלחם משנה ולבצוע עליו בסעודה שלישית (משנה ברורה תקכז, יא; מח).
התחילו לאכול מתבשיל העירוב ביום טוב, כל זמן שנותר ממנו כזית, מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכי השבת. אבל אם לא נותר ממנו כזית, אסור לעשות יותר מלאכות לשבת ביום טוב. וגם אם נותרה הפת שהונחה לעירוב, אין היא מועילה, כי עיקר העירוב הוא התבשיל (פניני הלכה מועדים ח, ג).
אימתי העירוב של גדול העיר מועיל
על אף שמצווה על כל אדם להניח עירוב תבשילין, מצווה על גדול העיר, כלומר על רב המקום, להניח עירוב תבשילין לכל בני המקום. ועל ידי העירוב שלו יהיה מותר גם למי שלא הניח עירוב תבשילין מחמת אונס או שכחה, לבשל מיום טוב לשבת. וכן מי שאינו יודע להניח עירוב תבשילין, יכול לסמוך על העירוב שגדול העיר מניח.
אבל מי שהיה יכול להניח עירוב ועבר ולא הניח, כיוון שביטל את המצווה להניח עירוב, אינו יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר. וכן מי ששכח פעמיים רצופות להניח עירוב, בפעם השנייה דינו כמי שלא הניח בפשיעה, ואינו רשאי לסמוך על העירוב של גדול העיר. אבל מי ששכח פעם אחת, ובפעם הבאה זכר, ושוב שכח, אינו נחשב כפושע והעירוב של גדול העיר מועיל לו (פניני הלכה מועדים ח, ד, 5).
צריך להקנות את העירוב לכולם
כדי שהעירוב יועיל לכולם הוא צריך להיות שייך לכולם, לשם כך צריך לעשות פעולת קניין. כלומר הרב צריך לתת את תבשיל העירוב לאדם אחר, שיגביה אותו טפח כדי לקנות אותו בשביל כל בני העיר וגם הרב והוא בכללם. ואז, כאשר תבשיל העירוב שייך לכל בני העיר, ייקח הרב את העירוב, יברך עליו ויאמר: "בזה העירוב יהא מותר לנו ולכל בני העיר לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
לכתחילה טוב שיעשה את הקניין מבוגר שהגיע למצוות ואינו סמוך על שולחנו של הרב, ובדיעבד אפשר שאשתו של הרב תעשה את פעולת הקניין עבור כל בני העיר (שולחן ערוך שסו, י; תקכז, י-יא).
למי העירוב של הרב יכול להועיל
העירוב של הרב מועיל לכל מי שנמצא בתחום שבת, ואפילו מי שלא ידע בעת הנחת העירוב שכיוונו עליו, כל שנודע לו ביום טוב שהרב הניח עירוב לכולם, יכול לבשל לשבת על סמך העירוב שהרב הניח. אבל מי שמחוץ לתחום שבת, אין העירוב מועיל לו, מפני שאינו יכול לבוא לאוכלו (שולחן ערוך תקכז, ח-ט).
במקום שידוע שהרב מקפיד להניח תמיד עירוב לכולם, יכול מי ששכח לסמוך על כך בלא בירור נוסף, שחזקה על הרב שזכר להניח עירוב לכולם, ואם ישכח יודיע זאת ברבים, כדי שלא יטעו לבשל על סמך העירוב שלו (רמ"א תקכז, ט).
בנוסף לרב המקום, רשאי כל אחד מתושבי המקום להניח עירוב בשביל כולם, כדי שאם הרב ישכח, יודיע לרב ולציבור שהניח עירוב, ויוכלו לסמוך על עירובו. לשם כך עליו להקפיד שאדם אחר יגביה את תבשיל העירוב טפח, כדי לקנותו בשביל כולם, ויאמר את הנוסח המיועד לכל בני העיר (משנה ברורה תקכז, לב; שער הציון לא).
האם נשים חייבות ללמוד תורה?
שני חלקים במצווה ללמוד תורה, האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים, ובחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד. וכפי שאמר ה' למשה רבנו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ... אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל... ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט, ג-ח). הפנייה של ה' דרך משה הייתה אל הגברים והנשים כאחד, וכפי שדרשו חכמים: "'כה תאמר לבית יעקב' - אלו הנשים, 'ותגיד לבני ישראל' - אלו האנשים" (מכילתא שם). והתשובה הייתה מאת "כל העם יחדו – כל אשר דיבר ה' נעשה".
החלק השני והוא הנקרא מצוות תלמוד תורה ועניינו ללמוד את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהתעמק ולדקדק בתורה כולה, גם במה שאינו נוגע באופן ישיר להדרכת החיים. בחלק זה גברים חייבים בלבד, שנאמר: "ולימדתם אותם את בניכם" (דברים יא, יט), דרשו חכמים: "ולא את בנותיכם" (קידושין כט, ב). אומנם אישה שתתנדב לקיים את מצוות תלמוד תורה, תזכה לשכר (סוטה כא, א).
בעבר, ההבדל בחובת מצווה זו בין הגברים לנשים היה גדול, וכיום ההבדל הצטמצם מאוד, שכן כדי לדעת לחיות חיי תורה בימינו, צריך ללמוד הרבה הלכה תוך הבנת ההיגיון שבה, והרבה אמונה ומוסר דרך לימוד התנ"ך וספרי אמונה, ואף רוב הגברים אינם מצליחים למלא את חובתם בכך.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.
בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?
ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.
