בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • ויצא
קטגוריה משנית

מאמר ויצא פז

undefined
כסלו תשפ"ז
3 דק' קריאה
בס"ד הרב נתנאל יוסיפון סגולה בדוקה להירדם בקלות בלילה מסופר על רבנו ישראל בעל שם טוב זי"ע, שמימיו לא השתמש בשמות הקדושים, אבל סיפר על עצמו, שפעם אחת חרג ממנהגו זה והשתמש בשמות הקדושים. היה זה בעת היותו עדיין קטן, כשלמד מרבו המובהק הנביא אחיה השילוני , כיצד משתמשים בשמות הקדושים. לימוד זה היה מכוון רק כדי להבין ולהורות, ולא כדי לעשות להשתמש בשמות אלו בפועל. אך מחמת שהיה קטן, חשק לראות אם יש בכוחו לעשות איזה פעולה בכוח השמות הקדושים. מה עשה? הניח חתיכת בגד על נהר ה'נעסטר', ועבר את הנהר בכוח שם קדוש. לאחר מכן, התחרט על כך שהשתמש בשם קדוש, ועשה על כך תשובה כל ימיו, ואף הרבה להתענות כדי לתקן פגם זה. לימים זכה כביכול ל'תשובת המשקל', ותיקן בשלמות עניין זה. היה זה כשנקלע הבעש"ט לסכנת מוות בידי הישמעאלים, וכדי להימלט מהם היה חייב לעבור את נהר ה'נעסטר', במקום שהנהר הוא גדול ורחב, והניח חגורה על הנעסטר ועבר הנעסטר בלי שום שם קדוש, אלא באמונה גדולה באלוקי ישראל, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה, ודביקות נפשו בקונו, בכל עת ורגע. (בעש"ט על התורה, לך לך הערה מו). סיפור זה מלמד אותנו את עניין הביטחון המלא בה', ובאמת מי שבוטח עד הסוף בה', לא צריך שום סיוע וסעד, ואפילו לא את השמות הקדושים, אלא הקב"ה יכול לסייע לו ולהצילו. כמובן, אנו לפי מדרגתנו לא זוכים לניסים גלויים כאלה, ועלינו לעשות השתדלות מעשית, אך גם אנו צריכים לזכור, שלקב"ה יש הרבה דרכים לעזור לנו, ולבטוח בה' לא רק במצבים שאנו מעריכים שכוחות מסויימים או רכוש מסויים יסייע לנו, אלא לזכור שה' יכול לסייע לנו גם בדרכים לא צפויות. ובספר 'דברי שלום' מבואר שהבעש"ט נתן דווקא את חגורו על הנהר, "על שם הכתוב (ישעיה י"א, ה'): "והאמונה אזור חלציו", כי על ידי גודל קדושתו, והאמונה ובטחון שהיה לו עבר את הנהר". ובאמת עניין זה נלמד מיעקב אבינו בתחילת פרשתנו. בשעה ששלח אברהם אבינו את אליעזר להביא אישה ליצחק, שלח עימו עשרה גמלים, ועליהם תכשיטים רבים ומתנות, כדי שיסכימו האישה ומשפחתה להינשא ליצחק. כלומר אברהם עשה שם גם השתדלות מעשית נאותה, כדי להתחבב על משפחת הכלה ולהגיע ללב הכלה. ומסופר שגם יעקב אבינו, בשעה שהלך לחרן למצוא אישה בבית לבן, נטל עימו תכשיטים ומתנות לכלה. אך בדרך שלח עשיו את אליפז להורגו, והשיגו, אך כיוון שאליפז התחנך אצל יצחק אבינו, הייתה בו מידה מסויימת של יראת שמיים, ולכן הצליח יעקב אבינו לשכנע אותו לחוס על חייו, ולהסתפק בכך שיטול את ממונו בלבד, וכיוון ש"עני חשוב כמת", יוכל לספר לעשיו כאילו הרג את יעקב (רש"י). באותה שעה, נותר יעקב ללא רכוש. והנה, הוא עומד להגיע למקום זר, לנסות למצוא שם אישה, והוא עני גמור. מה יאמר לכלה? כיצד יתפרס ויסתדר במקום הזר? נדמיין את עצמנו, כשאנו עומדים לפני משימת חיים חשובה ומורכבת, למשל: לפני ראיון עבודה חשוב או לפני פגישה ראשונה עם 'השידוך'. דרכו של אדם שהוא במתח, מתרגש וחושש! האם באותה שעה הוא מצליח להירדם ולישון? ועוד יותר - האם האדם מצליח להרגיש מספיק נינוח ורגוע כדי להירדם במקום זר? ועוד יותר - האם האדם מצליח במצב כזה להירדם בחוץ על אבנים בשטח? והנה, יעקב אבינו נרדם בשטח על האבנים, "וילן שם... ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, וישכב במקום ההוא". מי שבמתח לא נרדם, והוא נרדם וישן. על כך דורשים חז"ל בבראשית רבה (סח) "אם תשכב לא תפחד, שכבת וערבה שנתך... זה יעקב.. אם תשכב לא תפחד מעשו ומלבן". ועוד דרשו שם "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה, כתוב בו ויקח העבד עשרה גמלים וגו', ואני לא צמיד אחד ולא נזם אחד... שעמד עשיו ונטלן ממנו" אך באותה המשיך והאמין בבוראו שיסייע לו, ואמר לעצמו: "עזרי מעם ה'". זכה יעקב, וה' סייע לו, עד שכעבור עשרים שנה שב לארץ ועימו משפחה גדולה של נשים וילדים ורכוש רב, והנה שוב נתבע לאמונה וביטחון בה' שעשיו לא יפגע בו. או אז נזכר בביטחונו עת נותר ללא כלום ביציאתו מהארץ, ואמר: "כי במקלי עברתי את הירדן, ועתה הייתי לשני מחנות". וכדרשת נכד הבעש"ט, בעל ה'דגל מחנה אפרים': "שרימז יעקב אבינו ע"ה: 'במקלי' גימטריא 'יעקב', היינו בשמו, שהוא יעקב מדת אמת, והיינו לגודל אמונה שלו, בזה עברתי את הירדן", וכעין שאירע לסבי הבעש"ט, שעבר את הנהר בכוח האמונה בלבד. שנזכה...
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il