ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה נורא אירע עם אותם מדפיסים, ואף הם הורו שמהמעשה שאירע עימם יש ללמוד מוסר השכל גדול. לפיכך, אף על פי שהמעשה עצמו אינו מהווה מחמאה לבעל ההילולא, בכל זאת הרי וודאי שאותו צדיק רוצה שנלמד מהמעשה ונתקן דרכינו, ויהא הדבר לעילוי נשמתו.
וכך היה המעשה – אנשי סלאוויטא הדפיסו את הש"ס. באותם ימים, הוצאת הספרים עלתה ממון רב, ולפיכך מקובל היה להוציא מכתב רבנים הקובע שזכות ההדפסה של ספר מסוים תהיה שייכת לדפוס מסוים במשך מספר שנים. אנשי סלאוויטא קיבלו הסכמה מגדולי הדור, שזכות הדפסת הש"ס שייכת להם למשך 25 שנה.
ואכן, הם הספיקו להדפיס את הש"ס בשלוש מהדורות ולמוכרו. עברו 27 שנים מיום הדפסת המהדורה הראשונה, שהם 21 שנים מיום הדפסת המהדורה השלישית, ובדפוס וילנא החליטו להדפיס את הש"ס. מיד החל וויכוח גדול בשאלה – האם מותר לדפוס וילנא להתחרות בדפוס סלאוויטא? האם סופרים את השנים משנת הדפסת המהדורה הראשונה או המהדורה השלישית?
נחלקו בדבר גדולי ישראל, ולכולם היה ברור שהפוסק העיקרי בשאלה יהיה גדול הדור הישיש – רבי עקיבא איגר. צידד רבי עקיבא איגר באנשי וילנא, אך אנשי סלאוויטא הפיצו עליו שמפני זקנותו כבר דעתו מעורפלת, ומי שמשפיע עליו הוא בנו רבי שלמה איגר.
שמע רבי עקיבא איגר את דברי אנשי סלאוויטא, הקפיד מאד ואמר – הרי דעתי דעת תורה. יודע אני בעצמי שדעתי צלולה וחדה, ובכוחי לפסוק ולומר תורה והלכה. נמצא, שהאומרים עלי שדעתי מעורפלת, אומרים שהתורה אינה אמת, ועל כך איני מוחל.
לא עברו ימים רבים, ואחד מעובדי דפוס סלאוויטא, התאבד (ל"ע) בבית הדפוס. העלילו הגויים על בעלי בית הדפוס שידם במעל, ויצא דינם ל- 1500 מלקות ושנות מאסר רבות בסיביר. כאמור, צדיקים נשגבים היו המדפיסים, ובעת שעברו בין שורות המלקים, נפלה כיפתו של אחד מהם, ובעוצם צדקתו עמד במקומו וספג מלקות נוספות עד שהושבה כיפתו לראשו.
ולאחר שהשתחררו, אמרו אותם צדיקים, שהדבר אירע להם בעקבות הקפדתו של רבי עקיבא איגר. מאז ומעולם, היו אנשים שריננו ודברו סרה בגדולי ישראל. מי לנו גדול ממשה רבינו (שאף יום פטירתו חל בשבוע הבא), שאף עליו ריננו רינונים רבים וביניהם שמועל בכספי תרומות המשכן. לפיכך, פותחת פרשתנו ב- 'פקודי המשכן'. משה מפרט את כל התרומות שתרמו למשכן, ומציין את הכלים, האדנים, הווים וכו' שאליהם יועדה כל תרומה.
ובימינו, אפשר לדון עניינית ולחלוק בכיוונים תורניים שונים, אך עלינו לעשות מאמץ עצום שלא לדבר סרה בגדולי ישראל. וכבר מצינו בגמרא, שלעיתים תלמידי חכמים לא זוכים שבניהם יצמחו לתלמידי חכמים, כי לא כיבדו תלמידי חכמים אחרים. מי שרוצה להצליח בחינוך ילדיו, עליו לייקר את התורה ולומדיה, ובזכות זאת – ילדיו ישאפו להתחבר לתורה. שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















