ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה נורא אירע עם אותם מדפיסים, ואף הם הורו שמהמעשה שאירע עימם יש ללמוד מוסר השכל גדול. לפיכך, אף על פי שהמעשה עצמו אינו מהווה מחמאה לבעל ההילולא, בכל זאת הרי וודאי שאותו צדיק רוצה שנלמד מהמעשה ונתקן דרכינו, ויהא הדבר לעילוי נשמתו.
וכך היה המעשה – אנשי סלאוויטא הדפיסו את הש"ס. באותם ימים, הוצאת הספרים עלתה ממון רב, ולפיכך מקובל היה להוציא מכתב רבנים הקובע שזכות ההדפסה של ספר מסוים תהיה שייכת לדפוס מסוים במשך מספר שנים. אנשי סלאוויטא קיבלו הסכמה מגדולי הדור, שזכות הדפסת הש"ס שייכת להם למשך 25 שנה.
ואכן, הם הספיקו להדפיס את הש"ס בשלוש מהדורות ולמוכרו. עברו 27 שנים מיום הדפסת המהדורה הראשונה, שהם 21 שנים מיום הדפסת המהדורה השלישית, ובדפוס וילנא החליטו להדפיס את הש"ס. מיד החל וויכוח גדול בשאלה – האם מותר לדפוס וילנא להתחרות בדפוס סלאוויטא? האם סופרים את השנים משנת הדפסת המהדורה הראשונה או המהדורה השלישית?
נחלקו בדבר גדולי ישראל, ולכולם היה ברור שהפוסק העיקרי בשאלה יהיה גדול הדור הישיש – רבי עקיבא איגר. צידד רבי עקיבא איגר באנשי וילנא, אך אנשי סלאוויטא הפיצו עליו שמפני זקנותו כבר דעתו מעורפלת, ומי שמשפיע עליו הוא בנו רבי שלמה איגר.
שמע רבי עקיבא איגר את דברי אנשי סלאוויטא, הקפיד מאד ואמר – הרי דעתי דעת תורה. יודע אני בעצמי שדעתי צלולה וחדה, ובכוחי לפסוק ולומר תורה והלכה. נמצא, שהאומרים עלי שדעתי מעורפלת, אומרים שהתורה אינה אמת, ועל כך איני מוחל.
לא עברו ימים רבים, ואחד מעובדי דפוס סלאוויטא, התאבד (ל"ע) בבית הדפוס. העלילו הגויים על בעלי בית הדפוס שידם במעל, ויצא דינם ל- 1500 מלקות ושנות מאסר רבות בסיביר. כאמור, צדיקים נשגבים היו המדפיסים, ובעת שעברו בין שורות המלקים, נפלה כיפתו של אחד מהם, ובעוצם צדקתו עמד במקומו וספג מלקות נוספות עד שהושבה כיפתו לראשו.
ולאחר שהשתחררו, אמרו אותם צדיקים, שהדבר אירע להם בעקבות הקפדתו של רבי עקיבא איגר. מאז ומעולם, היו אנשים שריננו ודברו סרה בגדולי ישראל. מי לנו גדול ממשה רבינו (שאף יום פטירתו חל בשבוע הבא), שאף עליו ריננו רינונים רבים וביניהם שמועל בכספי תרומות המשכן. לפיכך, פותחת פרשתנו ב- 'פקודי המשכן'. משה מפרט את כל התרומות שתרמו למשכן, ומציין את הכלים, האדנים, הווים וכו' שאליהם יועדה כל תרומה.
ובימינו, אפשר לדון עניינית ולחלוק בכיוונים תורניים שונים, אך עלינו לעשות מאמץ עצום שלא לדבר סרה בגדולי ישראל. וכבר מצינו בגמרא, שלעיתים תלמידי חכמים לא זוכים שבניהם יצמחו לתלמידי חכמים, כי לא כיבדו תלמידי חכמים אחרים. מי שרוצה להצליח בחינוך ילדיו, עליו לייקר את התורה ולומדיה, ובזכות זאת – ילדיו ישאפו להתחבר לתורה. שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















