ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ועוד יותר קשה להאמין שאפשר לשוב בתשובה בדברים בלבד כמו שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ד'".
עוד יותר קשה להאמין שהקב"ה מקבל את השבים כאילו עשו איזה מעשה של התנדבות ששבו אליו, כדברי הפסוק "אוהבם נדבה".
קשה להאמין, אבל זה כך. התשובה מבטלת את העוון לגמרי.
האם זה הגיוני שהמדינה נותנת פרס ליורדים על-מנת שישובו לארץ-ישראל? האם מגיע להם פרס? האם מגיעות להם הטבות במכס ובמיסים אם הם שבים? האם זה הגיוני שאלו שנשארו בארץ ושרתו בצבא לא מקבלים שום הנחות והטבות ואלו שירדו לחו"ל יקבלו הטבות? מבחינה מוסרית טהורה לכאורה זה לא צודק. אבל בכל זאת יש בזה היגיון מפני שאם רק בדרך זו המדינה מצליחה להחזיר את היורדים, כדאי לתת להם את ההטבות כי זה לטובת המדינה ולטובת היהודים בארץ.
לאמור, אין הזכויות הללו שניתנות ליורדים ניתנות להם מפני שהן מגיעות להם אלא מפני שאנו מעוניינים שהם יבואו ומפני שזה לטובתנו, לטובת המדינה. זהו אינטרס של המדינה.
כן הדבר לגבי היורדים הרוחניים, לגבי החוטאים. לא מגיע להם פרס כאשר הם שבים אבל זה אינטרס אלוקי. הקב"ה רוצה שבניו ישובו, הקב"ה רוצה. זה דרוש לו כביכול לפי תוכניותיו בעולמו ועל כן הוא מקל על השבים, מוחל להם ואפילו שמח ואוהב ורואה כאילו הם עשו מעשה נדבה בזה שהם שבים.
זה הסבר פשוט להבין את כוחה של התשובה. אבל הדבר הרבה יותר עמוק ויסודי.
התשובה היא מונחת ביסוד מגמת העולם. וזה יתרץ לנו שאלה עוד יותר עמוקה. יש אנשים ששואלים את עצמם מדוע הקב"ה מטיל עלינו משימות שאי-אפשר לעמוד בהן. טבע האדם להמשך לכל מיני דברים שהם אסורים. האם אדם יכול להתגבר ולא להרהר הרהורים רעים, לא לקנא במעלות של אחרים? לא להתבטל מלימוד תורה אף רגע? הרי זה בלתי אפשרי לרוב בני האדם. ומדוע רבש"ע מעמיד אותנו בניסיונות שאי-אפשר להתגבר עליהם? שאלה זו מציקה לאנשים וגורמת תסכול וייאוש ואולי אפילו טרוניה כלפי שמיא ח"ו. יש אנשים שמדחיקים את השאלה הזו ולא נותנים לה להתיישב בלב, בפחדם ממחשבה אסורה. אבל גם להם חסרה התשובה לשאלה הזו.
אכן יש תשובה שלמה לשאלה. רבש"ע אמנם מעמיד אותנו בניסיונות, אך הוא הכין מראש תרופה לכל הקשיים שהוא מעמיד בפנינו. הקב"ה הקדים את התרופה למכה. תשובה קדמה לעולם. יכול אדם לשוב בתשובה ולתקן כל נפילה, לתקן תיקון גמור כל קלקול כאילו לא היה כלל.
ואם תאמר למה הקב"ה מעמיד אותנו בקשיים ונותן דרך לשוב? שלא יקשה ולא יהיה צריך לרפא בתשובה?
אדרבא זה כל גודל תפקידו של האדם להאיר אור מתוך החושך וזה אור מיוחד. זה עיקר כבודו של רבש"ע שאדם קם מתוך הנפילה ושב אליו. אמנם אסור לאדם לומר אחטא ואשוב, כי אז אין מספיקים בידו לשוב, אבל אין אדם צריך לפחד שמא יפול, שמא יכשל שלא ברצונו, כי יש תרופה מיידית מושלמת שמנקה את העוון מבלי להשאיר כל סימן. ולא עוד אלא שמכל נפילה אפשר לא רק לצאת נקי על-ידי התשובה, אלא אפשר להפוך אותה למנוף לעליה, לשוב באהבה ולהפוך הזדונות לזכויות ממש.
נמצאנו אומרים שהאמונה בכוחה של התשובה משנה את ההסתכלות על העולם. במבט זה מתחזקת האמונה ברבש"ע שהוא טוב. אין פחד ואין יאוש מכֹבֶד החובות, אלא בטחון ואמונה בד' הטוב שנתן לנו דרך תשובה לתקן הכל.
כתיבה וחתימה טובה.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
