ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמרים נוספים התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
