ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל - תשפ"ה דין 'שבתון' בשיטת הרמב"ן
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל
מאמרים נוספים התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
