מהם יחסי הגומלין בין אדם ואדמה? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
ט"ו בשבט
כללי

קטגוריה משנית

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

9728

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שמעון בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ליל ט"ו בשבט. חיים לגם מהיין בהנאה מרובה. כל שבת וחג הוא שותה יין, אבל היין הזה שונה מכל היינות. גפן קטנה יש לו בחצר, והוא בוצר בכל שנה את ענביה, מפיק מהם יין, אותו הוא שותה לראשונה בט"ו בשבט.
"אה, היין שלי", מהרהר חיים, "מהאדמה שלי. בעצם, למה אני קשור כל כך דווקא לאדמתי? אולי כדאי שאברר - מה יחסי הגומלין בין אדם לאדמה במישור האישי, הלאומי והאוניברסלי"?

ארבעה רבדים
הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
ארבעה רבדים יש בקשר בין האדם לאדמה:
הרובד הראשון - העבודה. באופן טבעי, יש לאדם צורך נפשי לעבוד את האדמה, כמו שכתוב בבריאה - "לעבדה ולשמרה". גם אם העבודה לא מניבה יבול לאדם, היא בריאות לנפשו.
הרובד השני - יצירה . כשאדם נוטע נטיעה, ורואה שהיא פורחת, עולמו נהיה יפה יותר, והוא שמח ביצירה שיצר. העולם נהיה יפה יותר, וזה מרגש אותו שיש חיים מסביבו, הוא לא חי בעולם וירטואלי אלא על הקרקע. האדם מרגיש, כביכול, שהוא קיבל חיוך מהשכינה.
הרובד השלישי - אחריות ופרנסה . אדם מתחבר לקרקע מצד הפרנסה. האדמה מקיימת את האדם, וכאן בא לידי ביטוי גם קיומו של הזולת, המשפחה והעם. האדם צריך לקחת אחריות על חייו, והאדמה היא שותפה בכירה לקיום זה. ככל שאדם לוקח על עצמו אחריות אמיתית יותר כך מעלתו משתבחת.
הרובד הרביעי - הקשר לשכינה בארץ ישראל . ארץ ישראל היא מקום השכינה והנבואה. לארץ ישראל יש נשמה יתירה, ולכן הארץ בעצמה צריכה לשבות בשביעית - "ושבתה הארץ". לארץ יש קדושה עצמית, וכאשר האדם, המשפחה והעם מתחברים לקדושת האדמה, אזי מהותם נעשית יותר אצילה, רוחנית וקדושה.
החיבור לאדמה, לסלעים, הוא חיבור לארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך מראשית השנה עד אחריתה, וההתעלות הזאת היא נפלאה מאוד.
אשרינו שזכינו לחזור לארץ ישראל. לעבוד, להתפרנס ולהתקיים בה, ונזכה בעזרת ה' גם לנבואה ולכך שעם ישראל ישלוט בכל מרחבי הארץ. כשם שאם לאדם פרטי חסרה רגל, הרי חסרה לו חלק מדמותו, כך עם ישראל כשחסר לו חלק משטחו הרי חסרה לו ההתגלות השלמה שאנו ראויים לה.
תורת ה' תמימה משיבת נפש, ארץ ישראל שלימה משיבת נפש, עם ישראל שלם משיב נפש, ונזכה בעזרת ה' לגאולה, שהיא חיבור כל השלמויות יחד.

איכות הסביבה
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת לך לך
המהפכה התעשייתית גרמה לאנושות נתק בתודעה הבריאה והפשוטה הקושרת אותנו עם אמא אדמה. לצערי, הציבור הדתי טרם תקן את העיוות שנוצר בתודעה זו, עד כדי כך שאם אנו רואים אדם שממחזר בקבוקים, אנו מתחילים לחשוד בו שהוא חזר בשאלה.
אולם יסודות איכות הסביבה לא נוצרו בבית מדרשו של השמאל החילוני אלא בתורה שבכתב ושבעל פה.
האדם נקרא אדם על שם האדמה, אשר הוא נוצר ממנה ואליה הוא שב. לפיכך, עיקר תפקידנו הוא בעצם לעבוד את האדמה - "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", לכן התפקיד של האדם בגן עדן היה "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב'). "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז').
לפיכך כשקילל ה' את האדם נתקללה גם האדמה בעבורו, אולם גם לאחר החטא התפקיד של האדם נשאר לעבוד את האדמה אשר לוקח ממנה (בראשית ג').
הרגישות הראויה של האדם לאדמה, מוצאת את ביטויה בציווי לא להשחית את העצים של האויב אפילו כתכסיס בשעת מלחמה - "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר (דברים כ').
חז"ל לומדים מכאן בנין אב ליקום כולו, שאל לו לאדם להשחית את סביבתו , ובלשון הרמב"ם (הלכות מלכים ו', י'): "ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית". קל וחומר לאדם שמשחית את האוזון או יוצר כתמי נפט באוקיינוס.
במשנה (בבא בתרא פ"ב) מפורטים גם כללי התנהגות מתאימים, שמטרתם למנוע זיהום אויר, מים וקרקע - "מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה. אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר", הואיל והרוח נושבת ממערב.
את הצורך למחזר בקבוקים ונייר , ניתן ללמוד מהגמרא שקובעת ש"לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים לו". (יבמות י"א).
ולוואי ונזכה להחזיר עטרה ליושנה, ונעבור חלוצים לפני המחנה להרים אנחנו את הדגל של איכות הסביבה, ולמלא את ייעודנו כבני אדם להפוך את העולם לגן עדן, לעבדה ולשמרה.

קשר אדם ואדמה בפן האישי
הרב משה שחר שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה טבריה
"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה". האדם נוצר מן האדמה, ועל שמה הוא נקרא 'אדם', לפיכך האדם מושפע מאוד מן האדמה עליה הוא גדל ומקישורו אליה.
כאשר משה רבנו שולח את המרגלים, מצווה הוא אותם לבדוק שלושה דברים לפי הסדר:
" א) וראיתם את הארץ מה היא, ב) ואת העם היושב עליה, החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב, ג) ומה הארץ אשר הוא יושב בה, הטובה היא אם רעה...".
לכאורה, הדבר החשוב ביותר שבו המרגלים צריכים להתמקד תחילה הוא - יושבי הארץ, אך משה רבנו מלמד אותנו שיש נקודה שורשית יותר: טבע הארץ, כי "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין" (רש"י). אופי האדמה הוא שיוצר את אופי האנשים, לכן רק אחרי שבודקים מה טבע הארץ, יש עדיין צורך לבדוק האם יושבי הארץ אכן גדלים בהתאם לטבעה, או שמא ישנו גורם מסוים שמפריע לכך. רק אחר כך יש לשוב ולבדוק האם יושבי הארץ מטפלים בה כראוי ומפיקים ממנה את מה שהיא ראויה לתת, או לא.
אנחנו, לצערנו, התרחקנו מן האדמה. רובינו דרים בבתים רבי קומות, וכמעט שאין בינינו עובדי אדמה. אפילו חלק גדול מה'חקלאים', אינם אלא מעסיקים של עובדים זרים.
שני דברים מרכזיים אנו מפסידים במצב זה:
א. אמונה. עובד האדמה 'מאמין בחי העולמים וזורע'. מרגיש וחש הוא את תלותו בחסדי שמים, לאורך כל הדרך: בגשם, בקור (לחיוב ולשלילה), בהצלחת מניעת המזיקים, בהצלחת כמות ואיכות הגידול, בשיווק ובמחיר שיקבל. אמנם חלק מן הדברים קיימים גם בענפי מסחר אחרים, אך חלקם ייחודיים לעבודת האדמה, המקשרת את האדם לבורא פרי האדמה ופרי העץ.
ב. שורשיות. עובד האדמה מחובר לקרקע, והיא משרה עליו יציבות ושורשיות, בריאות הנפש ובריאות הגוף.
השילוב של שתי התכונות האלה, יוצר אישיות בעלת עוצמה וחיות, שהרי הנטיעה בארץ ישראל מביאה לדבקות בה' , כדברי המדרש: "ר"י ב"ר סימון פתח: ... 'ובו תדבקון' - וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולידבק בשכינה... אלא: מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שהרי נאמר 'ויטע ה' אלהים גן בעדן', אף אתם כשנכנסין לארץ לא תעסקו אלא במטע תחלה שנאמר 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'"(ויקרא רבה כ"ה). יוצא שעל ידי נטיעה בארץ נדבקים בשכינה. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". יהי רצון שיקוים גם בנו הפסוק, במהרה.

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת פיאה פרק ו משנה ה-ו
יג אדר א תשפ"ב
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג
קרוב אליך
קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא- תשובה
תשרי תשפ"ג

כללי

2 דק'
קצרים למועדים
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הרב עודד מילר | שבט תשפ"ג
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
בדיקת פירות ט''ו בשבט
הרב איתן מינקוב | שבט תשפ"ג
כללי
על החלום ועל החרוב
לט"ו בשבט
הרב עזריאל אריאל | תש"ס
כללי
ט"ו בשבט ללא תולעים
מעודכן לשנת תש"ע
הרב משה ויא | שבט תש"ע

כללי

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב חגי לונדין
הרב חיים דרוקמן
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרה"ג חיים שטיינר
הרב חיים כץ
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב משה ברלינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו