ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אליס פולין בת גרציה ז"ל
שאלתי אותו - האם אתה זוכר תקופה דומה לזו? תשובתו הייתה שהתקופה מזכירה לו את ימי מלחמת השחרור.
שאלתי אותו - ומתי היה קשה יותר?
והוא ענה לי - היום.
אני מדבר על יהודי שבמלחמת השחרור השתתף במלחמה על גוש עציון, נפל בשבי הירדני והיה שם כעשרה חודשים.
ושוב שאלתי אותו - איך ייתכן, הרי במלחמת השחרור נהרגו כאחוז מן היישוב?
ותשובתו הייתה - במלחמת השחרור ידענו על מה אנחנו נלחמים, לאן אנחנו חותרים - וממילא היה לנו הרבה כוח. עכשיו לא יודעים לאן פנינו מועדות, לא יודעים מהי המטרה - אז קשה יותר.
מגיע יום ההולדת של מדינת ישראל, יום הראשית, וביום זה חוזרים אל שאלות הראשית - אל שאלות המהות.
אבל לפני שאנחנו שואלים שאלות, ולפני שמנסים להשיב אליהם, אני מבקש לפנות מכאן אל כוחות הביטחון בכל מקום ואתר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". קום ישראל קום, אל תרא ואל תחת כי אתך אני.
אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" אומר דוד, וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי", "ּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי".
רגעי אמת עוברים על העם היושב בציון. רגעים שבהם רוב רובו של המחנה מתרומם אל מעבר לוויכוחים הקטנים והגדולים, ומגלה את תעצומות הנפש של נצח ישראל, של אומה החפצה בחיים. רגעים שבהם מתגברת הופעת חיי הציבור, משהו מן ההוד ממקורו האלוקי השוכן בישראל, דופק, פועם ומכה גלים בים החיים.
היום יערוב, השמש יפנה, ואנו לא נימלט מלחזור אל אותן שאלות מהות העומדות בבסיסם של כל התהליכים הפוקדים אותנו.
מי אנחנו? לאן פנינו מועדות? מהי לנו הארץ הזו שאנו נתבעים להילחם עליה?
דומה כי שתי השאלות הראשונות עומדות במידת מה עדיין מאחרי הקלעים.
השאלה השלישית שאלת זיקתנו אל הארץ הזו, היא התופשת את מקום הבכורה בסדר היום הלאומי שלנו.
מזה שנים רבות שממשלות בישראל מנסות לברוח משאלת יסוד זו.
ישנם בנים רחוקים המציירים את הקב"ה כאיזה סוחר קרקעות המצווה את בניו נתיניו להחזיק בידיהם כמה שיותר קרקעות. אינו מוכן לוותר אפילו על מילימטר אחד.
אנו רואים בחוש שהקב"ה מחזיר אותנו אל סוגייה זו במלוא העוצמה. מנסים כמעט בכל הכוח למסור חבלי מולדת לידי זרים, והמציאות מסתבכת. אי אפשר להוריד את הבירור העמוק במהות הקשר הזה, מסדר היום הציבורי שלנו.
תשובתנו לשאלה זו היא כי אחיזתנו בארץ ישראל היא השורה התחתונה לשתי השאלות הראשונות - "מי אנחנו, ולאן פנינו מועדות"?. אחיזתנו בארץ ישראל היא גם כן השורה התחתונה לעובדת החיים הברורה, זו שהולכת ומתבררת מזה למעלה ממאה שנה - כי הקב"ה גואל את עמו ישראל.
אני רוצה לספר סיפור ששמעתי מפי הרב ריסקין - רבה של אפרת.
הסיפור הוא על יעקב חזן איש השומר הצעיר שעמד בראש מפ"מ, בן לדיין בבית דין בבריסק, אצל ר' חיים מבריסק.
באיזו תקופה מחייו בשל בעיה בריאותית, שלח אביו של יעקב חזן את בנו לעבוד בחקלאות אצל איכר מקומי.
העבודה הייתה קשה, ואותו איכר עבד בה בהתלהבות גדולה. יום אחד שאל אותו יעקב - ממה בדיוק אתה מתלהב? ענה לו האיכר: אני שומע את האדמה שרה ומתמלא בשמחה.
הנער כמובן שלא הבין במה המדובר. אמר לו אותו איכר: התכופף, קרב את האוזן ותקשיב. הנער התכופף הקשיב, ולא שמע דבר.
אמר לו אותו איכר - כנראה שאתה לא שייך לכאן. רק מי שהאדמה שלו יכול לשמוע אותה שרה.
קשר אדם אל אדמה, אל מקום, הוא אחד מן הקשרים העמוקים - קשר אל הזהות.
חיים מופשטים התלושים ממקום אינם נתפשים לאדם.
נוף הילדות לדוגמא מעורר באדם זיכרונות בראשיתיים עמוקים מאד - את יסודות החיים.
כאשר אדם אינו בביתו חסר לו משהו יסודי מבריאות הרגשת החיים. התוצאות לא יאחרו לבוא.
התרבות המערבית ניתקה את האדם מעצמו, ממשפחתו, מעמו. שפע עצום שלא היה אי פעם לכל כך הרבה אנשים, אבל יחד עם השפע הגדול בא גם הניכור. המציאות הוירטואלית התלושה ממקום ניתקה את האדם מתחושות החיבור הבסיסיות אל החיים.
עד כאן במובן האנושי.
בעם ישראל העסק הוא הרבה יותר משמעותי ומורכב.
ראשית - הארץ הזו היא ביתנו - היא מקומנו. ארץ ישראל היא המצב הטבעי והנורמאלי שלנו. כאשר אנחנו לא במקומנו - זהו מצב של חוסר איזון, והתוצאות לכך הן רבות.
הארץ גם מזכירה לנו את נוף הילדות שלנו. את הקשר שלנו אל העבר שממנו אנחנו יונקים, את התנ"ך, את השורשים.
ארץ ישראל גם שייכת אל העתיד שלנו. היא המקום שבו אנו יכולים להגשים את עצמנו - את תרבותנו, את המצוות - את חלומותינו.
אני רוצה לסיים בסיפור שפתחתי בו את דברי:
"במלחמת השחרור ידענו על מה אנחנו נלחמים" - אמר לי אותו יהודי.
ידענו לאן אנחנו חותרים - וממילא היה לנו הרבה כוח. עכשיו לא יודעים לאן פנינו מועדות, לא יודעים מהי המטרה - אז קשה יותר.
ואנו אומרים - אכן הגיע הזמן לצייר לעצמנו את המטרה, את הקומה האמיתית של ארץ ישראל - את האופק הרוחני אליו אנו חותרים, אופק שאם נכוון אליו את המצפן הלאומי שלנו, יהיה לנו את הכוח לחתור אליו חרף כל המכשולים שבדרך.
עם ישראל חוזר הביתה, חוזר אל עצמו, אל יהדותו ואל מורשתו.
חוזר ומקבץ את כל נדחי ישראל אשר עדיין פזורים באשר הם שם, וביחד עם כל הכוחות כולם חותר להגשים את חזון כל הדורות.
"אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ", וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
