ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
רק יהושע וכלב אמרו עלה נעלה וירשנו אותה. הם הלכו נגד הרוב וסיכנו את עצמם בסכנת נפשות ממש, כמו שכתוב: ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים, ואילולי התרחש הנס, שכבוד ד' נראה באהל מועד, לא היו ניצלים.
ומה עם כל הטענות ההלכתיות, שאם העם לא רוצה אין מצוות ישוב ארץ ישראל חלה, הרי זו מצוה המוטלת על כל העם ולא על יחידים, ואם הרוב אינו רוצה אין מצוה. וטענה נוספת: הלא פקוח נפש דוחה ישוב ארץ ישראל, והמרגלים טענו טענה של פיקוח נפש. כנגד כל אלה אמרו יהושע וכלב ד' אתנו, ואמירה זו מכריעה את הכול. מיהושע וכלב צריך ללמוד נכונות להקרבה עד מסירות נפש, ללמוד ללכת נגד הרוב כשהרוב טועה ושוכח את שם ד', וללמוד את הכרת ערכה של ארץ ישראל. כעת, כאשר בשם הרוב כביכול באים לפגוע בארץ ישראל, וסכנה מרחפת על מגרון ועוד ישובים, צריכים לעמוד מול הנסיונות, להיות נכונים לבוא בהמונים רבים ולהאחז באדמת הקודש. להיות מוכנים לקבל מכות להיפצע על ידי אלות השוטרים ורגלי הסוסים, ולא לזוז.
ללכת בדרכי מו"ר הרב צבי יהודה שאמר בשעתו בחוורה: "תירו בי אני מכאן לא זז". להכריז כי במגרון תהיה עמונה כפול שתים ויותר. ניתן בזה ביטוי עמוק לקשר הנצחי בין עם ישראל לארץ ישראל, נתקן בזה, במסירות הזאת, את חטא המרגלים ותולדותיו הנמשכות. ומי יודע אולי כל הניסיון הזה בא עלינו כדי לבחון את עומק הקשר שלנו לארץ ישראל, ובזה נזכה את הכלל כולו.
יש שואלים (137)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
78 - חרדית וציוני דתי כבני זוג
79 - חטא המרגלים - מהדורת זמנינו
80 - מצוות בחברה חילונית
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
