ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ההודאה באה על הכרת הטובה מצד עצמה, שלפי הערך של גדולת הטובה, ושל ההכרה שמקבל הטובה מכיר אותה, כן תגדל ההודאה, ההולכת מתוך הרגש המלא, שדוחק את הלב, שלא ישאר תכן הטובה מבלי ההבעה של הכרת הטובה להמיטיב.
ולשבחך.
ההודאה על הטובה תבא אפילו כשהטובה, שבאה מהמיטיב אינה מורה על גדולה ומעלה עליונה של המיטיב. אבל הרבה יותר מזה יהיה הרגש כאשר הטובה בעצמה היא מורה על שלמות עליונה במיטיב, שאם לא היתה לו שלמות נפלאה זו לא היה יכול להשפיע טובה כ"כ אצילית ועליונה. אז יצורף עם ההודאה גם השבח, המורה הכרה בהשלמות, והסגולות הרוממות, וגודל העלוי של המיטיב.
ולפארך.
הפאר יבא, כשההשפעה של הטובה היא מזוגה ומתאמת באפן נפלא, שקולה בפלס ישר, ומכוונת במדותיה, בצבעיה השונים, באפן הרמוני, שהתפארת והיופי העליון הנשגב מאד מזהיר ממנה. וכל שלשת המדות הללו, ההודאה, השבח, והפאר, הן מתיחשות לחמדת הקדש, של אצילות הנשמה הישראלית הכללית, בפאר העליון וההתאמה הנפלאה שלה, בכל תכונותיה העדינות, שכל אחת היא במקומה משוערת ע"פ היופי העליון, ״יפה דודי אף נעים".
ולברך ולקדש.
הברכה באה ממקור ההשפעות כולן בהכרה,שמעין שאינו פוסק הוא מקור החיים, וכל הטוב והנשגב, היורד ממרומי על, ומתפרש לכל שדרות צבאי צבאות המון רב של נשמות קדושות, ממולאות בלשד האהבה האלהית וזיו חמדתה. וכאשר ההשפעות באות עד המקום, שחיי הבשר והחמר שורין שם, הננו צריכים לקדש את ההופעה הזאת עצמה, כדי שלא תתעכר בעכירותו של החמר וכחותיו. ע"כ הננו צריכין להסמיך אל הברכה את הקדוש, ולברך ולקדש.
ולתת שבח והודיה לשמך.
לעומת מה שהרגשת קבלת שפעת הטובה האמתית בכללותה, היא מעוררת בתחלה את רגש ההודאה, ואח"כ את הערת השבח, מצד הכרת ההערצה הנשגבה של גודל הרוממות, של המשפיע את אוצר הטוב מאורו העליון, הנה כאשר הדברים יורדים הלוך וירוד, ואנחנו צריכים לקדש את הברכה, שתשאר באצילותה ועדונה, הננו צריכים להקדים את השבח, הנוגע בהכרה המוסרית של האופי הנעלה והשלם והנפלא, של המשפיע העליון ב"ה, ואח"כ אנו פונים אל רגש הכרת הטובה, מפני שאנו כבר קבלנו אותה, ואנו נותנים שבח בתחילה ואח"כ הודיה. וזהו לא מצד עוצם המקור העליון ברום עזו, אלא מצד השיך לנו,והפועל על רגשותינו, שזה הוא יחש השם, בתור דבר שהוא איננו כ"כ עצמי ויסודי כמו העצם. ולתת שבח והודיה לשמך.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד יהי רצון, ולא אכשל, וישמחו בי, ולא אומר, ולא יכשלו, מודה אני, שאני משכים
עולת ראיה –
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
















