ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
לאור הפולמוס שהתפתח על דו"ח כושרות בנושא מסעדות ובתי אוכל בירושלים מצאתי לנכון לזקק את הדיון ההלכתי ולהעמיד את המחלוקת על צדדיה העקרוניים.
1. הערה מקדימה: לגבי כל הבדצ"ים שמופיעים בירושלים, לא עסקתי בזה כלל. מדובר על מערכת סקטוריאלית שנועדה לציבור פרטי ולא לכלל האוכולוסייה. אני מאמין שעלינו להשתדל לחזק את המערכת המופקדת על הכשרות מטעם המדינה ושאמורה לדאוג לכלל התושבים.
2. בדיוק בגלל הסעיף הראשון מצאתי לנכון למחות בראשית השנה על המגמה של הרבנות למנוע כשרות מבעלי עסק שיצרכו את "היתר המכירה". במעשה זה נכשלה הרבנות ועשתה עצמה לרבנות מגזרית. ב"ה המחאה הועילה ורבנות ירושלים (בשיתוף רבנות מטה יהודה) איפשרה לכל דורש לקבל תעודת כשרות עם היתר מכירה.
3. בדו"ח של "כושרות" הודגשה העובדה שמערכת הכשרות הרגילה של ירושלים מתירה לגוי להניח תבשילים על האש, בניגוד לדעת הבית יוסף ובניגוד (בהדגשה) להוראות הרבנות הראשית. סעיף זה חשוב ביותר והוא עומד גם במרכז תגובתו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת. אכן יש מחלוקת בהלכה ביחס לסעיף זה. קשה לפרוש את הדיון ההלכתי בעמוד אינטרנטי ובכל זאת חשוב לעמוד על כמה פרטים. הדרישה של הרב אליהו שליט"א להעמיד את מערכת הכשרות הרגילה של ירושלים בהקפדה של עמדת הבית יוסף היא דרישה רצינית ומחייבת דיון על התועלת מול ההפסד שייגרם לכל מערכת הכשרות. כשהיה הרשל"צ, הרב עמר שליט"א, רבה של תל אביב הוא ביקש לתקן את מערכת הכשרות בהתאם לרעיון הזה. מהר מאד התברר לו שאם ידרוש מכל בעלי העסקים להשגיח על הכנסת האוכל על ידי יהודי (דבר הדורש גם השגחה הרבה יותר צמודה) יצא שכר מערכת הכשרות בהפסדה. הרבה מאד בעלי עסקים שמוכנים היו להיכנס למערכת כשרות רגילה יוותרו על כך ויהפכו להיות חסרי כשרות לחלוטין. בהתייעצות עם מורו ורבו, הרשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א, החליט הרב עמר להשאיר את המערכת בחלוקה שבין כשרות רגילה, המסתפקת בשיטת הרמ"א ומקפידה רק על הדלקת האש על ידי יהודי, לבין כשרות "מהדרין" שבה מקפידים (בין שאר ההקפדות) על עמדת הבית יוסף. עמדתו של הרב עובדיה יוסף מבוררת בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נד, ובה הוא מראה שגם למסורת הספרדים ניתן להסתמך על שיטה זו. לכן לא נכון להפוך את הויכוח לויכוח של הורדת ידים בין העדות. אנו צריכים לשאול מה יחזק את מערכת הכשרות בעיר.
4. על פי הדו"ח פועלת מערכת הכשרות של רבנות ירושלים בניגוד להוראות הרבנות הראשית, הנוקטת בשיטת בית יוסף בבישול עכו"ם. בדקתי את הסעיף הזה עם מ"מ מנהל מחלקת הכשרות של ירושלים, הרב יצחק אילוביצקי. לדבריו הוראת הרבנות הראשית הזו מופיעה בחוזר הרבנות הראשית בסימון * - שמכוון רק לכשרות מהדרין. כשרות רגילה אינה מחייבת את הפסיקה הזו.
5. בדו"ח של "כושרות" הכניסו טבלה של המלצות למקומות בירושלים. כל מי שיודע לקרוא טבלה במחשב רואה שהשיטה שנהגה היא "העתק - הדבק". היינו בכל מקום שיש כשרות רבנות רגילה (לא מהדרין) הוסיפו את הכיתוב: "בישולי גויים, אין משגיח לצורך ברירת קטניות, ניפוי קמח, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות, הדלקת אש". זה החלק הקשה שבדו"ח. גם אם הדו"ח נועד לצרכים פנימיים הוא טועה ומטעה ומביא לנזקים כלכליים של ממש. האספקה הטרייה של ירקות ופירות באה למקומות המזון מהשוק בליווי תעודת השגחה שעל פיה כל הסחורה כבר מופרשת. ברוב המקומות אין בעייה של קמח ולכן אין שאלת ניפוי והפרשת חלה. בחלק מהמקומות אין כלל קטניות. לא נכון ולא ראוי לנקוט בשיטה כוללנית ומזיקה שכזו.
6. לא אכנס כאן לשאל הכללית על "כושרות" וצורת עבודתם. אם אנו חפצים לחזק את מערכת הרבנות, כפי שאנשי "כושרות" אומרים, אי אפשר להוציא מסמך שכזה. בודאי יש הרבה בעיות במערכת של עיר בגודלה של ירושלים ת"ו. כשיש 350 משגיחים בעיר, המקבלים את משכורתם מבעלי העסקים, צפויות תקלות הנובעות מיצר לב האדם. מי שטוען שהכל פשוט וחלק בודאי מיתמם. אך הפתרון אינו מצוי בהריסת כל המערכת. התיקון חייב להיעשות מבית ולא מבחוץ.
7. לסיכום: הבדיקה שלי מעלה שניתן לסמוך על רבנות ירושלים ומערכת הכשרות שלה. מחלקת הכשרות של ירושלים מכירה היטב את הבעיות ועושה מאמצים אירגוניים וכלכליים לשפר את הרמה עד כמה שאפשר. ודאי שכל יחיד יכול להקפיד על כשרות מהודרת על פי שיטתו ועל פי רבותיו, אך זאת בתנאי שאינו מערער על הכשרות הציבורית שנועדה לכלל הציבור ושעומדת בפיקוח רבני מתמיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
