ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
לאור הפולמוס שהתפתח על דו"ח כושרות בנושא מסעדות ובתי אוכל בירושלים מצאתי לנכון לזקק את הדיון ההלכתי ולהעמיד את המחלוקת על צדדיה העקרוניים.
1. הערה מקדימה: לגבי כל הבדצ"ים שמופיעים בירושלים, לא עסקתי בזה כלל. מדובר על מערכת סקטוריאלית שנועדה לציבור פרטי ולא לכלל האוכולוסייה. אני מאמין שעלינו להשתדל לחזק את המערכת המופקדת על הכשרות מטעם המדינה ושאמורה לדאוג לכלל התושבים.
2. בדיוק בגלל הסעיף הראשון מצאתי לנכון למחות בראשית השנה על המגמה של הרבנות למנוע כשרות מבעלי עסק שיצרכו את "היתר המכירה". במעשה זה נכשלה הרבנות ועשתה עצמה לרבנות מגזרית. ב"ה המחאה הועילה ורבנות ירושלים (בשיתוף רבנות מטה יהודה) איפשרה לכל דורש לקבל תעודת כשרות עם היתר מכירה.
3. בדו"ח של "כושרות" הודגשה העובדה שמערכת הכשרות הרגילה של ירושלים מתירה לגוי להניח תבשילים על האש, בניגוד לדעת הבית יוסף ובניגוד (בהדגשה) להוראות הרבנות הראשית. סעיף זה חשוב ביותר והוא עומד גם במרכז תגובתו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת. אכן יש מחלוקת בהלכה ביחס לסעיף זה. קשה לפרוש את הדיון ההלכתי בעמוד אינטרנטי ובכל זאת חשוב לעמוד על כמה פרטים. הדרישה של הרב אליהו שליט"א להעמיד את מערכת הכשרות הרגילה של ירושלים בהקפדה של עמדת הבית יוסף היא דרישה רצינית ומחייבת דיון על התועלת מול ההפסד שייגרם לכל מערכת הכשרות. כשהיה הרשל"צ, הרב עמר שליט"א, רבה של תל אביב הוא ביקש לתקן את מערכת הכשרות בהתאם לרעיון הזה. מהר מאד התברר לו שאם ידרוש מכל בעלי העסקים להשגיח על הכנסת האוכל על ידי יהודי (דבר הדורש גם השגחה הרבה יותר צמודה) יצא שכר מערכת הכשרות בהפסדה. הרבה מאד בעלי עסקים שמוכנים היו להיכנס למערכת כשרות רגילה יוותרו על כך ויהפכו להיות חסרי כשרות לחלוטין. בהתייעצות עם מורו ורבו, הרשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א, החליט הרב עמר להשאיר את המערכת בחלוקה שבין כשרות רגילה, המסתפקת בשיטת הרמ"א ומקפידה רק על הדלקת האש על ידי יהודי, לבין כשרות "מהדרין" שבה מקפידים (בין שאר ההקפדות) על עמדת הבית יוסף. עמדתו של הרב עובדיה יוסף מבוררת בשו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נד, ובה הוא מראה שגם למסורת הספרדים ניתן להסתמך על שיטה זו. לכן לא נכון להפוך את הויכוח לויכוח של הורדת ידים בין העדות. אנו צריכים לשאול מה יחזק את מערכת הכשרות בעיר.
4. על פי הדו"ח פועלת מערכת הכשרות של רבנות ירושלים בניגוד להוראות הרבנות הראשית, הנוקטת בשיטת בית יוסף בבישול עכו"ם. בדקתי את הסעיף הזה עם מ"מ מנהל מחלקת הכשרות של ירושלים, הרב יצחק אילוביצקי. לדבריו הוראת הרבנות הראשית הזו מופיעה בחוזר הרבנות הראשית בסימון * - שמכוון רק לכשרות מהדרין. כשרות רגילה אינה מחייבת את הפסיקה הזו.
5. בדו"ח של "כושרות" הכניסו טבלה של המלצות למקומות בירושלים. כל מי שיודע לקרוא טבלה במחשב רואה שהשיטה שנהגה היא "העתק - הדבק". היינו בכל מקום שיש כשרות רבנות רגילה (לא מהדרין) הוסיפו את הכיתוב: "בישולי גויים, אין משגיח לצורך ברירת קטניות, ניפוי קמח, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות, הדלקת אש". זה החלק הקשה שבדו"ח. גם אם הדו"ח נועד לצרכים פנימיים הוא טועה ומטעה ומביא לנזקים כלכליים של ממש. האספקה הטרייה של ירקות ופירות באה למקומות המזון מהשוק בליווי תעודת השגחה שעל פיה כל הסחורה כבר מופרשת. ברוב המקומות אין בעייה של קמח ולכן אין שאלת ניפוי והפרשת חלה. בחלק מהמקומות אין כלל קטניות. לא נכון ולא ראוי לנקוט בשיטה כוללנית ומזיקה שכזו.
6. לא אכנס כאן לשאל הכללית על "כושרות" וצורת עבודתם. אם אנו חפצים לחזק את מערכת הרבנות, כפי שאנשי "כושרות" אומרים, אי אפשר להוציא מסמך שכזה. בודאי יש הרבה בעיות במערכת של עיר בגודלה של ירושלים ת"ו. כשיש 350 משגיחים בעיר, המקבלים את משכורתם מבעלי העסקים, צפויות תקלות הנובעות מיצר לב האדם. מי שטוען שהכל פשוט וחלק בודאי מיתמם. אך הפתרון אינו מצוי בהריסת כל המערכת. התיקון חייב להיעשות מבית ולא מבחוץ.
7. לסיכום: הבדיקה שלי מעלה שניתן לסמוך על רבנות ירושלים ומערכת הכשרות שלה. מחלקת הכשרות של ירושלים מכירה היטב את הבעיות ועושה מאמצים אירגוניים וכלכליים לשפר את הרמה עד כמה שאפשר. ודאי שכל יחיד יכול להקפיד על כשרות מהודרת על פי שיטתו ועל פי רבותיו, אך זאת בתנאי שאינו מערער על הכשרות הציבורית שנועדה לכלל הציבור ושעומדת בפיקוח רבני מתמיד.
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך נראית נקמה יהודית?
דיני פרשת זכור
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
