ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי הפיגוע בהר נוף.
א. שרץ שהתפתח בפרי תלוש מותר באכילה כל זמן שלא יצא מהפרי.
ב. עם זאת, יש חובה לנפות קמח משלש סיבות: 1. יש חשש שהתולעים שבקמח יצאו ממנו ואחר כך חזרו. 2. החכמת אדם סובר שהקמח נחשב להרבה פירות ולכן תולעת שזוחלת בתוך הקמח נחשבת תולעת שיצאה מן הפרי. 3. עלולים להימצא בו תולעים שהתפתחו במקום אחר.
ג. יש לנפות את כל הקמח שרוצים להשתמש בו.
ד. יש להשתמש בנפה בעלת צפיפות גבוהה על מנת לחסום את התולעים הדקות.
ה. יש להקפיד על ניקיון הנפה.
א. מדוע יש לנפות קמח?
כבר למדנו שהאוכל משרץ הארץ עובר על חמשה אסורים. חז"ל הגדירו שמן התורה אסור רק שרץ 'השורץ על הארץ', כלומר שגדל בארץ, או בדבר המחובר לארץ. לכן, שרץ שהתפתח על פרי תלוש מותר באכילה, כל זמן שלא יצא מהפרי. אם יצא השרץ מהפרי (אפילו אם עבר לפרי אחר), נאסר באכילה1.
לכאורה יוצא מכך שתולעים המתפתחים בקמח, אינם אסורים כל זמן שלא פרשו מהקמח. מדוע אם כן יש חובה לנפות קמח?
שתי תשובות בדבר:
א. אין ודאות שהתולעים שהתפתחו בתוך הקמח לא יצאו ממנו ואחר כך חזרו לתוכו2.
ב. לדעת החכמת אדם לא מחשיבים את כל הקמח לפרי אחד, אלא להרבה פירות. לכן תולעת הזוחלת בו נאסרה, כדין שרץ שפרש מפרי לפרי3.
ג. המציאות בטחנות הקמח בימינו היא שגרעיני החיטה עוברים לפני ואחרי טחנתם בצינורות ארוכים מאד שקשה לנקותם לכל אורכם, במקומות רבים בטחנה מצטברות שכבות קמח (פינות, מדפים, מתחת המכונות) והקמח שוהה במחסנים כשבועיים אחרי הטחינה. מציאות זו יוצרת כר פורה לגידול תולעים שנכנסים וזוחלים אחר כך לקמח4.
לכן חובה לנפות את הקמח לפני השימוש בו.
ב. הוראות מעשיות בניפוי קמח
א. יש לנפות את כל הקמח בו רוצים להשתמש, ואין להסתפק ב'מדגם' (ניפוי חלק מהקמח כהוכחה לכשרות שאר הקמח)5.
ב. מאחר והחרקים הנמצאים בקמח עלולים להיות קטנים מאד, יש להשתמש בנפה בצפיפות גבוהה. לקמח לבן ולקמח מלא טחון דק- '70-75' מש' (בכל 2.5ס"מ מרובע, יש 70X70 חורים) ומעלה.
מומלץ שלא להשתמש בקמח מלא שנטחן בטחינה גסה. פתרון טוב לצרכני קמח מלא הוא לקנות קמח מנופה שנשמר בקירור או בואקום. אם אי אפשר להשיג קמח כזה, ניתן לנפותו בנפת '40-50' מש.
ג. יש להקפיד על ניקיון הנפה מאחר ועלולים להתפתח בקמח שנשאר בה תולעים.
ד. קמח מנופה מותר לשימוש ללא ניפוי חוזר עד 24 שעות אחרי הניפוי. אם שומרים אותו במקרר מותר להשתמש בו ללא ניפוי חוזר עד שבוע מהניפוי. אם שומרים אותו במקפיא מותר להשתמש בו ללא ניפוי חוזר בלי הגבלת זמן6.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













