ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
שאלה: האם כל חדרי הבית חייבים במזוזה, או שאפשר להסתפק בקביעת מזוזה בפתח הדירה?
תשובה: כל פתחי הבית וחדריו חייבים במזוזה. ואף שקבע אדם מזוזה בפתח הראשי של ביתו, חובה עליו לקבוע מזוזה בכל פתחי חדריו, שכל חדר שגודלו ארבע על ארבע אמות כבר נחשב בית, והתורה ציוותה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים יא, כ). אומנם בימי הראשונים באשכנז, רבים נהגו לקבוע מזוזה רק בפתח הראשי של הבית, אולם הרבנים עוררו את הציבור שחובה לקבוע מזוזה בפתחם של כל חדרי הבית (שו"ת מהרי"ל צד; רמ"א יורה דעה רפז, ב). גם חדרים שנועדו לשימוש מסוים בלבד, כדוגמת חדר אורחים, חדרי ארונות לבגדים, מְזָווה לדברי מאכל או מחסן לכלי עבודה, חייבים במזוזה.
האם גם חדרי שינה חייבים
שאלה: האם חדרים שעושים בהם דברים שאינם לכבוד המזוזה, כגון חדרי שינה שלעיתים נמצאים שם בלא בגדים, חייבים במזוזה?
תשובה: המצווה לקבוע מזוזה בפתח הבית, שנאמר "וכתבתם על מזוזות ביתך", וכפי שלמדנו כל חדר נחשב בית, ודרכו של בית שהוא משמש את האדם לצרכיו השונים, ובכלל זה גם לדברים שנראים כלא מכובדים. לפיכך, גם חדרי שינה שלעיתים רגילים להיות בהם בלא בגדים או חדרי ילדים שרגילים לחתל בהם תינוקות חייבים במזוזה (בית יוסף רפו, ב; רמ"א שם; פרישה ו; ש"ך ט; ערוך השולחן יב-טו).
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
807 - חובת הגניזה בעידן המיחזור
808 - מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
809 - שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
טען עוד
מה הם החדרים הפטורים
שאלה: מדוע חדרי רחצה פטורים?
תשובה: מפני שהם חדרים שכל ייעודם לתשמיש שאינו מכובד, מה שאין כן חדר שינה שאין כל ייעודו לתשמיש שאינו מכובד. זה הכלל: חדרים שכל ייעודם לשימוש בגילוי הגוף, כמו חדרי רחצה, מקווה וחדרי הלבשה, חדרי לידה וניתוח - מכיוון שעיקר ייעודם לשימוש שאינו מכובד, אינם נחשבים בית ופטורים ממזוזה (שולחן ערוך רפו, ד). וכן חדרים שכל ייעודם הוא לתשמיש שאינו מכובד, כחדרי שירותים, חדר לפחי אשפה או לעיבוד עורות - פטורים ממזוזה. כמו כן רפתות ולולים פטורים ממזוזה (ערוך השולחן רפו, ו).
האם מקלט חייב במזוזה
מקלט חייב במזוזה, הואיל ויש בו רהיטים והוא נועד למגורים בעת מלחמה, וגם בעת שלום לעיתים משתמשים בו לצרכים שונים. אבל אם הוא ריק מרהיטים, ואינו משמש לשימושים נוספים מלבד מיגון בעת מלחמה - פטור, הואיל והוא נחשב כדירת ארעי, ודירת ארעי פטורה ממזוזה (דבר יהושע ד, כא; בנין אב חלק א' מד, ד).
חנויות ומחסנים
שאלה: שמעתי שעשו בחנות מסוימת טקס קביעת מזוזה והזמינו רב שיברך על קביעת המזוזה. מנגד, למדתי בשולחן ערוך שחנויות פטורות ממזוזה. האם נהגו כהלכה בטקס קביעת המזוזה בחנות?
תשובה: אכן כתבו הרמב"ם ושולחן ערוך (יורה דעה רפו, יא) ש"החנויות שבשוקים" פטורות ממזוזה. וקשה, שהרי מחסן שמניחים בו עצים או שמן או כל דבר, אף שנמצא בחצר הבית ואינו מחובר לבית, חייב במזוזה (שולחן ערוך יורה דעה רפו, א-ב). יש מבארים שהחנות נחשבת דירת ארעי, כי היא רחוקה מהבית ואין נכנסים אליה לעיתים בלילה, ואילו למחסן שבחצר נכנסים לעיתים גם בלילה (ט"ז רפו, יא; ח"א טו, יא, ועוד). אולם העיקר כדעת הסוברים שהחנות שדובר עליה בשולחן ערוך היא חנות ארעית שמקימים ביריד, ופעילה רק שבוע בשנה, אבל חנות רגילה שיש בה סחורה כל השנה חייבת במזוזה (יד הקטנה מזוזה ב, כא; פתחי תשובה רפו, י; חדרי דעה רפו, י; קיצור שולחן ערוך יא, יד). ואף שיש אומרים שמחמת הספק אין לברך (בן איש חי שנה שנייה כי תבוא כב; מסגרת השולחן יא, יא), כיוון שנוהגים כיום גם לאכול בחנויות ולעשות כל שימוש הנצרך לבעל החנות, הרי שהן נחשבות כבית, ויש לקבוע בהן מזוזה בברכה (עיינו שבט הלוי י, ד; אגור באהליך לד, מ).
בית כנסת ובית מדרש
שאלה: האם קובעים מזוזה בברכה בבית כנסת?
תשובה: בית כנסת פטור ממזוזה, מפני שהמצווה היא לקבוע מזוזות בבית דירתו של אדם, שנאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים יא, כ), ואילו בית כנסת הוא מקום קדוש שאינו עשוי לדירה. אומנם כאשר נהגו לשכן אורחים עניים בבית הכנסת, כל הפתחים שדרכם נכנסו למקום שבו האורחים העניים היו ישנים ואוכלים היו חייבים במזוזה (יומא יא, ב; רמב"ם מזוזה ו, ו; שולחן ערוך רפו, ג).
לדעת רוב הראשונים גם בית מדרש פטור ממזוזה, הואיל והוא מקום קדוש שלא נועד לדירה (בה"ג, רמב"ם, ריטב"א ועוד), ואף אם אוכלים ושותים בו, זהו רק לצורך הלימוד כדי למנוע ביטול תורה, ולא כדרך שנוהגים בבית. מנגד, יש אומרים שהואיל ויושבים בבית המדרש כל היום, ולעיתים אף אוכלים ושותים בו, הרי הוא דומה למקום דירתו של האדם וחובה לקבוע בו מזוזה (מהר"ם מרוטנבורג, מרדכי).
למעשה נפסק שנכון לקבוע בבית המדרש מזוזה בלא ברכה (שולחן ערוך רפו, י). וכיוון שכיום בתי הכנסת משמשים גם כבתי מדרש, גם בהם נוהגים לקבוע מזוזות בלא ברכה (ראו רוח חיים פלאג'י רפו, ג; קונטרס המזוזה רפו, פט).
בית ספר
שאלה: האם צריך לקבוע מזוזה בברכה בבתי ספר?
תשובה: בית ספר חייב במזוזה בברכה, הואיל והוא משמש כבית לתלמידים ולמורים ששוהים בו שעות מרובות ביום לצורך לימוד ואף לצורך אכילה. אומנם יש סוברים שדינו כבית מדרש שיש לקבוע בו מזוזה בלא ברכה (הרב חיים דוד הלוי מים חיים א, נב; וכן כתוב בהליכות עולם חלק ח' עמ' שב, מטעם שונה). אולם בית המדרש פטור כי הוא בית שמיועד לדברים שבקדושה, ולכן אינו נחשב כביתו של האדם. לעומת זאת בית ספר נועד גם לצורך לימודי חול, ואף מה שאוכלים בו אינו בדיעבד כדי למנוע ביטול תורה, אלא שכך ראוי לתלמידים לאכול בו, כי הוא נחשב כביתם בזמן הלימודים. ואף יש בו ציוד שנשאר כל השנה, ואזי דינו יהיה כמחסן. וכך כתב ידידי הרב שאול דוד בוצ'קו (בעקבות המחבר ג, כט).
בית חולים וקופת חולים
בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים ליהודים חייבים במזוזה. וכן דין בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים למדינת ישראל או לקופת חולים שרוב חבריה יהודים (הרב אונטרמן והרב ניסים, שבט מיהודה יורה דעה מה).
נוסח הברכה בבית ספר ובקופת חולים
שאלה: באיזה נוסח יברכו על המזוזה בבית הספר או בקופת החולים?
תשובה: כאשר בעל הבית מברך, הנוסח הוא "לקבוע מזוזה", וכאשר אדם אחר מברך, הנוסח הוא "על קביעת מזוזה".
לפיכך, כאשר אחד המשתמשים בבית הספר קובע את המזוזה, יברך "לקבוע מזוזה". וכשמכבדים אדם שאינו מצוות העובדים או התלמידים הבוגרים, יברך "על קביעת מזוזה". וכן בקופת חולים, אם אחד מעובדי המקום קובע את המזוזה, יברך "לקבוע מזוזה". אבל אם מכבדים אורח נכבד לברך על המזוזה, יברך "על קביעת מזוזה".
מחנות צבא
חדרים שברשות צה"ל חייבים במזוזה, וכיוון שהחובה היא על הצבא כולו, כל חייל שקובע מזוזה יברך "על קביעת מזוזה" (הלכה כסדרה בצה"ל ז, א).
בית כלא
יש אומרים שאסיר הכלוא בבית סוהר ששייך לנוכרים, למרות שהוא כלוא בו יותר משלושים יום, פטור ממזוזה, מפני שאין זו דירה של כבוד (בית הילל רפו, ב). אולם לדעת רוב הפוסקים, הואיל ובפועל הוא גר שם, וגם דירה בעל כורחה נחשבת דירה - חובה עליו לקבוע מזוזה בדלת תאו (שער אפרים פג; תשובה מאהבה; ערוך השולחן רפו, ד; הלל אומר יורה דעה קעט).
בארץ ישראל פסק הרב עוזיאל זצ"ל שהואיל ובית הכלא שייך למדינת ישראל, חובה על הנהלת בית הכלא לקבוע מזוזות בכל החדרים (משפטי עוזיאל ו, עז). אך בתאים שבהם אסירים שונאי ישראל עלולים לבזות את המזוזה, אין לקבוע מזוזה (ש"ך רפו, ז).
סוכה וקרוואן
דירת ארעי, כגון סוכה בחג הסוכות, פטורה ממזוזה. מפני שחובת המזוזה היא בדירת קבע, ודירת ארעי אינה נחשבת בית לאדם (רמב"ם מזוזה ו, ט; שולחן ערוך יורה דעה רפו, יא).
אבל רכב קרוואן שדרים בו בקביעות, חייב במזוזה בברכה. ואף שלעיתים נוסעים בו ממקום למקום, כיוון שגרים בו מגורי קבע, הוא חייב במזוזה. אומנם אם הקרוואן משמש למטרות נופש כמה פעמים בשנה, ובכל פעם שוהים בו פחות משלושים יום, הוא נחשב כדירת ארעי ופטור ממזוזה.
מתוך העיתון 'בשבע'
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכלוך הקדוש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
