ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצל
קודם להזכרת שלוש עשרה מידות הרחמים, אנו אומרים "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה", ולכאורה אין מובן על איזו ברית אנו מתפללים. אלא הכוונה היא לברית המוזכרת לאחר תפילתו של משה רבנו "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות לד, כז). בנוסף לברית התורה, נכרתה עם ישראל בנתינת הלוחות השניות גם ברית של תשובה, ועם ישראל הובטח שי"ג המידות אינן חוזרות ריקם.
עם נתינת התורה בפעם השנייה, התגלתה גם ההנהגה של שלוש עשרה מידות הרחמים, שעליהם העולם מתקיים. אע"פ שהתשובה והתורה קדמו לבריאת העולם, כפי שאומרת הגמרא בפסחים (נד, א) "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה ותשובה וכו'", אך קודם הברית הם היו כוחות נפרדים, התורה ניתנה לקיים את העולם, והתשובה ניתנה לשמור על קיומו של העולם. ואילו בשעת נתינת הלוחות השניות, נכרתו ברית על התשובה וברית על התורה, ונקבע שהתורה והתשובה חד הם. אותו אופן הלימוד של התורה, קיים גם לגבי התשובה, שני הדברים הללו הינם מאוחדים. יש צורך לדעת שמושגי התשובה הינם חלק מן התורה, ואף חלק עיקרי ממנה, ולכן צריך ללמוד את ענייני התשובה והאמונה בעמקות ובהבנה כשם שלומדים את שאר חלקי התורה, ולא רק באופן שיכנסו ללב המאמין.
חידוש נוסף מכוח הברית הינו החשיבות לראות את האחדות הקיימת בין התורה והתשובה, המצריך לראות כיצד שניהם באים כאחד. ישנו קשר בל ינתק בין התשובה לתורה. התורה, ורק התורה, היא מקור התשובה. כך כותב גם הרב זצ"ל ב'אורות התשובה', בפרק העוסק ב"הכרחיות התשובה והתורה זו לזו" (י, א): "תשובה שלמה באמת, צריכה היא להסתכלות עליונה, להתעלות ליקר העולם המלא אמת וקדש, וזה אי אפשר כי אם על ידי עסק מעמקי התורה, והחכמה האלהית ברזי עולם. אמנם צריכים לזה לנקיון גופני, לטהרה מדותית, בתור עוזרים, שלא יעיבו ענני התאוה את הזוהר השכלי, אבל ראשית לכל ההופעות מוכרחת לבא התורה...".
התורה היא הבסיס לכל ענייני התשובה. את ברכת 'השיבנו' אנו פותחים באמרנו: "השיבנו אבינו לתורתך", ורק לאחר מכן אנו מבקשים: "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", שכן רק מתוך התורה ניתן להגיע לתשובה. ועוד קודם לכן תיקנו אנשי כנסת הגדולה את ברכת הדעת, וכפי שאומרת הגמרא במגילה (יז, ב): "ומה ראו לומר תשובה אחר בינה? דכתיב: 'ולבבו יבין ושב ורפא לו'", שכן רק מתוך הדעת ניתן להגיע לתורה, וממילא לתשובה. כך הייתה תקנתם של חז"ל, ויסוד לדבר ניתן למצוא במדרש (במדבר רבה פ"ב, ט), המובא גם בפירושו של הרמב"ן לתורה (במדבר ב, ב): "סידר הקב"ה הדגלים למשה. א"ל הקב"ה: משה, מזרח שממנו אור יוצא לעולם, יהיה כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה, שנא': 'והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וגו'', ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה... ודרום, טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם, יהיה כנגדו שבט ראובן, שהוא בעל תשובה... 'ושנים יסעו', שהתשובה שניה היא לתורה". דברי המדרש הם חלק מסתרי תורה, אך מכל מקום ניתן ללמוד מהם "שהתשובה שניה היא לתורה", ולכן בדגל הראשון נסעו לומדי התורה, ורק לאחריהם נסע השבט נושא דגל התשובה. וגם לכך, המקור הוא בנתינת הלוחות השניות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














