ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
Vienna, Austria
כסלו, תש"ן
שאלה
יהודי (ראובן) עשה בתמימות עסק, עם יהודי אחר (שמעון), שמעון רימה את שלטונות המס, בלי ידיעתו של ראובן. כעת מבקשים מראובן עדות, אצל הערכאות. אם ראובן יגיד אמת, אז הוא יכול להזיק לשמעון. אבל, אם הוא ישקר הוא אולי יעזור לשמעון, אבל מזיק לעצמו. האם מותר לו להעיד נגד שמעון, או זה נקרא מסירה. והאם הוא חייב להגיד לשמעון שהוא יעשה זאת?
תשובה
בנדון שלנו יש לדון מצד שני איסורים:
1. אסור למסור ישראל ביד עכו"ם, בין בגופו ובין בממונו וכו' 1. אך כתב הרמ"א 2 מי שרוצה לברוח, ולא לשלם לעכו"ם מה שחייב, ואחר גילה הדבר, אין לו דין מוסר, שהרי לא הפסידו, רק שהוצרך לשלם מה שחייב". ואף שאסר הרמ"א לכתחילה, משום משיב אבידה לעכו"ם, שאני נדון דידן שנתבע להעיד 3 , ולא שמוסרו מיוזמתו. ואפילו בכה"ג כתב "באר הגולה" שם: "כבר פשט התיקון והמנהג שמנהיגי הקהילה עומדים על המשמר, שלא לעשות שקר ועוולה לאומות. ומכריזין ונותנים רשות לפרסם ולגלות להם, על האנשים אשר לוקחים בהקפה או לווים בהלוואה ואין דעתם לשלם וכו'".
2. אסור ליהודי יחיד להעיד אפילו אמת לפני ערכאות, כנגד יהודי אחר, במקום שדיני העכו"ם להוציא ממון ע"פ עד אחד, אא"כ יש חילול השם בדבר אם לא יעיד לו. וכגון; שייחדו העכו"ם להיות עד בדבר 4 . ולזה נראה לדמות נדון דידן, שהתביעה מהערכאות שיעיד, היא משום שהוא שותף שלו בעסק ודומה ל"ייחדו", והווי חילול השם אם לא יעיד 5. עוד יש לומר טעם נוסף להתיר, שהרי תביעה מהשלטון בענייני מיסים, יש בה "דינא דמלכותא דינא" 6 ורשאי להעיד בה, אפילו ביחיד 7 8 9.
__________________________________________________
^ 1 שו"ע חו"מ, סימן שפ"ח, סעיף ט'.
^ 2 שם סעיף י"ב.
^ 3 כן נראה לדייק ממש"כ הרמ"א בסימן כ"ח, סעיף ד': "וכ"ש שב' עדים יכולים להעיד שהרי גם בדין ישראל יתחייב על פיהם". וע"כ מפני שנתבע להעיד דלא יסתרו דבריו למש"כ בסימן שפ"ח.
^ 4 שו"ע חו"מ, סימן כ"ח, סעיף ג'.
^ 5 ועיין ש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ז'.
^ 6 שו"ע חו"מ, סימן שס"ט, סעיף ח'.
^ 7 ע"פ תשובת הרשב"א, הובא בב"י חו"מ, סוף סימן שפ"ח, שכתב שם: "ונענש בדיני המלכות אפילו ע"פ קרובים", עי"ש.
^ 8 אמנם יש להעיר בזה, שהרמ"א בסימן שס"ט, סעיף ו' כתב שמבריח מן המכס הווי הפקעת הלוואתו דשרי, וא"כ היה אסור להעיד ע"פ מש"כ הש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ו'. ומ"מ משום שיש בזה משום חילול השם וכמש"כ, צריך להעיד.
^ 9 הערה: העובדה שאם יעיד שקר, עשוי להפסיד ע"י זה, אינה שיקול כלל, דאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו. (ועיין בעניין זה בריש סימן שפ"ח).
^ 2 שם סעיף י"ב.
^ 3 כן נראה לדייק ממש"כ הרמ"א בסימן כ"ח, סעיף ד': "וכ"ש שב' עדים יכולים להעיד שהרי גם בדין ישראל יתחייב על פיהם". וע"כ מפני שנתבע להעיד דלא יסתרו דבריו למש"כ בסימן שפ"ח.
^ 4 שו"ע חו"מ, סימן כ"ח, סעיף ג'.
^ 5 ועיין ש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ז'.
^ 6 שו"ע חו"מ, סימן שס"ט, סעיף ח'.
^ 7 ע"פ תשובת הרשב"א, הובא בב"י חו"מ, סוף סימן שפ"ח, שכתב שם: "ונענש בדיני המלכות אפילו ע"פ קרובים", עי"ש.
^ 8 אמנם יש להעיר בזה, שהרמ"א בסימן שס"ט, סעיף ו' כתב שמבריח מן המכס הווי הפקעת הלוואתו דשרי, וא"כ היה אסור להעיד ע"פ מש"כ הש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ו'. ומ"מ משום שיש בזה משום חילול השם וכמש"כ, צריך להעיד.
^ 9 הערה: העובדה שאם יעיד שקר, עשוי להפסיד ע"י זה, אינה שיקול כלל, דאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו. (ועיין בעניין זה בריש סימן שפ"ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
