ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
דברים אלה, מציבים אתגר בפני מפרשי ומאיירי ההגדה. נציין כמה מן הקשיים שיש לפתור אותם.
א. מדוע לכאורה רוב הבנים (75%) אינם "מוצלחים"?
ב. על פי איזה עקרון הם מסודרים?
ג. מדוע נפקד מקומו של הבן הצדיק? (והרי הוא אמור להיות חלומה האולטימטיבי של כל אם יהודיה).
ד. מה ההבדל בין התם (=טיפש לפי הירושלמי) לבין זה שאינו יודע (אפילו) לשאול?
יתכן וצריך להציע את הפתרון הבא המבוסס על הביטוי "דברה תורה". על פי הפרשיה בה מופיע הבן בתורה, ננסה לזהות את מהותו. סדר הבנים עולה, בתחתית הרשימה נמצא הרשע ובקצה העליון זה שאינו שואל שאלות. הרשע מקשה את קושיתו: "מה העבודה הזאת לכם" על הציווי להקריב קרבן פסח (שמות י"ב כו). הקרבת קרבן הפסח הייתה מבחן אמונה בקב"ה כבר לדור יוצאי מצרים והיא שמשה כמבחן מדי שנה לכל יהודי. מי שנמנע ולא הקריב נתחייב כרת ונגדע מכלל ישראל. יש הקבלה ברורה בין מצוות ברית המילה החד פעמית בחייו של היהודי לבין מצוות הקרבת קרבן הפסח המתחדשת בכל שנה בשנה. שתיהן ניתנו לפני היציאה ממצרים ובשתיהן אי קיומן בשב ואל תעשה גורר אחריו את העונש הכבד יוצא הדופן של כרת. לכן נראה לומר ששתיהן מבטאות את הרעיון של כריתת ברית עם הקב"ה שנקבעת בבשרנו בגיל שמונת ימים ומתחדשת בכל שנה ושנה בי"ד בניסן. עקרון זה מוכח גם מכך שהתנ"ך מספר לנו על הקרבת קרבן הפסח לאורך ההיסטוריה של העם דווקא בנקודות זמן בהן היה צורך מיוחד בחידוש הברית. ניתן כמה דוגמאות:
א. לקראת היציאה ממצרים ב. עם הכניסה לארץ ישראל ג. לאחר הפרת הברית על ידי אחז
ד. לאחר הפרת הברית בידי מנשה ואמון ה. עם הכניסה לארץ ישראל, מחדש, בימי עזרא.
לפי זה, הרשע הינו הכופר שאיננו רוצה לכרות ברית עם הקב"ה ואיננו מעוניין להישאר בתוך כלל ישראל. מדרגה אחת בלבד מעליו נמצא החכם. שאלתו של החכם המופיעה בספר דברים (ו' כ-כה) היא שאלתו של האינטלקטואל. הוא יודע להבחין בין חוקים למשפטים ובין שניהם לעדות, אבל בקרירותו מסייג הוא את אמונתו "אשר ציוה ... אתכם". כל עוד איננו מקבל תשובה הוא עדיין, עם רגל אחת בחוץ. עוד קומה מעליו נמצא התם. תם בלשון תורה משמעותו: שלם, מושלם, מאמין, כמחמאה או כהדרכה ולכן מצאנו - "התהלך לפני והיה תמים", "תמים תהיה עם ד' אלקיך". שאלתו של התם "מה זאת" (שמות י"ג יא-טז) מתייחסת למצוות "פטר חמור". גם צדיק זה, איננו מבין פשרה של מצווה זו ומהותה. קדושה וחמור הילכו יחדיו? תמה הוא. הבן המובחר מבין הבנים, הצדיק העליון, הוא זה שאיננו שואל שאלות. שאלתו של בן זה איננה מופיעה בתורה כיוון שלא שאל אותה ולא בגלל שלא ידע מה לשאול. צדיק זה עובד את אלקיו בשתיקה רועמת כמו שהגדיר ה"רבה" מקוצק "אין דבר יותר שלם מלב שבור ואין רועם יותר מן השתיקה". הראי"ה זצ"ל תיאר את מהותו בדרך נפלאה "כשבעל המחשבה הדוממת עוסק בדממתו הנשגבה, עולמות רבים הולכים ונבנים..." (אורות הקודש, דרך הקודש ע' רעד). צדיק עליון זה נמצא בתורה צמוד למצות אכילת מצה=לחם עוני=לחם שעונים עליו דברים הרבה. בליל הסדר, גם הבן הזה, חייב במצוות סיפור יציאת מצרים,לכן אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
הבה נתפלל כי בזכות קיום מצוות סיפור יציאת מצרים נזכה לגאולה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














