(א) משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה: (ב) עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד: (ג) ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות: (ד) והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה: (ה) והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים: (ו) ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל: (ז) ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה: (ח) ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים: (ט) ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה: (י) כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו: (יא) ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש: (יב) הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון: (יג) לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה: (יד) לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו: