- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- כתבי הראי"ה קוק
למהלך האידאות בישראל
כתבות בנושא למהלך האידאות בישראל
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא למהלך האידאות בישראל
השמחה בהתאחדות האידאות
אורות, למהלך האידאות בישראל, עמ' קטז - קיז
בזמן הגאולה, יתאחדו האידאות האלוקית והלאומית, וזה יביא לשמחה לאחר שהיה צער מסוים בחורבן הגלות וביציאה ממקום הנוחות המצומצמת - ה'שטייטל'. התאחדות האידאות תביא להכרה במשמעות של כל המצוות המעשיות ודקדוקיהן - גם המצוות השכליות, ובעיקר - המצוות השמעיות.
פעולתה החיובית של הגלות
אורות, למהלך האידאות בישראל, עמ' קטו
לצד החיסרון שבגלות, נוצר דבר טוב: ביטול המרכז הלאומי של ישראל בארצו, ע"י הגלות, הפסיק את המחשבה המוטעית, שרק ישראל בארצם צריכים להכיר בשם ה'. עמ"י בא במגע עם האומות, וגרם לעולם להיות מתוקן יותר. והשפעה זו, של ישראל על העולם - היא חלק משלמותם ותיקונם.
תוצאות מפגש היהדות והאליליות
אורות, למהלך האידאות בישראל, עמ' קיג - קיד
האליליות פגשה ביהדות במצבה השפל, כשהאידאה האלוקית נפרדת מהאידאה הלאומית. זהו מצב שאין לישראל תיקון חברתי, ואין לאידאה האלוקית על מה לחול. האידאה האלוקית נהיתה אידאה "דתית". במצב הזה, הגויים למדו מישראל מהי "דת", ויצרו להם דת נטולת חיים ומייאשת.
הנעם שבחיי האלוקות וחוסר המנוחה שבאליליות
למהלך האידאות בישראל, עמ' קי"ג
שהאידאה האלוקית מנהלת את החיים - הם מלאים נועם, וההתבוננות על המציאות היא בעין טובה. כך זה בישראל, שהאידאה אלוקית קשורה בטבעם. לעומת זאת, בעולם האלילי אין את הנעם הזה, ויש סתירה בין החומר לרוח. זה מביא לתפיסה של התמקדות בחיי השעה, "אכול ושתה כי מחר נמות". אך א"א לכלוא את הרוח, וזה הביא את העולם להתנתקות הוא ולנזירות - הבודהיזם.
ניסיון אומות העולם לחיות ע"פ האידאה הדתית
למהלך האידאות בישראל, עמ' קי"ב - קי"ג
כאשר האידאה האלוקית הפכה לאידאה דתית, כזו שעוסקת בעבודת ה' הפרטית - הגויים חשבו שגם הם מסוגלים לאמץ אותה, מה שלא יכלו לעשות כשעם ישראל היה במלוא תוקפו והאירה עליו האידאה האלוקית. אמנם, גם במצב זה - הגויים לא מסוגלים לכך, כי הם היו ונשארו מלאים בברבריות ואליליות, שקרובה יותר לטבע שלהם.
במצב האידאלי - לא היה צורך להתעסק בעולם הבא
למהלך האידאות בישראל, עמ' קיא - קיב
בטבע שלנו נמצאת ההכרה, שהאורה האלוקית אינה מוגבלת ולא נפסקת כשמסתיים העולם הזה, אלא שייכת גם לאחר מכן. אמנם, בבית ראשון, במצב באידאלי, הפרט כלל לא הרגיש צורך להתעסק על עולם הבא, כי אין לנו תפיסה והשגה מפורטת בזה, כפי שאין לנו השגה באורה האלוקית, אף שאנו חשים את מציאותה. ועוד, האורה הכללית מילאה את הכל- צורת החיים הרוחניים היתה כזו, שהשאיפה היתה השתייכות אל הכלל (שמתבטאת בעבודה הכללית בביהמ"ק), עד שלא היה צורך להתעסק בהשארות הנפש בפרטית.
מדוע לא הוזכר עולם הבא בתורה?
למהלך האידאות בישראל, עמ' קי - קיא
היו שטענו, שהסיבה שלא הוזכר עולם הבא בתורה, ועד ימי הבית השני לא עסקו בזה, היא, שזהו תהליך של "התבגרות" של האומה, שב"צעירותה" לא חקרה ושאלה על הנושא. הרב אומר בדיוק להיפך: העיסוק בעולם הבא הפרטי של כל אחד ואחד - הוא תוצאה של הדרדרות. עד ימי הבית השני, לא היה צורך כלל לדבר על הגמול הפרטי, משום ששלמותו של כל אחד היתה מידת שייכותו אל הכלל.
הדגש על הפרטיות מימי הבית השני
למהלך האידאות בישראל, עמ' קי
למדנו, שימי הבית הראשון, היה הכלל במרכז, והפרטים לא היו מתוקנים. לעומת זאת, בזמן הבית השני - עמ"י לא חזר לאותה רמה ציבורית כללית, והאידאה האלוקית הופיעה באופן "פרטני": החל העיסוק בפרטים - של כל אחד ואחד, וכן העיסוק בפרטי התורה. האידאה האלוקית הופיעה כאידאה דתית. אז החל העיסוק במוסר פרטי, בשאלת חיי הנצח של כל אחד, והדיוק במעשים הפרטיים. ואמנם, מצב זה חיזק את האומה, ונתן לה כוח ו'צידה לדרך' לשנות הגלות, וכן נתן לה את האפשרות לשוב אח"כ אל המטרה - שהאידאה האלוקית תופיע בכל עוצמתה בעם ישראל.
המעבר מהכלל אל הפרט בימי בית שני
למהלך האידאות בישראל, עמ' קט - קי
בימי בית ראשון, האידאה האלוקית הופיעה בלאומיות הישראלית, והכלל החל להתרומם. אולם, היחידים עוד לא התרוממו לאותה המדרגה, וחוסר התאמה זה גרם לירידה של הכלל. ולכן, בבית שני - הכח הציבורי לא הופיע, אלא כח של יחידים. ומאחר שהכח הציבורי לא היה במצבו המתוקן, לעומת כל הקלקולים של היחידים - לכן ההשפעה האלוקית השפיעה על האישיים הפרטיים. שהרי, כל עוד הופיעה האידאה האלוקית בתוך הכלל - שמירת התורה הפרטית וכן התפרטות התורה היו חלק מהופעת הכלל. אך בשלב הזה של בית שני, שההשפעה האלוקית השפיעה על הפרט - החלה ההתפרטות הזו להתבלט ולהיות ניכרת.
מצב האידאה הלאומית והאלוקית בגלות, והשפעתן
למהלך האידאות בישראל,עמ' קח - קט
מצבה של האידאה הלאומית בגלות, ללא הופעתה של האידאה האלוקית - הוא ירוד מאוד, ללא יכולת לחיות חיי עם. אמנם, למרות הכל - תמיד ישנו קשר בין האידאה הלאומית לאלוקית, וזה הביא לכך שנשארו מעט הרגשות של לאומיות בתוך החיים המצומצמים בגלות. המצב של פירוד האידאות, והצטמצמותן, בעקבות הגלות - הוא מצב מכאיב, ורק יחידים מבינים את עומק הכאב. האידאה האלוקית בגלות, ללא בסיס איתן של לאומיות שמתנהלת על פיה - הופיעה באומה הישראלית באופן מצומצם יותר, ע"י התורה ושיורי השפעת הנבואה ורוח הקודש שהיו בה בעבר, ואף הופיעה פה ושם אצל יחידים שבכל אומה ולשון. באופן זה, אומות העולם, שהיו בעלי תפיסה האלילית - הזדככו הרבה, אך לא באופן שלם. כי האידאה האלוקית המצויה בין העמים - גררה עימה גם צללים, שמביאים רשע וטומאה. כל המצב הזה נגרם כתוצאה מפירוד שתי האידאות, האלוקית והלאומית. וכדי לאחד אותן - יש צורך שיהיו במקום האחדות הטבעי להן - בארץ ישראל, ע"י גאולת ישראל.
המצב בגלות
למהלך האידאות בישראל, עמ' קח
כשהאומה נפרדה מהאידאה האלוקית, והתקלקלה, היה הכרח להוציאה לגלות, כדי לדכא את חיי הציבור המקולקלים שנוצרו. אלא שבעקבות הגלות - הלאומיות נפגעה עד היסוד. אמנם, האידאה האלוקית והלאומית - כ"כ מתאימות וקשורות זו בזו, עד שהאידאה האלוקית נותנת חיים לרגש הלאומי - אפילו במצב ירוד כ"כ כמו בגלות.
למרות הירידה - תמיד יש ניצוץ אלוקי בישראל
למהלך האידאות בישראל, עמ' קו - קז
בעקבות העוונות, עם ישראל ירד, והתרחקה האידאה הלאומית מהאלוקית מרחק רב כ"כ - עד שכבר לא יכלה כל עין בשר להכיר בכלל את הרושם של האידאה האלוקית, על האידאה הלאומית הפרועה. וזה מה שגרם לנביא הושע לומר לקב"ה, בעקבות המצב זה: "העבירם באומה אחרת". אולם, במקום נסתר בעומק הנשמה של ישראל - יש ניצוץ אלוקי, שמוכרח לעורר את התכונה האלוקית, שהיא הטבעית לישראל.
ירידת עם ישראל אחרי תקופת שלמה
למהלך האידאות בישראל, עמ' קו - קז
ההתעלות בימי שלמה המלך, של ההתאמה בין האידאה האלוקית ללאומית, הייתה התעלות של הכלל, אך לא של הפרט, שלא הגיע למדרגה זו. אמנם, הגויים מסביב היו שקועים בתרבות אלילית, וזה השפיע גם על עם ישראל, עד שהלאומיות החלה להיפרד מהאידאה האלוקית. האנושיות בכללה לא התנתקה לגמרי מהאידאה האלוקית, אלא שהיא באה לידי ביטוי באופן שלילי ורע, של אליליות. וכאשר עם ישראל החל לסור מהדרך הנכונה, הוא חיפש דרך לקשר את את הלאומיות עם האידאה האלוקית, וקסם לו דרכם על העמים, ואימץ אותה. אלא, שההשפעה המועטת של האידאה האלוקית שמצויה בתרבות האומות - מספיקה דווקא להן, שפעולתן והשפעתן במהלך ההיסטוריה קצרה, אך לא לעם ישראל.
היחס בין האידאות - מבריאת העולם עד ימי שלמה
למהלך האידאות בישראל, עמ' קה - קו
הרב מתאר את היחס בין האידאה האלוקית ללאומית: בבריאת העולם, היה העולם אמור להיברא באחדות הרמונית בין שתי האידאות, מה שלא יצא לפועל. מאז החלה האידאה הלאומית לרדת מלהתרחק ממקורה - מהאידאה האלוקית. וכך עם ישראל, אחרי שקיבל כח ממעמד הר סיני, החל לרדת. אמנם, במהלך חייו, קיבל עם ישראל חיזוק ועזרה - בתקופת השופטים, והגיע לשיא בימי שלמה המלך, שאז היתה הרמוניה בין האידאות.
קשר הלאומיות עם האידאה האלוקית - בישראל, ומתוך כך בעולם
למהלך האידאות בישראל, עמ' קד - קה
האידאה האלוקית, שהולכת ומזדקקת בישראל, פועלת על העולם כולו. העולם מגיע להכרה, שחיים לאומיים וסוציאליים יקבלו את משמעותם רק כשיהיו קשורים לאידאה האלוקית. עם ישראל הוכשר בטבעו לכך, כשהיה במדבר וקיבל את התורה על הר סיני. אמנם, במהלך חיי הלאומיות של ישראל, קיום הלאומיות הפסיק להיות תלוי באידאה האלוקית, אלא התבסס על דברים נוספים. עם ישראל החל לחיות בעולם מבלי קשר גלוי לאידאה האלוקית. ואמנם, באופן פנימי ונסתר - הקשר הזה נשאר וקיים תמיד.
השאיפה לרעיון האלוקי בתחילת הופעת עם ישראל
למהלך האידאות בישראל, עמ' קד
הרעיון האלוקי נמצא בכל האנושות, והיא מחפשת אחריו. הרב מתחיל לתאר כיצד הרעיון האלוקי הוביל את כל ההיסטוריה של עם ישראל. כבר בזמן אברהם אבינו, כשהאליליות שלטה, התגלתה באברהם השאיפה להקים ציבור אנושי גדול שישמור את דרך ה'. שאיפה כזו באה מתוך רצון להוציא את האנושות ממאסרה החומרי והרוחני, ולהביא לתיקון העולם. לשם כך, יש צורך שאומה זו תהיה בעלת חיים לאומיים מתוקנים ועשירים. צריך לדעת, שהרעיון האלוקי אינו שייך רק ליחידים וצדיקים, אלא הוא שייך לכלל.
אין התקיימות של חברה ללא קשר לרעיון האלוקי
למהלך האידאות בישראל, עמ' קג
כאשר חברה קיבוצית מתבססת, ומתרחקת מהרעיון האלוקי, שהוא מקור חייה - לא תוכל להחזיק מעמד למשך הרבה זמן. הכלל יאבד את מעמדו, והתפיסה האינדיבידואלית הפרטית תתפוס את מקומה. גם כשהחברה תנסה למצוא לעצמה אידאליים אחרים - כלכליים וחומרניים - זה לא יחזיק מעמד, ללא התקשרות למקור החיים.
ההכנה לרעיון האלוקי בחיים הלאומיים
למהלך האידאות בישראל, עמ' קב - קג
בכל חברה וקיבוץ לאומי - מצויה הכנה לרעיון אלוקי, והכנה זו מחוללת התרחשויות בחיי האדם והציבור. מי שמתבונן בעין מעמיקה רואה זאת. אמנם, כאשר אומה התחזקה והתבססה, לפעמים היא מנסה להתנתק מהרעיון האלוקי ולהתנהל לבדה. אבל, ההסתוריה האנושית מראה - שניסיון כזה לא יוכל להצליח, וההכנה לרעיון האלוקי תמשיך ותניע את החיים הלאומיים.
האידאה הלאומית והאידאה האלוקית
למהלך האידאות בישראל, עמ' קב
שתי האידאות הללו, הלאומית והאלוקית, חוזרות מופיעות בכל מצבי החיים: הלאומית - היא סדר חיי החברה, והאלוקית - היא הרעיון הרוחני. והיחס הנכון שיש להתייחס אליהן, הוא - אידאה האלוקית כ'שכל', ולאומית כ'רגש'. אך לפעמים המצב אינו מתוקן, והיחס אליהן מתהפך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
