בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • למהלך האידאות בישראל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 37 דק' צפיה
אורות, מאמר למהלך האידיאות בישראל, המשך פרק ה, עמ' קיא-קיב



בְּמַעֲמַקֵּי כָּל נְשָׁמָה מֻטְבַּעַת הִיא הַיְדִיעָה, שֶׁאֵין לִפְנֵי הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית גְּבוּלִים וּמַעְצוֹרִים, שֶׁהַחַיִּים הָאֱלֹהִיִּים אֵינָם נִפְסָקִים עֲדֵי עַד וְהִנָּם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא, וּבְוַדַּאי מוֹצְאִים הֵם לָהֶם בְּכָל מַצָּב שֶׁל חַיִּים אֶת תְּנָאֵיהֶם.

אֲבָל אֵין כָּל רַעְיוֹן הוֹלֵךְ אֲפִלּוּ לִמְצֹא צֹרֶךְ לְצַיֵּר אֶת הָאֹפִי הַמְיֻחָד שֶׁל אוֹתָם הַחַיִּים, שֶׁאֵין לָנוּ מֵהֶם רַק מֻשָּׂג כְּלָלִי עַל־דְּבַר הֲוָיָתָם, כְּמוֹ שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֻשָּׂג מֵהָאוֹרָה הָאֱלֹהִית כִּי־אִם מַה שֶּׁאָנוּ חָשִׁים אֶת מְצִיאוּתָהּ וּמִתְעַנְּגִים מִזִּיוָהּ בְּכָל עֹמֶק נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַבִּטָּחוֹן הַפְּנִימִי וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַכְּלָלִית הֵם כָּל־כָּךְ עַזִּים, נְעִימִים וְאַדִּירִים, עַד שֶׁאֵינָם מְפַנִּים כְּלָל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַכְּלָלִית, הַחַיָּה בְּכָל עֻזָּהּ וַהֲדָרָהּ, לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹת מַצָּבִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהַדִּבּוּר הַפְּרָטִי שֶׁבָּהֶם מֻכְרָח הוּא כְּבָר לְהִתָּפֵס בְּאוֹתָהּ הַהַקְטָנָה שֶׁל דַּאֲגַת הַפְּרָט; כִּי הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית, הַמְפֻלֶּשֶׁת בְּאוֹצַר הַכְּלָל, מַכָּה גַּלֶּיהָ בְּרֹב אֹמֶץ, בְּאֵין צֹרֶךְ לְשׁוּם חֶשְׁבּוֹן שֶׁל "שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ".

וְאוֹתוֹ הָעֹז הָאֱלֹהִי הַמַּרְהִיב, הַשּׁוֹרֶה בָּאֻמָּה בִּכְלָלָהּ, – שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּט עַל־יְדֵי מִלּוּי כֹּחוֹ הָאֱלֹהִי בְּכָל רִגְשׁוֹת־לְבָבָהּ, בִּנְטִיּוֹתֶיהָ הַפּוֹלִיטִיּוֹת בְּקוֹמְמִיּוּתָהּ הַפְּנִימִית וּבְהִתְפַּשְּׁטוּתָהּ הַגֵיאוֹגְרָפִית, – הוּא מִתְעַלֶּה מֵאֵלָיו בְּתַמְצִית הַמּוּסָר הַפְּנִימִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁתּוּכַל לִתֵּן כָּל הַשְׁקָפָה פְּרָטִית עֲמוּמָה שֶׁל חַיֵּי הַפְּרָט, שֶׁאַחֲרֵי מִיתַת הַבָּשָׂר.

אֵין הָעַיִן וְיֶתֶר הַחוּשִׁים, "שָׁרְשֵׁי שְׁאִיבַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת", שׁוֹלְטִים שָׁם לְסַמְּנָם בְּאֹפֶן גָּלוּי וּמְבֹרָר, שֶׁיּוּכַל לְהוֹפִיעַ נְהָרָה עֲצוּמָה, בְּדֻגְמָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הַמּוּחֶשֶׁת בְּכָל עֹז חַיֵּי הַלְּאֻמִּיּוּת הַכְּלָלִית, בְּכָל נְכָסֶיהָ הַמּוּחָשִׁים וְהָרוּחָנִיִּים, בִּבְלִיטָה חֲרִיפָה הַמְרוֹמֶמֶת אֶת הָרוּחַ וּמְמַלְּאָתוֹ חַיִּים.

וּמַה שֶּׁאֵין צֹרֶךְ לְהַרְחִיב וּלְפָרֵט זוֹרֵחַ הוּא מֵאֵלָיו.

הַהֶאָרָה הָעֶלְיוֹנָה הַכְּלָלִית הַזֹּאת שֶׁל הָאֻמָּה, הִיא מִתְעַלָּה לְחַיֵּי נֵצַח בֵּאלֹהִים עֶלְיוֹן, מֵעַל כָּל גְּבוּל, זְמַן וּמָקוֹם, בְּעֹז חַיֵּי עוֹלָמִים וּבְשִׁפְעַת הַשְּׁלֵמוּת וְהַיְכֹלֶת הַמְּלֵאָה לְאֵין־חֵקֶר, וְעַל יָדָהּ מִתְנוֹצֶצֶת גַּם הַהַזְרָחָה שֶׁל אוֹתָן הָאֲמִתֻּיּוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַצְּפוּנוֹת בְּגִנְזֵי אוֹצְרוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה.





אֲבָל חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִיא שֶׁגָּרְמָה לְהַרְחִיב אֶת חוּג הָרַעְיוֹן שֶׁל הָאָדָם, בְּהַעִיפוֹ עַיִן הַשָּׁמַיְמָה, אֶל מֶרְחֲבֵי אֵין־קֵץ וְעוֹלְמֵיהֶם.

וְחֶשְׁכַת חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְסִלּוּק הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, מֵהִתְגַּלּוּת בַּהֹוֶה בְּאוֹצַר הַחַיִּים שֶׁל הָאֻמָּה, הִיא שֶׁגָּרְמָה לְהַרְחִיב אֶת אֹפֶק הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הָאֻמָּה וּלְעַדְּנָהּ בִּנְשִׂיאַת עַיִן לְמֶרְחַקִּים, וּלְפָרֵט אֶת מַה שֶּׁהָיָה גָּנוּז וּבָלוּעַ בְּזִיו אוֹרוֹ שֶׁל הַכְּלָל כֻּלּוֹ.

הַלִּמּוּדִים הַגְּדוֹלִים וְהָעֲמֻקִּים, הַמִּתְפָּרְצִים לְמַעְלָה מֵהַחוּשִׁים וְהַגְבָּלוֹתֵיהֶם וְנוֹשְׂאִים דֵּעָם לְמֶרְחַקִּים, עַל אוֹתָן הַגְּדֻלּוֹת שֶׁל חַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא וּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְחַיֵּי־הַנֶּצַח בִּכְלָל, בְּכָל חֲלִיפוֹתֵיהֶם וְשִׁנּוּיֵי צִבְיוֹנֵיהֶם, אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ מִקֹּדֶם קִנְיָנָם שֶׁל יְחִידֵי־סְגֻלָּה, נַעֲשׂוּ עַתָּה לְקִנְיָן כְּלָלִי לָאֻמָּה, וְעַל־יָדָם שָׁאֲפָה רוּחַ.

הֵם הִמְשִׁיכוּ לָהּ אֶת הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית בְּמוּבָן רָחָב וְנֶאְדָּר, הַחוֹבֵק בִּזְרוֹעַ־עֻזּוֹ עוֹלְמֵי־עַד וְנוֹתֵן מִחְיָה לָרַעְיוֹנוֹת הַמִּתְנַשְּׂאִים, אֲשֶׁר הַכִּכָּר שֶׁל הַהַגְבָּלוֹת הַחוּשִׁיּוֹת צַר לָהֶם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il