בפני רשב"י נשאלה שאלה על טומאת דם השרץ, זהו רמז להתמודדות עם דמותו של ראובן איסטרובלי שהוא עשיר יהודי הנראה כמו גוי והוא מקורב למלכות, ועל ההיתר לקבל ממנו סיוע.
יש אמונה גדולה ויש אמונה קטנה. כדי להגיע לאמונה גדולה חייבים להיות מחוברים לחלק הפנימי והנסתר של המציאות. ישנה מציאות חיצונית וישנה מציאות פנימית, מה היא הדרך להתחבר לרובד הפנימי של החיים? מה כוחה והשפעתה של האמונה הגדלה?
אנו מחנכים את ילדינו להתנהגות מוסרית, אך עלינו לזכור שקודם כול עלינו להקפיד על כך בעצמנו במקומות העבודה. החל מדיבור נקי ומכובד, דרך התנהגות אתית ומוסרית כלפי המעסיקים ועד התנהלות נכונה ביחס בין עמיתים עבודה, גברים ונשים
אדם עם אמונה גדולה לא מפחד לאהוב את כל האנשים, ככל שהאמונה גדולה יתר אדם לא מפחד מהמפגש גם אנשים שאינם מאמינים, כי האמונה גדולה מכירה בשורש ה' שמחייה כל נברא.
המהות הגדולה נמצאת בכל חלק באדם בצורה תרכיזית, וזה נותן שמחה גדולה. על ידי הענוה זה מתגלה, ואילו הגאוה שוברת את המבנה ומכניסה לתהליך של הידרדרות. התשובה- לחזור לעצמיות.
ישנו פער בין הצימאון העצום לכלים, ומי שמצטער זה אומר שהוא מחובר אז צריך לשמוח.
המשיגים הגדולים יודעים איך הדברים פועלים, אבל בצער גדול שלא משיגים את המקור. צריך לחבר את המקור והפרטים.
לצד השמחה הגדולה על החגיגות הנרחבות לסיום הש"ס הבבלי, אסור לנו לשכוח שבשני סדרים מתוכם כמעט לא נגענו – זרעים וטהרות. עלינו להוביל מהפיכה שתכניס עוד חלקים מהש"ס לסדר הלימוד, כדי שבעוד שבע שנים נוכל לחגוג סיום של כל חלקי התורה שבעל פה
הסגולה פועמת בכל ישראל אף כשרחוקים מתורה ומצוות * מצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות, ומובן מדוע * בעבר נחלקו הפוסקים אם בגד מבד סינתטי חייב בציצית ואם יש לברך על ציצית כזאת, אך כיום בגדים אלו נפוצים אף יותר מבגדים מבד טבעי, ואין ספק כי יש להטיל בהם ציצית ולברך עליה * גם הציציות המחולקות לחיילי צה"ל כשרות לברכה ללא ספק * בנוגע לציצית מבד רשת רבים הסתפקו, ונכון שלא לברך עליה
אנו רגילים לדבר על שתי סוגי אהבות, אהבה עולם, אהבה שקשורה לעולם הזה, מתוך התבוננות ונשגה בכלים שלנו. עוד סוג אהבה, אהבה רבה, אהבה שקשורה בנפש האלוקית, עולם רוחני ועליון. אבל יש עוד אהבה, חידוש גבוה, אהבה בתענוגים שזה חיבור עליון שלהם, בחינת שבת.
מחשבת האמונה בגדלותה היא מופשטת לגמרי ללא שום זיקה לגשמיות. אם כך מה נאמר על האמונה של ילד או של אדם תמים, האם הוא נחשב בעינינו למאמין? הרב מחדש שגדלות האמונה היא הופעתה בכל הרבדים.
