- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מורה נבוכים
- חלק א - דעת ה' א-ל עולם
פרקי המונחים א-מט
כתבות בנושא פרקי המונחים א-מט
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא פרקי המונחים א-מט
חלקו הראשון של מורה הנבוכים - הקריאה בשם ה' א-ל עולם
שיעור 52 - ח"א, הרחבה בין פרק מט לפרק נ
בסוף "פרקי המונחים" עצרנו להתבונן ולסכם בקצרה מה למדנו עד כה בספר המורה, ולהסביר את המהלך והמבנה של הפרקים מפרק א עד פרק מט. כמו כן הסברנו מה עומד בפנינו משם והלאה. עיון מדוקדק הביאנו למסקנה שבמקום החלוקה הרווחת של פרקי חלק א של המורה ל"פרקי מונחים(א-מט)", "פרקי תארים(נ-ע)" ו"פרקי כלאם(עא-עו)" – יש להגדיר את נושא תחילת המורה: "ביאור האמונה" (=ה"קריאה בשם ה' א-ל עולם"), ויש לחלקו לשני חלקים בלבד: "פרקי טיהור האמונה(א-סז)" ו"פרקי הוכחתה (א,סח-ב,לא)". "טיהור האמונה" - הוא בחמישה שלבים: 1. שלילת תבנית הגוף (א-ז), 2. שלילת המרחב הפיזי (ח-כח), 3. שלילת היפעלות נפשית (כט-מט), 4. שלילת תארים (נ-ס),5. וביאור שמות ה' (סא-סז), המתאים דווקא לאחר ד' שלבי השלילה הקודמים (וזוהי ה"קריאה בשם ה'"). ו"הוכחתה" כוללת אף היא כמה שלבים, שיפורטו בהמשך, שעניינם הוא הוכחת האמונה בדרך הנכונה מתוך הכרת העולם, וגם בלא תלות בטענה שהוא נברא (וזהו "ה' א-ל עולם", דהיינו שנודע כמניע, מהווה ומנהיג העולם). השיעור הוסיף הרבה הבנה ועומק במבנהו המחושב והמסודר של ספר מורה הנבוכים כולו.
נבדלות המלאכים ואופני תיאורם בכתובים
שיעור 51 - ח"א, פרק מט
הרמב"ם לימד על מהותם של המלאכים – השכלים הנבדלים שכל תכונה גופנית-פיזית אינה שייכת בהם, ולימד על שיטת תיאורם במקרא במונחים גשמיים כלשונן של בני אדם שנעשה בה שימוש בכדי ללמד על מציאותם ושלימותם. כמו כן, ביאר הרמב"ם כמה הערות מהחכמה והדיוק בבחירת המשלים שבהם מתוארים המלאכים בדומה ובהבדל לתיאורים של ה' במקרא. דקדוק זה הוא הן במסר של אותם התיאורים לפי הבנת ההמון והן במסרם העמוק המוכוון ליחידי הסגולה השלמים המסוגלים להבינם לפי המשמעויות המופשטות הנוספות שיש לאותם ביטויים שבכתובים.
השגת ה' העליונה שאינה על ידי חושים
שיעור 50 - ח"א, פרקים מז-מח
בפרק מז לימדנו הרמב"ם מדוע אע"פ שייחסה התורה את חושי הראיה השמיעה והריח לה' (בכדי ללמד על השגתו את מעשי בני אדם) - אין היא מייחסת לו כלל את חושי המישוש והטעם, והוא בשל חסרונם ופחיתותם של חושים אלו בעיני בני אדם, ובפרק מח למדנו על דרכו של אונקלוס בתרגומו בעניין "ראיה" ו"שמיעה" שנאמרו במקרא ביחס לה', ופרשנותו השיטתית שלא לייחסם כפשוטם לה'.
גדול כוחן של נביאים שהן מדמים הצורה ליוצרה
שיעור 49 - ח"א, פרק מו[3], השלמת הפרק
המשכנו בעניין הבנת לשונות המקרא וכוונתם בכל תאורי ה' שבהם ללמד על מציאות ה' ועל שלמותו ופעולותיו בלשונם של בני אדם, והרמב"ם הוסיף ללמד שזו הייתה גם דרכם של חז"ל שהוסיפו להתבטא באותו סיגנון כשל הכתובים, והוא מוכיח מדבריהם שאף הם נקטו כן עבור לימוד הציבור כולו בהתאם ליכולותיו, ושחלילה מלהעלות על הדעת שהם התכוונו למשמעות דבריהם הפשוטה ושהם החזיקו בדעת ההגשמה.
ההכרח לדבר בלשון בני אדם
שיעור 48 - ח"א, המשך פרק מו[2]
למדנו על אפשרות ליידע על מציאות דבר בצורה עקיפה דרך פעולותיו וכדו' גם בלא לתאר נכונה את עצמותו, ועל ההכרח שישנו ללמד את מציאות ה' בדרך זו – בצורה עקיפה ובשפה מגשימה שאינה תואמת את מהותו – בשל חוסר אפשרותם של בני אדם לתפוס נכונה את מהותו, ובשל מדרגותיהם השונות ביחס לאפשרותם לתפוס מציאויות מופשטות.
משלי הכוזרי והרמב"ם
שיעור 47 - ח"א, פרקים מה-תחילת מו, המונח שמע
תחילה למדנו בפרק מה על המונח "שמיעה" ומשמעויותיו במקרא בכלל (במשמעות שמיעת קול, קבלת דבר או ידיעה) וביחס לה' בפרט (במשמעות של השגה ובמשמעות של תגובה), ואחר החלנו בפרק מו ושם פגשנו במשלים שהרמב"ם מביא שמקורם הוא מהכוזרי וניצלנו את ההזדמנות להרחיב על היחס בין שני הגדולים הללו.
קיום הנפש בצרור החיים
שיעור 45 - ח"א, פרקים מא-מב, נפש ומוות וחיים
הרמב"ם לימדנו בפרק מא את משמעויותיו של המונח "נפש" (ככח החיוני המפעיל את הגוף, כחלק השכלי הנשאר לאדם לאחר המוות, או במשמעות רצון), ועל הצורך להרחיקו במה' מלבד במשמעות הרצון, ובפרק מב לימדנו הרמב"ם על משמעויות המונחים "חיים" ו"מוות" (כחיים בגוף והפסקתם, כחולי והבראתו וכקיום נפשי נצחי והפסדו). בשולי הדברים הראינו את דרכו של הרמב"ם לשלב וללמד תכנים חשובים שונים בענייני מעשה בראשית ומעשה מרכבה בתוך הרצאת הדיון בהרחקת ההגשמה, שהוא המסר והמסגרת הכללית.
רוח החיים והרוח השבה אל ה' אשר נתנה
שיעור 44 - ח"א, פרק מ, המונח רוח
למדנו שש משמעויות של המונח רוח (יסוד האוויר, משב רוח, כח החיים שבגוף, החלק הנשאר לאחר המוות, שפע הנבואה, רצון) והרחבנו בהקשר זה על היחס לפרשנויות המקרא בהתאם למדע בזמן הרמב"ם ובזמנינו, למדנו על מבנה הנפש האנושית ועל החלק הזמני והחלק הנצחי שבה (והרחבנו בעניין מדברי הרמב"ם שבמשנה תורה, יסודיה"ת ד,ח-ט), וכן על שפע הנבואה ועל הרצון האלוקי בבריאת העולם ובהנהגתו שתכלית האדם היא לחקותו.
הלב והאהבה לאורו של רבינו הרמב"ם
שיעור 43 - ח"א, השלמה לפרק לט
הוספנו שלושה עיונים להבין היטב את עניין הלב והאהבה שנתפרשו ע"י הרמב"ם בפרק לט. א) הערנו על מיעוט ייחוס הלב בתנ"ך לה', ודנו בדברי הרמב"ם בזה. ב) עניינו בגדר אהבת ה' במשנת הרמב"ם שאינה ההשגה בלבד וגם אינה רגש הלב בלבד אלא ההכוונה המודעת של כל כוחות האדם כולם – הגוף והנפש – להגשת ה', והיא ה"עבודה מאהבה" שהיא תכלית האדם. ג) עניינו במשמעות ייחוס המחשבות בתנ"ך ללב בלבד והעדר ייחוסן למח, והצענו בזה שתי אפשרויות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
