בית המדרש
הלכה מחשבה ומוסר
מורה נבוכים
חלק א - דעת ה' א-ל עולם

פרקי המונחים א-מט

רבנים

שיעורים

כתבות בנושא פרקי המונחים א-מט

מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.

סדרות בנושא פרקי המונחים א-מט

סדרות שיעורים

פרקי המונחים א-מט (42)

38 דק'
השגת ה' העליונה שאינה על ידי חושים
שיעור 50 - ח"א, פרקים מז-מח
הרב בן ציון אוריאל | י"ז טבת התש"פ
34 דק'
גדול כוחן של נביאים שהן מדמים הצורה ליוצרה
שיעור 49 - ח"א, פרק מו[3], השלמת הפרק
הרב בן ציון אוריאל | ט"ז טבת התש"פ
32 דק'
ההכרח לדבר בלשון בני אדם
שיעור 48 - ח"א, המשך פרק מו[2]
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו טבת התש"פ
34 דק'
משלי הכוזרי והרמב"ם
שיעור 47 - ח"א, פרקים מה-תחילת מו, המונח שמע
הרב בן ציון אוריאל | י"ב טבת התש"פ

פרקי המונחים א-מט (42)

לדפדוף מהיר בסדרה

סדרה בנושא פרקי המונחים א-מט

45 דק'
חלקו הראשון של מורה הנבוכים - הקריאה בשם ה' א-ל עולם
שיעור 52 - ח"א, הרחבה בין פרק מט לפרק נ
בסוף "פרקי המונחים" עצרנו להתבונן ולסכם בקצרה מה למדנו עד כה בספר המורה, ולהסביר את המהלך והמבנה של הפרקים מפרק א עד פרק מט. כמו כן הסברנו מה עומד בפנינו משם והלאה. עיון מדוקדק הביאנו למסקנה שבמקום החלוקה הרווחת של פרקי חלק א של המורה ל"פרקי מונחים(א-מט)", "פרקי תארים(נ-ע)" ו"פרקי כלאם(עא-עו)" – יש להגדיר את נושא תחילת המורה: "ביאור האמונה" (=ה"קריאה בשם ה' א-ל עולם"), ויש לחלקו לשני חלקים בלבד: "פרקי טיהור האמונה(א-סז)" ו"פרקי הוכחתה (א,סח-ב,לא)". "טיהור האמונה" - הוא בחמישה שלבים: 1. שלילת תבנית הגוף (א-ז), 2. שלילת המרחב הפיזי (ח-כח), 3. שלילת היפעלות נפשית (כט-מט), 4. שלילת תארים (נ-ס),5. וביאור שמות ה' (סא-סז), המתאים דווקא לאחר ד' שלבי השלילה הקודמים (וזוהי ה"קריאה בשם ה'"). ו"הוכחתה" כוללת אף היא כמה שלבים, שיפורטו בהמשך, שעניינם הוא הוכחת האמונה בדרך הנכונה מתוך הכרת העולם, וגם בלא תלות בטענה שהוא נברא (וזהו "ה' א-ל עולם", דהיינו שנודע כמניע, מהווה ומנהיג העולם). השיעור הוסיף הרבה הבנה ועומק במבנהו המחושב והמסודר של ספר מורה הנבוכים כולו.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט טבת התש"פ
30 דק'
נבדלות המלאכים ואופני תיאורם בכתובים
שיעור 51 - ח"א, פרק מט
הרמב"ם לימד על מהותם של המלאכים – השכלים הנבדלים שכל תכונה גופנית-פיזית אינה שייכת בהם, ולימד על שיטת תיאורם במקרא במונחים גשמיים כלשונן של בני אדם שנעשה בה שימוש בכדי ללמד על מציאותם ושלימותם. כמו כן, ביאר הרמב"ם כמה הערות מהחכמה והדיוק בבחירת המשלים שבהם מתוארים המלאכים בדומה ובהבדל לתיאורים של ה' במקרא. דקדוק זה הוא הן במסר של אותם התיאורים לפי הבנת ההמון והן במסרם העמוק המוכוון ליחידי הסגולה השלמים המסוגלים להבינם לפי המשמעויות המופשטות הנוספות שיש לאותם ביטויים שבכתובים.
הרב בן ציון אוריאל | י"ח טבת התש"פ
38 דק'
השגת ה' העליונה שאינה על ידי חושים
שיעור 50 - ח"א, פרקים מז-מח
בפרק מז לימדנו הרמב"ם מדוע אע"פ שייחסה התורה את חושי הראיה השמיעה והריח לה' (בכדי ללמד על השגתו את מעשי בני אדם) - אין היא מייחסת לו כלל את חושי המישוש והטעם, והוא בשל חסרונם ופחיתותם של חושים אלו בעיני בני אדם, ובפרק מח למדנו על דרכו של אונקלוס בתרגומו בעניין "ראיה" ו"שמיעה" שנאמרו במקרא ביחס לה', ופרשנותו השיטתית שלא לייחסם כפשוטם לה'.
הרב בן ציון אוריאל | י"ז טבת התש"פ
34 דק'
גדול כוחן של נביאים שהן מדמים הצורה ליוצרה
שיעור 49 - ח"א, פרק מו[3], השלמת הפרק
המשכנו בעניין הבנת לשונות המקרא וכוונתם בכל תאורי ה' שבהם ללמד על מציאות ה' ועל שלמותו ופעולותיו בלשונם של בני אדם, והרמב"ם הוסיף ללמד שזו הייתה גם דרכם של חז"ל שהוסיפו להתבטא באותו סיגנון כשל הכתובים, והוא מוכיח מדבריהם שאף הם נקטו כן עבור לימוד הציבור כולו בהתאם ליכולותיו, ושחלילה מלהעלות על הדעת שהם התכוונו למשמעות דבריהם הפשוטה ושהם החזיקו בדעת ההגשמה.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ז טבת התש"פ
32 דק'
ההכרח לדבר בלשון בני אדם
שיעור 48 - ח"א, המשך פרק מו[2]
למדנו על אפשרות ליידע על מציאות דבר בצורה עקיפה דרך פעולותיו וכדו' גם בלא לתאר נכונה את עצמותו, ועל ההכרח שישנו ללמד את מציאות ה' בדרך זו – בצורה עקיפה ובשפה מגשימה שאינה תואמת את מהותו – בשל חוסר אפשרותם של בני אדם לתפוס נכונה את מהותו, ובשל מדרגותיהם השונות ביחס לאפשרותם לתפוס מציאויות מופשטות.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו טבת התש"פ
34 דק'
משלי הכוזרי והרמב"ם
שיעור 47 - ח"א, פרקים מה-תחילת מו, המונח שמע
תחילה למדנו בפרק מה על המונח "שמיעה" ומשמעויותיו במקרא בכלל (במשמעות שמיעת קול, קבלת דבר או ידיעה) וביחס לה' בפרט (במשמעות של השגה ובמשמעות של תגובה), ואחר החלנו בפרק מו ושם פגשנו במשלים שהרמב"ם מביא שמקורם הוא מהכוזרי וניצלנו את ההזדמנות להרחיב על היחס בין שני הגדולים הללו.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב טבת התש"פ
30 דק'
לחסות תחת כנפי השכינה
שיעור 46 - ח"א, פרקים מג-מד, המונחים כנף ועין
למדנו על משמעויות "כנף" ו"עין" שנאמרו ביחס לה' ולמלאכים, המורים על השגחת ה' ועל מציאות המלאכים ופעולותיהם הנסתרות. בכלל הדברים יישבנו סתירה במורה בעניין אפשרות ייחוס כנפיים לה'.
הרב בן ציון אוריאל | י"א טבת התש"פ
36 דק'
קיום הנפש בצרור החיים
שיעור 45 - ח"א, פרקים מא-מב, נפש ומוות וחיים
הרמב"ם לימדנו בפרק מא את משמעויותיו של המונח "נפש" (ככח החיוני המפעיל את הגוף, כחלק השכלי הנשאר לאדם לאחר המוות, או במשמעות רצון), ועל הצורך להרחיקו במה' מלבד במשמעות הרצון, ובפרק מב לימדנו הרמב"ם על משמעויות המונחים "חיים" ו"מוות" (כחיים בגוף והפסקתם, כחולי והבראתו וכקיום נפשי נצחי והפסדו). בשולי הדברים הראינו את דרכו של הרמב"ם לשלב וללמד תכנים חשובים שונים בענייני מעשה בראשית ומעשה מרכבה בתוך הרצאת הדיון בהרחקת ההגשמה, שהוא המסר והמסגרת הכללית.
הרב בן ציון אוריאל | י טבת התש"פ
33 דק'
רוח החיים והרוח השבה אל ה' אשר נתנה
שיעור 44 - ח"א, פרק מ, המונח רוח
למדנו שש משמעויות של המונח רוח (יסוד האוויר, משב רוח, כח החיים שבגוף, החלק הנשאר לאחר המוות, שפע הנבואה, רצון) והרחבנו בהקשר זה על היחס לפרשנויות המקרא בהתאם למדע בזמן הרמב"ם ובזמנינו, למדנו על מבנה הנפש האנושית ועל החלק הזמני והחלק הנצחי שבה (והרחבנו בעניין מדברי הרמב"ם שבמשנה תורה, יסודיה"ת ד,ח-ט), וכן על שפע הנבואה ועל הרצון האלוקי בבריאת העולם ובהנהגתו שתכלית האדם היא לחקותו.
הרב בן ציון אוריאל | ט טבת התש"פ
36 דק'
הלב והאהבה לאורו של רבינו הרמב"ם
שיעור 43 - ח"א, השלמה לפרק לט
הוספנו שלושה עיונים להבין היטב את עניין הלב והאהבה שנתפרשו ע"י הרמב"ם בפרק לט. א) הערנו על מיעוט ייחוס הלב בתנ"ך לה', ודנו בדברי הרמב"ם בזה. ב) עניינו בגדר אהבת ה' במשנת הרמב"ם שאינה ההשגה בלבד וגם אינה רגש הלב בלבד אלא ההכוונה המודעת של כל כוחות האדם כולם – הגוף והנפש – להגשת ה', והיא ה"עבודה מאהבה" שהיא תכלית האדם. ג) עניינו במשמעות ייחוס המחשבות בתנ"ך ללב בלבד והעדר ייחוסן למח, והצענו בזה שתי אפשרויות.
הרב בן ציון אוריאל | ח טבת התש"פ
33 דק'
"וְאָהַבְתָּ... בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ"
שיעור 42 - ח"א, פרק לט, המונח לב
למדנו על משמעויותיו של המונח "לב", על השאלותיו כלפי ה' במשמעות "שכל" או "רצון", למדנו על הדרך אל ה' שהיא לפי הרמב"ם דרך התבונה בדווקא, והשלמנו בלימוד הפסוק המצווה באהבת ה' בכל לב, נפש ומאוד, ומהו אופן יישומו לפי הרמב"ם (ע"פ דבריו הן בפרקנו והן ב'שמונה פרקים' וב'משנה תורה').
הרב בן ציון אוריאל | ה טבת התש"פ
33 דק'
"וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי, וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ"
שיעור 41 - ח"א, פרקים לז-לח, המונחים פנים ואחור
הרמב"ם מבאר את המשמעויות השונות של המונח "פנים" ואת אלו שלפיהן יוחס מונח זה לה', כגון: במשמעות של כעס (שעניינו ענישה או סילוק השגחה), במשמעות של ישירות הנבואה "פנים בפנים" בלא תווך, במשמעות עצמות הדבר, או במשמעות של השגחה מיוחדת. [בשולי הדברים הרחבנו מעט בעניין הנבואה "פנים בפנים" זו של משה וזו של שאר ישראל במעמד הר סיני, לפי שיטת הרמב"ם שתתבאר בפרק לג מחלק שני]. אחר, ביאר לנו הרמב"ם את המונח "אחור" ומהי משמעות ההליכה אחרי ה', שכלול בה המאמץ לדעתו ולחקותו וללכת בדרכיו, שהם מאושיותיה של התורה ועיקר תכליתו של האדם בעולמו.
הרב בן ציון אוריאל | ג טבת התש"פ
40 דק'
אמונת גשמיות הבורא – חמורה מעבודה זרה!
שיעור 40 - ח"א, פרק לו, חומרת ההגשמה
בפרק לו מבאר הרמב"ם את עוצם חומרתה של תפיסת ההגשמה של הבורא. הרמב"ם מראה כיצד התייחסה התורה לעבודה זרה ותיארה כל לשון של "כעס", "קנאה" ו"חרון אף" כלפי עובדיה וכיצד היא כנתה אותם בלשונות "אויבים" ו"שנואים" ו"מתועבים" וכדו' לפני ה', והוא מבאר את הסיבה לזה בשל חומרתה של הטעות בהפניית היחס של העבודה והערצה לזולת ה', (אף בלא כפירה בה' עצמו כלל, שהרי אפילו עובדי הע"ז היו מכירים ומאמינים גם בו). מזה מסיק הרמב"ם ק"ו לטעויות באופן תפיסת ה' עצמו וייחוס הגשמה אליו, שמכיון שמדובר בטעות בעצמותו ממש – מבחינה זו המורה היא ההגשמה יותר מן הע"ז! ומכאן חומרתה העצומה והעדר הסובלנות כלפיה, כפי שלא נותנים אפשרות הצטדקות לעובדי הע"ז עצמם. בסיום הדברים הוספנו כמה מילים על כי מטרת הפרק בתיאור ה"כעס" על ההגשמה הוא לבטא חומרת אמונת הגשמות ב"לשון בני אדם", וכן דנו בהבדל בין סגנונו החד והדרישה להפשטה מוחלטת של הרמב"ם להרחקת הגשמות ובין סגנון התורה והמתרגמים העדין ופחות חד להפשטה, ניסינו למזער את ההבדל מצד אחד, ולהציע מצד שני גם רעיון שנותן לגיטימיות לתוספת דרישה מחודש בימי הרמב"ם (אף אם לא נתבאר קודם לכן) – רעיון שהוא כעין רעיון שהרמב"ם עצמו ביאר בעניין העדר אזכור אמונת תחיית המתים בתורה עד שנתפרשה בדניאל.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ח כסלו התש"פ
32 דק'
הכרח החינוך להרחקת הגשמות
שיעור 39 - ח"א, פרק לה
אחר שלמדנו בפרקים לא-לב על גבולות יכולת ההשגה של השכל האנושי, ועל מוגבלות התפיסה של ההמון שמונעת מהם להשיג את הסודות בפרקים לג-לד – מלמדנו הרמב"ם בפרקנו (לה) כי את הרחקת ההגשמה של הבורא חייבים ללמד לכל, ואפילו לכאלה שאינם יורדים להבנת סוף משמעות המושגים, מפני שחומרת טעות ההגשמה היא כעין טעות העבודה זרה ושאר הכפירות והטעויות החמורות בענייני האמונה, ולכן בלתי אפשרי להניח שום אדם בלא להצילו מן הטעויות הללו.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ז כסלו התש"פ
33 דק'
מקומם של לימודי המדעים בימינו ע"פ משנת הרמב"ם
שיעור 38 - ח"א, סיום פרק לד, פסקאות 14-17 וסיכומו
תחילה השלמנו וסיכמנו את לימוד חמש הסיבות המסבירות מדוע ההמון אינו שייך ואינו יכול להשיג בסודות מעשה מרכבה, ואחר, עיינו והרחבנו בעניין שיטת הרמב"ם בעניין לימוד החכמות הכלליות וכיצד נראה נכון ליישמה בימינו, לאור מצב החכמות השונה מאוד. לבסוף, עם השלמת פרק לד סיכמנו וביארנו את תוכן ומבנה הפרקים לא-לו (ובכלליות, לא-לב: גבול ההשגה האנושית ואפילו היחידים, לג-לד: גבול ההשגה של ההמון שלא מאפשר להם להשיג את הסוד, לה-לו: מהם היסודות שעכ"פ הכרחי ללמד אף את ההמון).
הרב בן ציון אוריאל | כ"ו כסלו התש"פ
31 דק'
שלימות המידות הדרושות להבנת הסוד
שיעור 37 - ח"א, פרק לד, פסקאות 8-13
הרמב"ם הוסיף לבאר ולהסתייע מדברי שלמה המלך על אודות הצורך בלימודים של חכמות כלליות מקדימות לשם השגת עומק סודות החכמה והזהיר מההתעצלות וההתרשלות מכך, ואחר, לימד הרמב"ם על שלימות ההכנה הטבעית ושלימות המידות הנדרשות אף הן כתנאי הכרחי להשגת עומק סודות החכמה. בשולי דבריו הוספנו על הפן הנוסף שרואה הרמב"ם במקומן של המידות כעניין אידיאלי ולא רק כהכנה להשגת החכמה.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ה כסלו התש"פ
33 דק'
ההכנות והכלים הנדרשים בכדי לשחות בים החכמה
שיעור 36 – ח"א, פרק לד, פסקאות 1-7
בפרק לד בא הרמב"ם לפרט את חמש הסיבות המחייבות את הסתרת הסוד מבני האדם שאינם מוכנים לו, לפחות בראשית דרכם. בפסקאות 1-7 שלמדנו הספקנו ללמוד על שלושת הסיבות הראשונות, שהן: א) עומקה המופלג של החכמה, שבשל כח ממשלה הרמב"ם בים המכריח אימון ויכולת שחייה בכדי להפיק ממנו "מרגליות", ב) המצב החסר בו כל בני אדם נולדים בטבעם הרחוק מהמצב השלם בו הם יכולים להשיג בתחילה את החכמה כפי שהיא, ג) רוב הלימודים המקדימים הנדרשים כהכנה להשגת חכמות האלוקות, וטבע האדם להתעצל ולמאוס בדרך הארוכה של ההקדמות ולוותר בשלן אפילו על תכליות נכספות.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ד כסלו התש"פ
33 דק'
ההכרח להסתיר את הסוד ממי שאינו ראוי לו
שיעור 35 – ח"א, פרק לג
בהמשך לפרקים הקודמים בהם לימד הרמב"ם על הסכנה שבעיסוק בתחומים שמעבר ליכולת השגת האדם – הוא מסביר בפרקנו את ההכרח שלא ללמד להמון עניינים עמוקים שאינם ביכולתם להבין, ובהמשך לכך מבאר הרמב"ם שזהו הטעם לסגנונה של התורה המדברת בלשון בני האדם בשפה ובמושגים השווים לכל נפש וזה לפי יכולת ההמון להשיג, ואת הענייני הסודות העמוקים – התורה מעלימה מההמון ורומזת להם ברמזים נעלמים בלבד בכדי שרק הראויים להם יבינו. בכלל דברינו הרחבנו על אחדות משנתו של הרמב"ם בכלל כתביו – פה"מ, משנה תורה והמורה. בהקשר זה ביאר הרמב"ם אמירות שונות של חכמינו על הזהירות מהעיסוק בנסתרות הנפלאות מהאדם, וביאר את ההבדל בין ר"ע לבין "אחר" שנכנסו לפרדס – זה "הציץ" ו"קיצץ בנטיעות" לעומת זה ש"נכנס בשלום ויצא בשלום".
הרב בן ציון אוריאל | כ"א כסלו התש"פ
30 דק'
"דְּבַשׁ מָצָאתָ - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ"
שיעור 34 – ח"א, פרק לב
הרמב"ם ביאר ש"אכילת הדבש" שעליה דיבר שלמה בפסוק זה היא השגת עומק סודות החכמה שהם השגת הדבר השלם והמענג ביותר ולפיכך נמשלו ב"אכילת דבש". בהמשך לזה התרכז הרמב"ם במסר המשל איך שניסיון השגת מה שאינו ביכולת השכל האנושי הינו גורם לשיבוש השכל כולו ומביא לקלקול כל דרכו של האדם, וזוהי ה"הקאה" המתארת את הקלקול, הכולל אף את האכילות הקודמות, שבא בעקבות האכילה מעבר לגבול. בהקשר זה ביאר הרמב"ם אמירות שונות של חכמינו על הזהירות מהעיסוק בנסתרות הנפלאות מהאדם, וביאר את ההבדל בין ר"ע לבין "אחר" שנכנסו לפרדס – זה "הציץ" ו"קיצץ בנטיעות" לעומת זה ש"נכנס בשלום ויצא בשלום".
הרב בן ציון אוריאל | כ' כסלו התש"פ
30 דק'
הרמב"ם מלמד על גבולותיו של השכל האנושי
שיעור 33 – ח"א, פרק לא ותחילת פרק לב
בפרק לא מלמדנו הרמב"ם על תחומים ומציאויות שהינם מחוץ לתחום השגתו של השכל האנושי ועל סיבות המחלוקות העיוניות בין בני האדם, ובפרק לב החלנו ללמוד על הנזק העלול להיגרם מניסיון השגת השכל למה שמעבר לגבולותיו וליכולותיו. עוד דיברנו על נושא חטיבת הפרקים לא-לו העוסקים בסודות החכמה ובדרך אליהם, וביארנו את הקשרם למונח "אכילה" עליו למדנו בפרק ל.
הרב בן ציון אוריאל | י"ט כסלו התש"פ
32 דק'
"וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" ו"מַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה"
שיעור 32 – ח"א, פרקים כט-ל, המונחים עצב ואכילה
תחילה לימדנו הרמב"ם בפרק כט את משמעויות המונח "עצב" וביאר בשתי דרכים את שנאמר ביחס לה' "ויתעצב אל ליבו" (א. שלא מסר לנביא הקפדתו. ב. שרצונו, שזהו ליבו, הומרה ע"י בני האדם), ואחר, בפרק ל, לימדנו הרמב"ם את ההשאלות למונח "אכילה" ככיליון או כקיום, והרחיב בהשאלת האכילה לעניין הקיום שנאמרה בהקשר של השגת החכמה שהיא סיבת קיום הנפש, (וביאר בהקשר זה באופן יסודי ונפלא את תרגום יונתן בן עוזיאל לפס' "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה").
הרב בן ציון אוריאל | י"ח כסלו התש"פ
44 דק'
"וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר"
שיעור 31 – ח"א, פרק כח, המונח רגל
הקשר לביאור משמעויות המונח "רגל" לימדנו הרמב"ם את פירוש "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים", והרחיב במשמעות השגתם של אצילי בני ישראל שנאמר בהם "ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמיים לטהר", וזה הן לפי דרכו והן לפי תרגום אונקלוס. בשולי דבריו הדגשנו שעיקר הגורם להבדל בין הרמב"ם לאונקלוס הוא קהל היעד השונה ושאין בינם כל מחלוקת עקרונית, והוספנו גם לפרש מה הייתה לפי הרמב"ם הטעות בהשגתם של אצילי בני ישראל ומדוע נתחייבו כליה לפי חז"ל.
הרב בן ציון אוריאל | י"ז כסלו התש"פ
29 דק'
המבנה והמהלך של פרקי המונחים
שיעור 30 – ח"א, הרחבה בין פרק כז לפרק כח
בין פרק כז לפרק כח מצאנו מקום לעיין במבנה פרקי המונחים ולחלקם לשלוש חטיבות פרקים (א-ז: שלילת תבנית הגוף, ח-כז: שלילת מושגי המקום, כח-מט: שלילת מושגי האנשה נוספים), ועיינו וביארנו את השיקולים השונים שהנחו את הרמב"ם בגלגול מהלך פרקי המונחים, תוך שימת לב הן למסרי הרחקת הגשמות והן לתכני מושגי הסוד הכלולים בפרקים אלו.
הרב בן ציון אוריאל | י"ד כסלו התש"פ
37 דק'
הרחקת ההגשמה בתרגום אונקלוס
שיעור 29 – ח"א, פרק כז
תחילה הוספנו ביאור בדרך התורה בלימוד והדרכה הן להמון בני אדם והן ליחידים, ואחר המשכנו לפרק כז ולמדנו על דרכו של אונקלוס ומגמתו להרחיק את ההגשמה, ושני טעמים מדוע הוא חרג ממנהגו בפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה". בשולי הדברים התייחסנו להשגת הרמב"ן על דברי הרמב"ם שבפרקנו ולימדנו כמה עקרונות שלפיהם ניתן ליישבה.
הרב בן ציון אוריאל | י"ג כסלו התש"פ
43 דק'
מהות השריית השכינה ועניין דיבור התורה כלשון בני אדם
שיעור 28 – ח"א, פרקים כה-כו
תחילה למדנו בפרק כה על המונח "שכן" ומשמעויותיו והעמקנו במושג השראת השכינה ובמשמעויותיו. אחר, בפרק כו, לימדנו הרמב"ם על החכמה המופלאה שבבחירת המונחים והתאורים שבתורה ובשאר כתבי הקודש וכיצד הם הקולעים והמדויקים ביותר ללמד את האמיתות ויסודי האמונה הן לכלל המון בני האדם ב"לשון בני אדם" והן לשלמי המעלה ע"י שהם יבינו את המשמעויות היותר עמוקות ומדויקות של אותם מונחים ותאורים.
הרב בן ציון אוריאל | י"ב כסלו התש"פ
32 דק'
גילוי פנים וסילוק השגחה
שיעור 27 – ח"א, פרקים כב-כד
בפרקים כב-כד הרמב"ם מלמדנו את המשמעויות המושאלות המופשטות של המונחים: "בא", "יצא", "שב", ו"הלך" כהופעת דבר חדש והעלמו, ומבאר בהקשר זה מהי "הסתרת פנים" ומהו גילויים אצל ה' שהם כינויים לסילוק השגחתו או הופעתה או השריית שכינתו. בהקשר זה פגשנו בשיטת הרמב"ם בעניין ההשגחה, ובעניין האידיאל האנושי להלך בדרכיו.
הרב בן ציון אוריאל | י"א כסלו התש"פ
42 דק'
"וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא" – משמעותו לפי הרמב"ם
שיעור 26 – ח"א, פרק כא, המונח עבר
תחילה הרמב"ם לימד את השאלותיו השונות של המונח "העברה" הנאמר גם על תנועת קול או על תנועת אור בתוך מחזה נבואי-דמיוני, או על הגזמה או על העברת עניין, וכל זה מעבר למשמעותו הראשונה הנאמרת על תנועת גוף במרחב הפיזי. מלבד זאת, ובהמשך לזה, ביאר לנו הרמב"ם את משמעות "ויעבור ה' על פניו" בכמה אפשרויות שבהן ניתן להבין זאת כשורה, הן את משמעות הכתובים והן את שהתרחש ומה הושג באותו מעמד נשגב. לסיום הרחבנו מדוע הביא הרמב"ם את פרקנו כאן וכיצד הבנת הראשיות של מעשה בראשית מובילה להשגת ה' כראשית המציאות כולה, ו"להתייצב על הצור" במשמעות שפורשה בזה בשני הפרקים הקודמים. וביארנו את שיטת הרמב"ם במהות חכמת "מעשה בראשית" גם לאחר השגת הר"ן עליה.
הרב בן ציון אוריאל | י' כסלו התש"פ
33 דק'
"וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא"
שיעור 25 – ח"א, פרקים יח-כ
למדנו על המונחים "נגיעה", "קריבה", "נגישה", "רם", "נישא" ו"מלא", ובכולם הראה הרמב"ם שמלבד משמעותם הפיזית הם הושאלו גם למרחבים רוחניים של ההשגה, של מעלות הגדולה, הגבורה והממשלה, ושל תיאור שלימות המעלה. בכלל הדברים פגשנו בסתירה מהסוג החמישית מסיבות הסתירות שבהקדמה ונתבאר לנו ברמז משמעות דברי ישעיהו באומרו: "וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל".בהקשר זה לימד הרמב"ם את מושגי היסוד "חומר" ו"צורה" יחד עם תכונת "ההעדר הדבק לחומר תמיד" שהם שלושת ראשיות החומר השפל שתחת גלגל הירח. לסיום הרחבנו מדוע הביא הרמב"ם את פרקנו כאן וכיצד הבנת הראשיות של מעשה בראשית מובילה להשגת ה' כראשית המציאות כולה, ו"להתייצב על הצור" במשמעות שפורשה בזה בשני הפרקים הקודמים. וביארנו את שיטת הרמב"ם במהות חכמת "מעשה בראשית" גם לאחר השגת הר"ן עליה.
הרב בן ציון אוריאל | ז' כסלו התש"פ
35 דק'
טעימה מסודות המציאות הנכללים בסודות מעשה בראשית
שיעור 24 – ח"א, פרק יז
הרמב"ם מלמדנו שגם בהכרת עולם הטבע ישנם יסודות חבויים ועמוקים הקשים להשגה ותפישה לרוב בני האדם (והם "ראשיות המציאות"), ושהם הינם מכלל סודות חכמת "מעשה בראשית" שחכמינו ציוו להסתירה מאלו שאינם ראויים לה, ושלא רק חכמי ישראל הורו כן אלא אף חכמי האומות שנגעו בסודות אלו ראו להעלימם מהמון העם ולדבר בהם במשלים. בהקשר זה לימד הרמב"ם את מושגי היסוד "חומר" ו"צורה" יחד עם תכונת "ההעדר הדבק לחומר תמיד" שהם שלושת ראשיות החומר השפל שתחת גלגל הירח. לסיום הרחבנו מדוע הביא הרמב"ם את פרקנו כאן וכיצד הבנת הראשיות של מעשה בראשית מובילה להשגת ה' כראשית המציאות כולה, ו"להתייצב על הצור" במשמעות שפורשה בזה בשני הפרקים הקודמים. וביארנו את שיטת הרמב"ם במהות חכמת "מעשה בראשית" גם לאחר השגת הר"ן עליה.
הרב בן ציון אוריאל | ד' כסלו התש"פ
30 דק'
"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו", "וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר"
שיעור 23 – ח"א, פרקים טו-טז המונחים ניצב וצור
הרמב"ם מלמדנו משמעויות עמוקות של המושגים "צור" ו"התייצבות" מלבד סלע או עמידה גשמית. לדברי הרמב"ם, "התייצבות" היא גם התקיימות קבועה ו"צור" הוא גם ראשית וסיבה פועלת, כמשמעות השואלת את המילה ממשמעותה כמכרה סלע גדול שממנו חוצבים אבנים. מלבד הרווח שיש בפרשנות זו להרחקת הגשמות מהבורא הנקרא כמה פעמים בכתובים בשם "צור" או מתואר כ"ניצב", מלמדנו הרמב"ם את עומק משמעותו של חלום יעקב ואת העומק שנרמז למשה במעמד נקרת הצור במה שנאמר לו "ונצבת על הצור".
הרב בן ציון אוריאל | ד' כסלו התש"פ
33 דק'
מעלתו העליונה של האדם, נצחיותו ומשמעות דמותו בנבואה
שיעור 22 – ח"א, פרק יד, המונח אדם
תחילה השלמנו את ביאורנו מהשיעור הקודם לפרקים יא-יג. אחר, עברנו לפרק יד ולמדנו בו את שלושת משמעויות אדם (אדם הראשון, שם המין האנושי וצורתו, שם פחותי המין), והרחבנו לבאר את מגמתו של הרמב"ם בפרקנו וביארנו שהיא כפולה: הן ללמדנו על תכלית האדם ומדרגתו השלימה והניצחית הנכספת, והן לפרש לנו את הסוד הגדול המתואר במחזה מעשה המרכבה: "וממעל לרקיע... דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". בהבנת מגמת הפרק נעזרנו בהבנת הקשרו ומיקומו של הפרק בין שאר הפרקים הסמוכים לו, וע"פ הקבלות נוספות משאר הספר.
הרב בן ציון אוריאל | ג' כסלו התש"פ
38 דק'
וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי
שיעור 21 – ח"א, פרקים יא-יג, המונחים ישיבה, קימה ועמידה
הרמב"ם הרחיק את טעות ההגשמה של מחשבה שיש למעלה ישיבה, קימה או עמידה חלילה, ולימד על משמעויותיהם העמוקות השונות של מונחים אלו שנאמרו על הבורא או בהקשרים מופשטים אחרים, כגון "ישיבה" במשמעות של קיימות יציבה בלא שינוי, ,"קימה" כהקמה וקיום דבר או הבטחה או כתיאור לחידוש פעולה, ו"עמידה" כקיום קבוע של דבר. בהקשר האחרון ביארנו את "ואתה פה עמוד עימדי" כדבקות שיכלית בה' והדעת אותו המקנה קניין מציאות עומדת וקיימת קיום שלם ונצחי (=הישארות הנפש).
הרב בן ציון אוריאל | ל' מרחשון התש"פ
36 דק'
"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים"
שיעור 20 – ח"א, פרק י, המונחים עליה וירידה
הרמב"ם לימדנו על משמעויותיהם העמוקות של המונחים "ירד" ו"עלה" מלבד משמעותם כתנועות במרחב הגשמי, והראה שהם נאמרים על תנועות ושינויי מעלות ומצבים במרחב המעמד השלטוני, במרחב הרוחני ובמרחב העיסוק התודעתי. בכך לימדנו הרמב"ם מהם משמעויות המונחים הללו במקומות שנאמרו בכתבי הקודש כלפי ה', מהו "וירד ה' על הר סיני" ומהי עומק המשמעות הרמוזה בתיאור ש"משה עלה אל הא-לוקים" ובאיזו התעלות מחשבתית-תודעתית עליונה מדובר, מלבד העלייה הפיזית שעלה משה לתוך מראה האש האוכלת בראש הר סיני.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט מרחשון התש"פ
36 דק'
מקומו של עולם וקיום כסאו לדור ודור
שיעור 19 – ח"א, פרקים ח-ט, המונחים מקום וכסא
בפרק ח לימדנו הרמב"ם על משמעות המופשטת של המונח "מקום" כמדרגת שלמות מסוימת מלבד מובנו במרחב הגשמי, ולימדנו על משמעות ייחוס המקום ביחס להקב"ה ולמדרגת חיוב מציאותו, ובפרק ט לימדנו הרמב"ם על המשמעות המופשטת של המונח "כסא" שהוא כלייחס גדולה ומעלה למי שכביכול יושב עליו. בכלל הדברים, הרמב"ם גם לימדנו להשתמש במסריו כמפתחות להבנת התנ"ך ודברי החכמים ולשונותיהם גם במקומות אחרים שהוא אינו מזכירם בפירוש.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ח מרחשון התש"פ
39 דק'
סגולה ושדים ברמב"ם
שיעור 18 – ח"א, השלמת פרקים ו-ז והרחבות בעניינם וסביבם
הוספנו לבאר את כוונת הרמב"ם ברמזיו בפרק ו על משמעות "אשה" ו"אחות" במעשה מרכבה, והשלמנו את פרק ז על ה"צלם" שהמשיך מאדם הראשון לבנו שת ולא לשאר בניו. השוונו את הסברת הרמב"ם בעניין פרשה זו ובעניין הסגולה שבישראל להסברת הדברים ע"י ריה"ל בספר הכוזרי. אחר, סיכמנו את מסר הפרקים שלמדנו עד כה, ולבסוף ביארנו בקצרה את עיקרי שיטותיהם של הרמב"ם והרמב"ן בעניין השדים.החלנו גם בלימוד פרק ז, פסקאות 1-3, בביאור משמעיות המונח "ילד" שבמקרא.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ז מרחשון התש"פ
33 דק'
מה להרמב"ם הינו משל ומה הוא מניח על פשוטו של מקרא?
שיעור 17 – ח"א, פרק ו, תחילת פרק ז
למדנו את פרק ו על משמעויות המינוחים "איש", "אשה", "אח" ו"אחות" שבמקרא, והארכנו לבאר מה הרמב"ם בא לבאר בו. בהקשר זה הרחבנו על דרכו של הרמב"ם להשאיר כמה שניתן את המשמעות של חיצוניות הכתובים כנכונה כפשוטה, יחד עם רמיזה (של הרמב"ם) לסודות הנוספים שאף הם לדעתו קיימים בכלל המקראות ובעומקם ומופיעים ברמזים במקרא שמרמזים למשמעויות על גבי המשמעות הפשוטה. החלנו גם בלימוד פרק ז, פסקאות 1-3, בביאור משמעיות המונח "ילד" שבמקרא.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ו מרחשון התש"פ
33 דק'
היראה מהביט אל הא-לוקים
שיעור 16 – ח"א, פרק ה
הרמב"ם ביאר את עניין הפסוק "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל הא-לוקים" על הצורך ההכרחי ביראה ובזהירות בכל ההכנות הנדרשות לפני שניגשים לנסות להשיג את הא-לוקים והסתרים העליונים, ומלמד שלזה כיוונו חכמינו ז"ל בדרשתם כי 'בשכר "ויסתר" זכה לקלסטר, ובשכר "כי ירא מהביט" זכה משה ל"ותמונת ה' יביט" ', וכל זה הוא דלא כמו שנהגו "אצילי בני ישראל" שחזו בלא ההכנות הראויות את א-לוקי ישראל. הבאנו בעניין הפרק דברים גם מהרמב"ן ומבעל העיקרים.בכלל הדברים ביארנו וסיכמנו גם מהלך בפרקים א-ד על המסר הכללי שלהם ועל המשמעויות הנוספות שנרמזו בהם בדרך אגב.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ג מרחשון התש"פ
34 דק'
"וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט"
שיעור 15 – ח"א, פרקים ג-ד
ביאר את משמעויותיהם השונות של המונחים "תמונה", "ראה", "הביט", "חזה" שבכתובים, והראה שבהקשרים שונים הם מאמרים על השגת מהות שכלית ואינם נאמרים בדווקא במשמעותם הפיזית, ובכך פתח לנו הרמב"ם צוהר להבנת פסוקים ופרשיות שונות בתנ"ך, שדוגמא מיוחדת ביניהם היא משמעות "ותמונת ה' יביט" שפרשה הרמב"ם: ואמיתת ה' ישיג. בכלל הדברים ביארנו וסיכמנו גם מהלך בפרקים א-ד על המסר הכללי שלהם ועל המשמעויות הנוספות שנרמזו בהם בדרך אגב.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ב מרחשון התש"פ
54 דק'
מימוש ה"צלם האלוקי" בהידמות לה' בדרכיו
שיעור 14 – ח"א, השלמת פרק ב, פסקאות 5-7
השלמנו את לימוד פרק ב, סיכמנו את תוכנו והשתדלנו לעמוד על מסריו הפשוטים והעמוקים. ובכללם, 1) ביאור כיצד עולה מהכתוב שהאדם לא הוסיף בהשגתו ע"י חטאו ונשכר ממנו אלא הפסיד וירד ממדרגתו על ידו, 2) הבנה שעיקר שלמות צלמו האלוקי של האדם אינה רק בהשגת מושכלות האלוקיות אלא בה גם בהתנהגות והדרכת המעשים על פיהם, 3) הבנה שלהרמב"ם סיפור חטאו של אדה"ר התרחש במציאות כפשוטו גם אחרי כל הרמיזות לסתרים ולחכמות העמוקו הנוספות שנרמזו בו. בכלל הדברים התייחסנו גם להתאמה הרבה והיחס שבין שיטת הרמב"ם ושיטות הרמב"ן והמקובלים בעומק מושג ה"צלם", חטאו של אדה"ר, ובתכליתו של אדם להידבק בה' וללכת בדרכיו.
הרב בן ציון אוריאל | כ"א מרחשון התש"פ
37 דק'
"וִהְיִיתֶם כֵּא-לֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע"
שיעור 13 – ח"א, פרק ב, פסקאות 3-4
העמקנו וביארנו בדברי הרמב"ם על מצבו של האדם ותודעתו העליונה שלפני החטא ועל המצב שהתחדש לו ולדעתו ותחום התעסקותה לאחריו ובעקבותיו. בהקשר זה ביארנו שני פירושים אפשריים בדרכו של הרמב"ם במשמעות "והייתם כאלהים (=השופטים, מנהיגי המדינות) יודעי טוב ורע", והרחבנו במשמעויות השונות שכלל הרמב"ם במונח ה"נורמות המפורסמות" לעומת "המושכלות".
הרב בן ציון אוריאל | כ' מרחשון התש"פ

42 שיעורים בנושא פרקי המונחים א-מט

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב שמואל אליהו
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג צבי שכטר
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב בני אלון
הרב מרדכי הוכמן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו