פרקי המונחים א-מט |
  • בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מורה נבוכים
  • חלק א - דעת ה' א-ל עולם

פרקי המונחים א-מט

    1 רבנים
    42 שיעורים

כתבות בנושא פרקי המונחים א-מט

סדרה בנושא פרקי המונחים א-מט

  • חלקו הראשון של מורה הנבוכים - הקריאה בשם ה' א-ל עולם
    45 דק'

    חלקו הראשון של מורה הנבוכים - הקריאה בשם ה' א-ל עולם

    שיעור 52 - ח"א, הרחבה בין פרק מט לפרק נ

    בסוף "פרקי המונחים" עצרנו להתבונן ולסכם בקצרה מה למדנו עד כה בספר המורה, ולהסביר את המהלך והמבנה של הפרקים מפרק א עד פרק מט. כמו כן הסברנו מה עומד בפנינו משם והלאה. עיון מדוקדק הביאנו למסקנה שבמקום החלוקה הרווחת של פרקי חלק א של המורה ל"פרקי מונחים(א-מט)", "פרקי תארים(נ-ע)" ו"פרקי כלאם(עא-עו)" – יש להגדיר את נושא תחילת המורה: "ביאור האמונה" (=ה"קריאה בשם ה' א-ל עולם"), ויש לחלקו לשני חלקים בלבד: "פרקי טיהור האמונה(א-סז)" ו"פרקי הוכחתה (א,סח-ב,לא)". "טיהור האמונה" - הוא בחמישה שלבים: 1. שלילת תבנית הגוף (א-ז), 2. שלילת המרחב הפיזי (ח-כח), 3. שלילת היפעלות נפשית (כט-מט), 4. שלילת תארים (נ-ס),5. וביאור שמות ה' (סא-סז), המתאים דווקא לאחר ד' שלבי השלילה הקודמים (וזוהי ה"קריאה בשם ה'"). ו"הוכחתה" כוללת אף היא כמה שלבים, שיפורטו בהמשך, שעניינם הוא הוכחת האמונה בדרך הנכונה מתוך הכרת העולם, וגם בלא תלות בטענה שהוא נברא (וזהו "ה' א-ל עולם", דהיינו שנודע כמניע, מהווה ומנהיג העולם). השיעור הוסיף הרבה הבנה ועומק במבנהו המחושב והמסודר של ספר מורה הנבוכים כולו.

  • נבדלות המלאכים ואופני תיאורם בכתובים
    30 דק'

    נבדלות המלאכים ואופני תיאורם בכתובים

    שיעור 51 - ח"א, פרק מט

    הרמב"ם לימד על מהותם של המלאכים – השכלים הנבדלים שכל תכונה גופנית-פיזית אינה שייכת בהם, ולימד על שיטת תיאורם במקרא במונחים גשמיים כלשונן של בני אדם שנעשה בה שימוש בכדי ללמד על מציאותם ושלימותם. כמו כן, ביאר הרמב"ם כמה הערות מהחכמה והדיוק בבחירת המשלים שבהם מתוארים המלאכים בדומה ובהבדל לתיאורים של ה' במקרא. דקדוק זה הוא הן במסר של אותם התיאורים לפי הבנת ההמון והן במסרם העמוק המוכוון ליחידי הסגולה השלמים המסוגלים להבינם לפי המשמעויות המופשטות הנוספות שיש לאותם ביטויים שבכתובים.

  •  השגת ה' העליונה שאינה על ידי חושים
    38 דק'

    השגת ה' העליונה שאינה על ידי חושים

    שיעור 50 - ח"א, פרקים מז-מח

    בפרק מז לימדנו הרמב"ם מדוע אע"פ שייחסה התורה את חושי הראיה השמיעה והריח לה' (בכדי ללמד על השגתו את מעשי בני אדם) - אין היא מייחסת לו כלל את חושי המישוש והטעם, והוא בשל חסרונם ופחיתותם של חושים אלו בעיני בני אדם, ובפרק מח למדנו על דרכו של אונקלוס בתרגומו בעניין "ראיה" ו"שמיעה" שנאמרו במקרא ביחס לה', ופרשנותו השיטתית שלא לייחסם כפשוטם לה'.

  • גדול כוחן של נביאים שהן מדמים הצורה ליוצרה
    34 דק'

    גדול כוחן של נביאים שהן מדמים הצורה ליוצרה

    שיעור 49 - ח"א, פרק מו[3], השלמת הפרק

    המשכנו בעניין הבנת לשונות המקרא וכוונתם בכל תאורי ה' שבהם ללמד על מציאות ה' ועל שלמותו ופעולותיו בלשונם של בני אדם, והרמב"ם הוסיף ללמד שזו הייתה גם דרכם של חז"ל שהוסיפו להתבטא באותו סיגנון כשל הכתובים, והוא מוכיח מדבריהם שאף הם נקטו כן עבור לימוד הציבור כולו בהתאם ליכולותיו, ושחלילה מלהעלות על הדעת שהם התכוונו למשמעות דבריהם הפשוטה ושהם החזיקו בדעת ההגשמה.

  • ההכרח לדבר בלשון בני אדם
    32 דק'

    ההכרח לדבר בלשון בני אדם

    שיעור 48 - ח"א, המשך פרק מו[2]

    למדנו על אפשרות ליידע על מציאות דבר בצורה עקיפה דרך פעולותיו וכדו' גם בלא לתאר נכונה את עצמותו, ועל ההכרח שישנו ללמד את מציאות ה' בדרך זו – בצורה עקיפה ובשפה מגשימה שאינה תואמת את מהותו – בשל חוסר אפשרותם של בני אדם לתפוס נכונה את מהותו, ובשל מדרגותיהם השונות ביחס לאפשרותם לתפוס מציאויות מופשטות.

  • משלי הכוזרי והרמב"ם
    34 דק'

    משלי הכוזרי והרמב"ם

    שיעור 47 - ח"א, פרקים מה-תחילת מו, המונח שמע

    תחילה למדנו בפרק מה על המונח "שמיעה" ומשמעויותיו במקרא בכלל (במשמעות שמיעת קול, קבלת דבר או ידיעה) וביחס לה' בפרט (במשמעות של השגה ובמשמעות של תגובה), ואחר החלנו בפרק מו ושם פגשנו במשלים שהרמב"ם מביא שמקורם הוא מהכוזרי וניצלנו את ההזדמנות להרחיב על היחס בין שני הגדולים הללו.

  • לחסות תחת כנפי השכינה
    30 דק'

    לחסות תחת כנפי השכינה

    שיעור 46 - ח"א, פרקים מג-מד, המונחים כנף ועין

    למדנו על משמעויות "כנף" ו"עין" שנאמרו ביחס לה' ולמלאכים, המורים על השגחת ה' ועל מציאות המלאכים ופעולותיהם הנסתרות. בכלל הדברים יישבנו סתירה במורה בעניין אפשרות ייחוס כנפיים לה'.

  • קיום הנפש בצרור החיים
    36 דק'

    קיום הנפש בצרור החיים

    שיעור 45 - ח"א, פרקים מא-מב, נפש ומוות וחיים

    הרמב"ם לימדנו בפרק מא את משמעויותיו של המונח "נפש" (ככח החיוני המפעיל את הגוף, כחלק השכלי הנשאר לאדם לאחר המוות, או במשמעות רצון), ועל הצורך להרחיקו במה' מלבד במשמעות הרצון, ובפרק מב לימדנו הרמב"ם על משמעויות המונחים "חיים" ו"מוות" (כחיים בגוף והפסקתם, כחולי והבראתו וכקיום נפשי נצחי והפסדו). בשולי הדברים הראינו את דרכו של הרמב"ם לשלב וללמד תכנים חשובים שונים בענייני מעשה בראשית ומעשה מרכבה בתוך הרצאת הדיון בהרחקת ההגשמה, שהוא המסר והמסגרת הכללית.

  • רוח החיים והרוח השבה אל ה' אשר נתנה
    33 דק'

    רוח החיים והרוח השבה אל ה' אשר נתנה

    שיעור 44 - ח"א, פרק מ, המונח רוח

    למדנו שש משמעויות של המונח רוח (יסוד האוויר, משב רוח, כח החיים שבגוף, החלק הנשאר לאחר המוות, שפע הנבואה, רצון) והרחבנו בהקשר זה על היחס לפרשנויות המקרא בהתאם למדע בזמן הרמב"ם ובזמנינו, למדנו על מבנה הנפש האנושית ועל החלק הזמני והחלק הנצחי שבה (והרחבנו בעניין מדברי הרמב"ם שבמשנה תורה, יסודיה"ת ד,ח-ט), וכן על שפע הנבואה ועל הרצון האלוקי בבריאת העולם ובהנהגתו שתכלית האדם היא לחקותו.

  • הלב והאהבה לאורו של רבינו הרמב"ם
    36 דק'

    הלב והאהבה לאורו של רבינו הרמב"ם

    שיעור 43 - ח"א, השלמה לפרק לט

    הוספנו שלושה עיונים להבין היטב את עניין הלב והאהבה שנתפרשו ע"י הרמב"ם בפרק לט. א) הערנו על מיעוט ייחוס הלב בתנ"ך לה', ודנו בדברי הרמב"ם בזה. ב) עניינו בגדר אהבת ה' במשנת הרמב"ם שאינה ההשגה בלבד וגם אינה רגש הלב בלבד אלא ההכוונה המודעת של כל כוחות האדם כולם – הגוף והנפש – להגשת ה', והיא ה"עבודה מאהבה" שהיא תכלית האדם. ג) עניינו במשמעות ייחוס המחשבות בתנ"ך ללב בלבד והעדר ייחוסן למח, והצענו בזה שתי אפשרויות.

42 שיעורים בנושא פרקי המונחים א-מט

רבנים בנושא פרקי המונחים א-מט

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il