
- בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- צבא ומלחמה
מצוות השירות
כתבות בנושא מצוות השירות

'מסע ההסברה' של הרצי"ה קוק על ארץ ישראל
אצל הרצי"ה הכל נבע מתוך תורה, לכן ההסברה שלו הייתה בצורה מאוד שיטתית ורחבה - גם על פי השכל האנושי, אך בעיקר מתוך התנ"ך שהוא הבסיס לכל. צפו ברב חיים שטיינר מסביר את השיטה בשיעור מרתק ומומלץ.

ברכת מציב גבול אלמנה
"הרואה בתי ישראל בישובן אומר: ברוך מציב גבול אלמנה", פרטי הדינים של ברכה זו

מהו עניינו של ט"ו בשבט?
מקור ט"ו בשבט הוא מחז"ל ו"חביבין דברי סופרין". מעלת ארץ ישראל- שהיא "ארץ זבת חלב ודבש", פירותיה של ארץ ישראל מיוחדים וקדושים יותר.

גיוס נשים לצבא
הרב חיים שטיינר מסביר אחת ולתמיד: מהי הבעיה ההלכתית בגיוס נשים לצבא? מהם המקורות ההלכתיים לאיסור? ומיהם הפוסקים שאסרו את הגיוס? צפו בשיעור אקטואלי מתמיד.
שיעורים בנושא מצוות השירות

תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
הלוויים היו השוטרים הממונים על קיום מצוות המלחמה | מכאן שאין לפטור בחורים שלומדים בישיבה משירות בצבא בטענה שהם כלוויים | קדושתו של צבא ההגנה לישראל נובעת מכך שעל ידו אנו מקיימים שתי מצוות גדולות מהתורה: הצלת ישראל מיד אויביהם ויישוב הארץ | המצווה הגדולה להגן על העם והארץ לא התבטלה כאשר המלכים ורבים מהעם חטאו בחטאים חמורים

הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
תפקידם הראשון של בני שבט לוי הוא להוביל את הצבא מבחינה רוחנית ומשמעתית | מלבד חיזוק רוחם של הלוחמים לקראת הקרב, הכהן משוח המלחמה היה שותף בהחלטות המטכ"ל | בנוסף לכך, היו הכהנים נושאים את הארון שליווה את ישראל במלחמותיהם | תפקידם של השוטרים היה לדרבן את הלוחמים ולהעניש את הבורחים | החשמונאים המשיכו את משה רבנו, שלאחר חטא העגל, כשהיו ישראל בסכנה עצומה, קרא "מי לה' אליי"

חובת גיוס בני ישיבות לצבא בעת מלחמה
נושאים באמונה – מלחמה
דברי הרצי"ה על החובה להתגייס משלוש סיבות: חיי שעה- פקו"נ, חיי עולם- מצות כיבוש וישוב הארץ, ומצד ההסתכלות הכוללת | יישוב דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל עם ההלכה שבמלחמת מצווה הכול יוצאים | הראיות מהגמרות בנדרים ובבא בתרא | מלחמת אברהם במלכים אינה מלחמת מצווה | פטורו של שבט לוי אינו במלחמת מצווה | מחלוקת הרב חרל"פ והרצי"ה לגבי מלחמת השחרור

החיוב ההלכתי לצאת למלחמה כיום
נושאים באמונה – מלחמה
האם יש למנהיגי המדינה כיום סמכות לחייב לצאת למלחמה, והאם ישנה חובה על כל יחיד ויחיד מבחינה אזרחית לצאת למלחמה? | דברי מרן הרב ב'משפט כהן' ופסיקתו של הרב הרצוג ועוד ע"פ דבריו, שישנה חובה להשתתף במלחמה | האם אדם מחוייב לסכן עצמו בשביל להציל את חבירו? האם בשביל להציל רבים יש חובה? | צורת הלחימה של הגויים לעומת צורת הלחימה של ישראל | מות רשעים במלחמה – טיהור העולם

היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס
מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה * כאשר מדובר בהצלת כלל ישראל, הרי שזו מלחמת מצווה מובהקת * מצוות כיבוש הארץ מחייבת אותנו לסכן נפשות בעבורה * מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא * החוק הנכון לפי התורה הוא שכל הגברים בישראל חייבים בשירות צבאי, ובכלל זה גם כל לומדי התורה * הדיון על קיום הממשלה הוא דיון מסוג אחר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.











