ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
מן המפורסמים ברשימת המקורות הוא ציטוט מדברי הרמב"ם בשלהי הלכות שמיטה ויובל הסוגר את הספר השביעי במשנה תורה, הלוא הוא ספר זרעים. שם מדבר הרמב"ם על מעמדו המיוחד של שבט לוי בתור "חיל ה'" המיועד לתפקיד הרוחני של הרבצת תורה בקרב העם. ואלו דבריו הטהורים: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'".
עקב אחריות כבדה זו זכאי שבט לוי לכמה הקלות בחיים, כפי שכתב הרמב"ם בהמשך דבריו: "לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה' שנאמר 'בירך ה' חילו', והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'".
הביטוי "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל" מתפרש על ידי הציבור החרדי בארץ כקביעה נורמטיבית ששבט לוי כלל לא השתתף במערכות הצבאיות בישראל. אולם פירוש כזה לגמרי אינו מוכרח. בהחלט יכול להיות שדעתו של הרמב"ם היא להתייחס לשבט לוי כדומה קצת לאלו שחוזרים מעורכי מלחמה (דברים כ, ה-ז) אבל חייבים, לפי הרמב"ם בהלכות מלכים (ז, ט), להצטרף למאמץ הלוגיסטי של הכנת מזון ותיקון הדרכים בעורף (וכן דעת הגרי"ז זצ"ל למסכת סוטה מג: "אין הכוונה שהם מופקעים כלל מיציאה למלחמה, דנראה דהיכא שצריכין להם בשעת המלחמה גם הם היו יוצאים").
יתר על כן, מאחר שהרמב"ם פוסק (שם ח, ד) שכהן – שהוא גם לוי – מותר ב"אשת יפת תואר", סימן שיש לשבט לוי זיקה כלשהי בשדה הקרב בעיצומה של המלחמה. נוסף לזה, לו הרמב"ם היה רוצה להציע פטור גורף ללומדי תורה משירות בצבא, מקומו הראוי היה לכתוב את הדברים מפורשות בכתובת המתאימה, דהיינו בהלכות מלכים פרקים ה'-ח', ולאו דווקא כמפטיר להלכות שמיטה ויובל (כלשון מו"ר הרב אהרן לכטנשטיין זצ"ל, "זאת תורת ההסדר" תחומין (ז), תשמ"ו).
מתעקשים לעוות את הרמב"ם
אבל הציבור החרדי בשלו, שהרמב"ם אכן פוטר לגמרי את שבט לוי מלשרת בצבא כמשתמע מלשונו, "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". וממשיכים לצטט את דברי הרמב"ם בהמשך (בצורה מעוותת, לדעתי), שאומר: "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוויים, הרי דוד ע"ה אומר 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי'".
האופן שבו מבין הציבור החרדי את הקטע הזה הוא שלמעשה, כל אחד ואחד יכול להתנדב להיות חלק משבט לוי כמי "שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים", ואזי גם הוא יהיה זכאי למה שנאמר על שבט לוי, ש"לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". וכאן העיוות במלואו המביא לידי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שעליו נאמר ש"אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא" (אבות ג ,יא).
כפי שהוכחתי בספרי ('על כנפי נשרים – מחקרים בספרות ההלכתית של הרמב"ם', מכללת הרצוג, תשפ"ג, פרק שמיני: אוניברסליות במשנה תורה), דרכו של הרמב"ם לאורך ספר משנה תורה כולו היא להשתמש בביטוי החז"לי "כל באי עולם" כאינדיקציה לאוניברסליות של הרעיונות התורניים השייכים גם לאומות העולם. במוצהר קבע הרמב"ם שספר משנה תורה יהיה כתוב בעברית. וכך לשונו בהקדמה ל'ספר המצוות': "אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב האנשים".
הביטוי "כל באי העולם" נשלף ממסכת ראש השנה פרק א', משנה ב', ששם לומדים כי "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". ועל האוניברסליות של ראש השנה בתור יום הדין כתב הרמב"ם בהלכות תשובה בזה הלשון: "וכשם ששוקלין זכויות אדם ועוונותיו בשעת מיתתו, כך בכל שנה ושנה שוקלין עוונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכויותיו ביום טוב של ראש השנה" (הלכות תשובה ג, ג).
הרמב"ם לא התכוון לפוניבז'
אשר לנכון, לדעתי, בהבנת דברי הרמב"ם מסוף הלכות שמיטה ויובל, פרסמתי בספרי 'על כנפי נשרים': "זכורני כאשר ישבתי כתלמיד בין ספסלי בית המדרש בישיבת הר עציון באלון שבות, לפני כחמישים שנה, פנה אליי באחד הימים ראש הישיבה הדגול, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, וביקש ממני לחוות דעתי על משמעות הביטוי 'כל איש ואיש מכל באי העולם' בדברי הרמב"ם הנזכרים. תשובתי הייתה שכנראה, הרמב"ם לא התכוון לתלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק אלא לגויים דווקא
"הרמב"ם ידע היטב שהיהדות מבוססת על ההבנה שקירבה לקדוש ברוך הוא היא פועל יוצא של מעשי האדם ולא תוצאה של ייחוס משפחתי, מפואר ככל שיהיה. אולם לכל אורך ספר זרעים נפגשים בכהנים ולוויים בהקשרים שונים של תרומות ומעשרות ומתנות כהונה למיניהן. לכהנים – קדושה מיוחדת, וללוויים מעמד של שבט נבחר; והם מקבלים את זכויותיהם באופן אוטומטי כתוצאה מייחוסם. הדבר עשוי להיראות לא הוגן במידה מסוימת – על אף גזירות הכתוב בנושאים אלו".
לכן מוסיף הרמב"ם שכדי לזכות לקרבת השכינה אין צורך להיות כהן או לוי, וכדי לטפס מעלה בסולם הקדושה אפילו אין צורך להיות יהודי! "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי עולם" – הקירבה אל בורא העולם אפשרית לכול, כמו בימי אברהם אבינו. בהתאם מובן המשך דברי הרמב"ם: "אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם". גוי החפץ בקרבת אלוקים עושה הכול בהתנדבות. הוא איננו מצווה על מצוות התורה, ובכל זאת הפוטנציאל קיים ואותו "איש מכל באי העולם" יכול להיות עובד ה' בדעה ובהליכה ישרה בחיים ו"הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים". ביכולתו להגיע למדרגת הכהן הגדול ביום הכיפורים!
כל זה כמובן אינו רלוונטי כלל לשאלת שירותם הצבאי של בני הישיבות. במקום לסלף את דברי הרמב"ם ומשמעותם האותנטית, כדאי יהיה לבני תורה להקפיד הקפדת יתר בדברי חכמינו במסכת אבות, "חכמים היזהרו בדבריכם" (אבות א, יא).
הכותב הוא רב (בדימוס) קהילת 'אֹהל נחמה' בקטמון שבירושלים, וכן נשיא ישיבת בני עקיבא 'נר תמיד' בחשמונאים
מתוך העיתון 'בשבע'
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
פריחת הגאולה!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שבועות מעין עולם הבא!
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים באדם
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
