ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
מן המפורסמים ברשימת המקורות הוא ציטוט מדברי הרמב"ם בשלהי הלכות שמיטה ויובל הסוגר את הספר השביעי במשנה תורה, הלוא הוא ספר זרעים. שם מדבר הרמב"ם על מעמדו המיוחד של שבט לוי בתור "חיל ה'" המיועד לתפקיד הרוחני של הרבצת תורה בקרב העם. ואלו דבריו הטהורים: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'".
עקב אחריות כבדה זו זכאי שבט לוי לכמה הקלות בחיים, כפי שכתב הרמב"ם בהמשך דבריו: "לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל ה' שנאמר 'בירך ה' חילו', והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'".
הביטוי "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל" מתפרש על ידי הציבור החרדי בארץ כקביעה נורמטיבית ששבט לוי כלל לא השתתף במערכות הצבאיות בישראל. אולם פירוש כזה לגמרי אינו מוכרח. בהחלט יכול להיות שדעתו של הרמב"ם היא להתייחס לשבט לוי כדומה קצת לאלו שחוזרים מעורכי מלחמה (דברים כ, ה-ז) אבל חייבים, לפי הרמב"ם בהלכות מלכים (ז, ט), להצטרף למאמץ הלוגיסטי של הכנת מזון ותיקון הדרכים בעורף (וכן דעת הגרי"ז זצ"ל למסכת סוטה מג: "אין הכוונה שהם מופקעים כלל מיציאה למלחמה, דנראה דהיכא שצריכין להם בשעת המלחמה גם הם היו יוצאים").
יתר על כן, מאחר שהרמב"ם פוסק (שם ח, ד) שכהן – שהוא גם לוי – מותר ב"אשת יפת תואר", סימן שיש לשבט לוי זיקה כלשהי בשדה הקרב בעיצומה של המלחמה. נוסף לזה, לו הרמב"ם היה רוצה להציע פטור גורף ללומדי תורה משירות בצבא, מקומו הראוי היה לכתוב את הדברים מפורשות בכתובת המתאימה, דהיינו בהלכות מלכים פרקים ה'-ח', ולאו דווקא כמפטיר להלכות שמיטה ויובל (כלשון מו"ר הרב אהרן לכטנשטיין זצ"ל, "זאת תורת ההסדר" תחומין (ז), תשמ"ו).
מתעקשים לעוות את הרמב"ם
אבל הציבור החרדי בשלו, שהרמב"ם אכן פוטר לגמרי את שבט לוי מלשרת בצבא כמשתמע מלשונו, "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". וממשיכים לצטט את דברי הרמב"ם בהמשך (בצורה מעוותת, לדעתי), שאומר: "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוויים, הרי דוד ע"ה אומר 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי'".
האופן שבו מבין הציבור החרדי את הקטע הזה הוא שלמעשה, כל אחד ואחד יכול להתנדב להיות חלק משבט לוי כמי "שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים", ואזי גם הוא יהיה זכאי למה שנאמר על שבט לוי, ש"לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". וכאן העיוות במלואו המביא לידי מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שעליו נאמר ש"אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא" (אבות ג ,יא).
כפי שהוכחתי בספרי ('על כנפי נשרים – מחקרים בספרות ההלכתית של הרמב"ם', מכללת הרצוג, תשפ"ג, פרק שמיני: אוניברסליות במשנה תורה), דרכו של הרמב"ם לאורך ספר משנה תורה כולו היא להשתמש בביטוי החז"לי "כל באי עולם" כאינדיקציה לאוניברסליות של הרעיונות התורניים השייכים גם לאומות העולם. במוצהר קבע הרמב"ם שספר משנה תורה יהיה כתוב בעברית. וכך לשונו בהקדמה ל'ספר המצוות': "אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב האנשים".
הביטוי "כל באי העולם" נשלף ממסכת ראש השנה פרק א', משנה ב', ששם לומדים כי "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". ועל האוניברסליות של ראש השנה בתור יום הדין כתב הרמב"ם בהלכות תשובה בזה הלשון: "וכשם ששוקלין זכויות אדם ועוונותיו בשעת מיתתו, כך בכל שנה ושנה שוקלין עוונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכויותיו ביום טוב של ראש השנה" (הלכות תשובה ג, ג).
הרמב"ם לא התכוון לפוניבז'
אשר לנכון, לדעתי, בהבנת דברי הרמב"ם מסוף הלכות שמיטה ויובל, פרסמתי בספרי 'על כנפי נשרים': "זכורני כאשר ישבתי כתלמיד בין ספסלי בית המדרש בישיבת הר עציון באלון שבות, לפני כחמישים שנה, פנה אליי באחד הימים ראש הישיבה הדגול, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, וביקש ממני לחוות דעתי על משמעות הביטוי 'כל איש ואיש מכל באי העולם' בדברי הרמב"ם הנזכרים. תשובתי הייתה שכנראה, הרמב"ם לא התכוון לתלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק אלא לגויים דווקא
"הרמב"ם ידע היטב שהיהדות מבוססת על ההבנה שקירבה לקדוש ברוך הוא היא פועל יוצא של מעשי האדם ולא תוצאה של ייחוס משפחתי, מפואר ככל שיהיה. אולם לכל אורך ספר זרעים נפגשים בכהנים ולוויים בהקשרים שונים של תרומות ומעשרות ומתנות כהונה למיניהן. לכהנים – קדושה מיוחדת, וללוויים מעמד של שבט נבחר; והם מקבלים את זכויותיהם באופן אוטומטי כתוצאה מייחוסם. הדבר עשוי להיראות לא הוגן במידה מסוימת – על אף גזירות הכתוב בנושאים אלו".
לכן מוסיף הרמב"ם שכדי לזכות לקרבת השכינה אין צורך להיות כהן או לוי, וכדי לטפס מעלה בסולם הקדושה אפילו אין צורך להיות יהודי! "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי עולם" – הקירבה אל בורא העולם אפשרית לכול, כמו בימי אברהם אבינו. בהתאם מובן המשך דברי הרמב"ם: "אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם". גוי החפץ בקרבת אלוקים עושה הכול בהתנדבות. הוא איננו מצווה על מצוות התורה, ובכל זאת הפוטנציאל קיים ואותו "איש מכל באי העולם" יכול להיות עובד ה' בדעה ובהליכה ישרה בחיים ו"הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים". ביכולתו להגיע למדרגת הכהן הגדול ביום הכיפורים!
כל זה כמובן אינו רלוונטי כלל לשאלת שירותם הצבאי של בני הישיבות. במקום לסלף את דברי הרמב"ם ומשמעותם האותנטית, כדאי יהיה לבני תורה להקפיד הקפדת יתר בדברי חכמינו במסכת אבות, "חכמים היזהרו בדבריכם" (אבות א, יא).
הכותב הוא רב (בדימוס) קהילת 'אֹהל נחמה' בקטמון שבירושלים, וכן נשיא ישיבת בני עקיבא 'נר תמיד' בחשמונאים
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













