היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מצוות השירות

5 דק' קריאה

שאלה: בימים אלו חיילי צה"ל נלחמים בגבורה על הגנת עמנו וארצנו, ובתוך כך הקואליציה מתכוונת בתקופה הקרובה להעביר חוק שיסדיר את מעמד בני הישיבות בנוגע לשירות הצבאי, עם השלכות לציבור החרדי כולו. על פי ניסיון העבר יש חשש שחוק כזה עלול לאפשר פטור משירות צבאי לאלפי חרדים שאינם לומדים כפי הנדרש מבחורי ישיבה. מה דעת התורה על כך, ומה צריכים חברי הכנסת להצביע לפי ההלכה?
תשובה: השאלה מורכבת משלושה חלקים: א. האם לומדי תורה פטורים משירות צבאי? ב. האם החוק המוצע הוא טוב? ג. האם נכון להפיל ממשלה על חוקים אלה? אשיב על כל חלק בנפרד.

המצווה לשרת בצבא
מצווה וחובה גדולה מהתורה על כל גבר בריא להתגייס לצבא ההגנה לישראל, ובכלל זה גם לומדי תורה. שתי מצוות עומדות בבסיס החיוב, וכל אחת מהן היא מצווה כללית ששקולה כנגד כל המצוות: א. הצלת ישראל מיד אויביהם. ב. יישוב הארץ, שתהיה הארץ שהבטיח ה' לאבותינו ולנו בידנו ולא ביד זרים.

רביבים (744)

הרב אליעזר מלמד

763 - גורלות, קלפי טארוט ו'קריאה בקפה'

764 - היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס

765 - תוכן הגילוי האלוקי

טען עוד

הצלת ישראל
מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה, שנאמר: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז). אמרו חכמים במשנה: "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד, ה). כאשר כדי להציל נפש צריך לחלל שבת ולעבור על עוד עבירות (זולת שלוש עבירות חמורות), מצווה לעבור עליהן כדי להציל. הרי שהצלת נפש אחת שקולה כנגד כל המצוות.
מצוות הצלת נפשות מחייבת נכונות להסתכן, וכפי שאמרו חכמים: מניין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר, או שחיה רעה גוררתו ועומדת לטורפו, או שליסטים באים עליו להורגו, מניין שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: "לא תעמוד על דם רעך" (סנהדרין עג, א). יש אומרים שהכוונה לסיכון מועט, כדרך שאדם מוכן להסתכן כדי להציל את כל ממונו (סמ"ע, שולחן ערוך הרב, משנה ברורה שכט, יט), ויש אומרים שהכוונה לסיכון גדול (בית יוסף חושן משפט תכו, על פי הירושלמי והגהות מיימוניות, והרב צבי יהודה; פניני הלכה העם והארץ ד, 1).

סיכון נפשות במלחמת מצווה
כל זה לגבי הצלת אדם יחיד, אולם כאשר מדובר בהצלת כלל ישראל, הרי שזו מלחמת מצווה מובהקת, וכפי שכתב הרמב"ם: "ואי זו היא מלחמת מצווה?... ועזרת ישראל מצר שבא עליהם" (הלכות מלכים ה, א). מצוות המלחמה מחייבת כל יחיד להסתכן הרבה מעבר למה שנצטווינו להסתכן לצורך הצלת יחידים מישראל, ולכן כאשר יש הכרח כדי להציל את המערכה, צריכים החיילים להיות מוכנים להיכנס אף למצב שסכנתו מרובה מהצלתו. וכפי שכתב מרן הרב קוק (משפט כהן קמג) שהכלל של "וחי בהם", ממנו למדנו שפיקוח נפש שדוחה את כל המצוות שבתורה אינו חל בעת מלחמה, מפני שהלכות הציבור שונות מהלכות היחיד, ולצורך קיום הציבור צריכים היחידים להיות מוכנים להיכנס לסכנה (וכן כתב בציץ אליעזר יג, ק).

מצוות יישוב הארץ
המצווה השנייה היא מצוות יישוב הארץ, שנאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ" (במדבר לג, נג-נד), אמרו חכמים שמצווה זו שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה פרשה נג). ומצווה זו דוחה פיקוח נפש של יחידים, שכן נצטווינו לכבוש את הארץ, ולא התכוונה התורה שנסמוך על הנס, ומכיוון שבכל מלחמה ישנם הרוגים, הרי שמצוות כיבוש הארץ מחייבת אותנו לסכן נפשות בעבורה (מנחת חינוך תכה ותרד, משפט כהן עמ' שכז). על אחת כמה וכמה שעלינו להילחם כדי להגן על חבלי הארץ שכבר נמצאים ברשותנו.
מצוות יישוב הארץ נוהגת בכל הדורות, כפי שכתבו הרמב"ן ופוסקים רבים. ורק מחמת האונס, שלא הייתה לנו אפשרות צבאית ומדינית ליישב את הארץ, לא עסקנו במשך הגלות הארוכה בקיומה. ואומנם יש סוברים שלדעת הרמב"ם מאז חורבן הבית אין מצווה לכבוש את הארץ. אולם הכול מודים שלדעת הרמב"ם יש מצווה לגור בארץ, וממילא אם לאחר שעם ישראל גר בארץ באים אויבים לכבוש חלקים שבידינו, מצוות יישוב הארץ מחייבת אותנו להילחם כדי לשמור עליהם, שכן אסור להעביר נחלות שבארץ ישראל לידי גויים (דבר יהושע ב, אורח חיים מח; מלומדי מלחמה א; פניני הלכה העם והארץ ד, 2).

כשלים בפיקוד אינם מבטלים את המצווה
אף שלרבים יש תלונות צודקות על מפקדים ועל האווירה החילונית ועל המדיניות הצבאית, אין זה משנה את המצווה להתגייס לצבא. מפני שאחרי כל הביקורות, בלא צה"ל היו אויבינו קמים עלינו לכלותנו. יתר על כן, מכיוון שמצוות השירות בצבא מתקיימת על ידי אנשים, על כורחם שלעיתים יטעו טעויות אסטרטגיות או טקטיות. וכך היה במשך כל הדורות שעם ישראל החזיק צבא, ופעמים רבות היו בקרב המלכים והמפקדים חטאים רבים. ואף על פי כן המצווה להילחם למען העם והארץ הייתה שרירה וקיימת. וכאשר לא הצלחנו לקיים את המצווה הגדולה הזאת באו עלינו צרות נוראות. על כן, כאשר יש ביקורת על צה"ל צריך לאומרה כדי לשפר את המצב ולתקנו, אבל המצווה להתגייס לצבא לא סרה ממקומה.

לומדי תורה חייבים במצווה
עם כל חשיבותה העצומה של מצוות תלמוד תורה, היא אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא. וכן מצינו שתלמידיהם של יהושע בן נון ודוד המלך היו יוצאים למלחמה ולא חששו לביטול תורה. ורק כאשר יהושע בן נון התבטל בשעה שלא נצרך להתכונן למלחמה, טען נגדו המלאך שביטל תורה (מגילה ג, א). יתר על כן, חומש במדבר נקרא חומש הפקודים, מפני שמנו בו את כל הגברים החיילים שעמדו לכבוש את הארץ.
וכן אמרו חכמים שבמלחמת מצווה "הכול יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (משנה סוטה ח, ז). וכל מצווה שאין בידי אחרים לקיימה, מבטלים תלמוד תורה כדי לקיימה (מועד קטן ט, א). ואין לומדי התורה יכולים לומר שדמם אדום יותר מדם חבריהם. וכן נהגו הכהנים והלוויים שהיו יוצאים למלחמות מצווה כלוחמים מהשורה. בנוסף לכך, הלוויים היו השוטרים שאחראים על הגיוס והפטור, והכהנים חיזקו את הרוח (ראו פניני הלכה ליקוטים א' ב, 1). ומה שאמרו שחכמים אינם צריכים שמירה (בבא בתרא ח, א), הכוונה שהם פטורים משמירה נגד גנבות, אבל לא מהגנה על העם והארץ.

א. החוק הנכון לפי התורה
לאור כל זאת, החוק הנכון לפי התורה הוא שכל הגברים בישראל חייבים בשירות צבאי, ובכלל זה גם כל לומדי התורה (בשירות נשים בצה"ל ובמערכות אזרחיות אעסוק בהזדמנות אחרת). עם זאת, כאשר המלחמה אינה דורשת את גיוסם של כל לומדי התורה, נכון לדחות את גיוסם של המצטיינים שעתידים לשמש כרבנים ומחנכים גדולים, ויחנכו את תלמידיהם לשמירת כל המצוות ובכללן השירות בצבא.
כמו כן, מפני הערך העצום של לימוד התורה ראוי ליצור מסלולים של שירות קצר יותר לתלמידי ישיבה, וכדרך שנוהגים בישיבות ההסדר. והלוואי ורוב ישראל ילמדו בישיבות ההסדר, כי בנוסף לערך לימוד התורה, גם מבחינה צבאית יהיו על ידי כך לצה"ל יותר חיילים קרביים ומסורים, ותרומתם בשירות הקצר תהיה עדיפה על תרומתם הממוצעת של החיילים כיום.

ב. האם החוק המוצע טוב
במצבנו הנוכחי, כאשר ישנו ציבור גדול שגדולי רבניו מורים לו בטעות שלא להתגייס, מובן לכול שאי אפשר לגייסו בכפייה, ועל כן יהיה צורך לבחון את החוק לגופו, האם הוא יקדם את גיוס הציבור החרדי לצבא או לא. לשם כך יש צורך לבחון לעומק את כל הבעיות שמונעות את גיוסו, ומאידך את האמצעים שיכולים לעודד את גיוסו. כמו כן צריך לבדוק היטב את כל היוזמות והחוקים הקודמים, מה הועיל ומה הזיק? כמו כן צריך לבדוק את התנהגות צה"ל, מה הועיל ומה הזיק (לדוגמה, הפגיעה בעצמאותה של הרבנות הצבאית הזיקה).
כדי שאוכל להביע עמדה רצינית ומפורטת על החוק, אצטרך להקדיש ללימוד סוגיה חברתית־צבאית זו לכל הפחות חודשיים תמימים. לכן אין בידי יכולת להביע עמדה תורנית אחראית על חוק הגיוס המוצע. אין בדברים אלו כדי למנוע מכל אדם להביע את עמדתו בסוגיה חשובה זו מתוך אחריות ואהבה לכלל ישראל. כולי תקווה שנציגי הציבור שלנו יובילו חוק שיקדם אותנו לקראת קיום המצווה במילואה.

ג. האם להפיל את הממשלה
גם אם יתברר שהחוק גרוע, עדיין תישאל השאלה האם התנגדות לחוק תגרום להפלת הממשלה, ובכך אנו עוברים לשאלה מסוג אחר. שכן הסוברים שממשלת הימין מועילה לביטחונה של מדינת ישראל, ולעומת זאת ממשלת שמאל תסכן את ביטחונה של המדינה ובכללה את חיילי צה"ל, אזי יצטרכו לתמוך בחוק הגרוע כדי לשמור על הממשלה, מתוך תקווה שבעתיד יתאפשר לשנות את החוק לטובה. מאידך, מי שסבור שממשלת הימין מזיקה למדינת ישראל, גם אם החוק יהיה די טוב, ייתכן שיתנגד לחקיקתו כדי לנסות להפיל את הממשלה.
גם בדיון זה ראוי לציבור כולו להביע את עמדתו, אולם אין לערב את הדיון העקרוני במצוות הגיוס עם שאלת קיומה של הממשלה. לתלמידי חכמים יש אחריות על הדיון העקרוני, ושגגת תלמוד עולה זדון. אולם הדיון על קיום הממשלה, עם כל חשיבותו, הוא דיון מסוג אחר.
מתוך העיתון 'בשבע'

מצוות השירות

רביבים