בפרשה קודמת עסקנו בהבדל שבין הציווי על הקמת המשכן באמצעות תרומה ונדבת לב לבין בנין המקדש בימי שלמה באמצעות רדיה וסבל. השיעור נדון בעניין וננסה להסביר את התהליך שהביא לכך.
החושן בא לכפר על קלקול הדינין, והדינין הם דברים המסורים אל לב הדיין; הקפדה על הדינין איננה נחלתו הבלעדית של הדיין, כל אדם חייב להקפיד על ענייני הממון שלו; וזה משמש הסבר לדברי הרמ"א על סעודת פורים בפורים קטן.