ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
לפרשיה זו המשך גם בספר ויקרא החל מפרשת ויהי ביום השמיני, בתווך נמצאים חוקי הקרבנות, המשך הדברים מופיע גם בספר במדבר בפרשת בהעלותך.
מבנה בן שבעה ימים ואחריו יום שמיני, הוא מבנה החוזר על עצמו במקורותינו. נזכיר בקיצור פרשיות נוספות הבנויות על פי כלל זה:
• ברית המילה נכרתת ביום השמיני לאחר שבעה ימים מהלידה.
• שמיני עצרת נחגג ביום השמיני לאחר שבעת ימי הסוכות.
• חג השבועות נחגג ביום השמיני לאחר שבעה ימים כפול שבע.
כהרגלנו, נקשר את הפרשה גם לשנת השמיטה. גם פה אנו מקיימים את מצוות השמיטה כל שבע שנים ולאחר שבע שמיטות, אנו מגיעים לשנה השמינית היא שנת היובל.
נחזור אל שבעת ימי המילואים. כשם שהבריאה הוכנה במשך ששה ימים ואז הגיע יום השבת הוא היום השביעי, כך הוכן המשכן והוכנו הכהנים במשך שבעה ימים. כך בעניין השמיטה, ששת שנות העבודה קודמות לשנת השמיטה שנת השבע. שנה בה היבול קדוש והאדם מקדש עצמו בוויתור על הגשמיות והבעלות על הגשמי, הן בנכסי דלא ניידי הפקרת היבולים והן בנכסי דניידי, בשמיטת החובות. בשלב זה אנו מוזמנים ליהנות מקדושת השביעית ויבולה.
ננסה להבין את פשר המושג קדושה יותר לעומק. קדוש באופן בסיסי פרושו מופרש ומובדל. אבל מעיון בפרשתנו מתקבל ביאור חדש למושג. התורה מדגישה חזור והדגש בפרשתנו:
"וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק:... וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק וְהָיָה לְךָ לְמָנָה: וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו" (שמות כ"ט כד-כז).
לקדש פירושו להרים, להניף לרומם. לכן, גם בפרשת בהעלותך כשהתורה עוסקת בצירוף הלויים אל הכהנים, שוב חוזרים ביטויים אלה וניעורים.
"וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְקֹוָק:... וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיקֹוָק:... וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה" (במדבר ח' יא-טו).
אם כך, אנו מבינים עכשיו הרבה יותר את המושגים: מקדש, קדוש, קדושת שביעית ועוד. תפקיד המשכן ואחר כך המקדש, על משרתיו הכהנים והלוים הוא לרומם, להניף מעלה להעלות את החיים למדרגה רוחנית הרבה יותר גבוהה. תפקיד שנת השבע הוא לרומם, להניף את האדם מעבר לצורך הבסיסי לדאוג לצרכיו החומריים.
אנו רוצים מקדש כדי להתעלות! אנו זוכים בשנת השבע למתנה מיוחדת של יכולת להתעלות, להתקדש ולהיפרד מעול החומריות. (אין לזה קשר ישיר לקרבנות שמטרתם לקרב ולחבר, אבל על כך נדון בהזדמנות קרובה).
הבה נתפלל כי בזכות הימים המקודשים השבתות והחגים, שנת השבע ושנת היובל, בזכות המקומות הקדושים
ובזכות ההתקדשות וההיטהרות של המחשבות והמעשים, נזכה גם אנו להיות מונפים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
